חיסון לקורונה: מתי צפויים החיסונים להגיע? • מה רמת יעילותם? • מי יקבלם ראשון? • ד"ר חנא פרח עונה על השאלות

להתחסן או לא להתחסן? זו השאלה | ראיון עם ד"ר חנא פרח מהכללית

חלק גדול מתושבי ישראל מצפה בכיליון עיניים להגעת חיסוני הקורונה לארץ. בינם יש את אלה שמתלבטים, חוששים וגם אלה שמתנגדים. הרי מדובר, מצד אחד, בחיסונים חדשים, שפותחו תוך כדי המגיפה ונכון ליום זה, תוצאות הניסוי מבשרות טוב, אך עדיין ישנם ספקות וחששות לגבי תופעות הלוואי העתידיות האפשריות. מצד שני, החיסונים המדוברים יכולים לשים סוף למגיפה שפרצה לחיינו ושינתה את סדר היום העולמי הבריאותי, הכלכלי, החברתי והחינוכי.

אז מה הצפי להגעת החיסונים לארץ? מהי רמת יעילותם? מהן תופעות הלוואי? מי הקבוצות שיתחסנו ראשונות? תשובות לשאלות אלה ועוד, בראיון עם ד"ר חנא פרח, מומחה ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי.

מה הצפי להגעת חיסוני הקורונה לישראל?

אין ספק שחלק ניכר מהאוכלוסייה ממתין בקוצר רוח לחיסון שיגן עלינו ממגפת הקורונה המשתוללת ברחבי העולם.

החיסונים יהיו זמינים רק לאחר שיעברו את פאזה 3, כלומר ניסויים קליניים על
קבוצה רחבה של בני אדם, על מנת לוודא שהם בטוחים ויעילים. בנוסף, צריך שתהיה לנו את הכמות הנדרשת של חיסונים, אחסון טוב עבורם, ויכולת אספקת החיסון לכלל האוכלוסייה. על כן, זמינות החיסון לכל האוכלוסייה לא צפויה להגיע, ככל הנראה, לפני 2021 וסביר להניח כי לא בחורף הנוכחי.

מדברים על שלוש חברות מהן ישראל רכשה את החיסונים. מה יעילות החיסונים, נכון להיום? שהרי מדובר בניסוי קצר יחסית, שהתנהל במהלך המגיפה?

החברות פייזר, מודרנה ואסטרא-זיניקה הודיעו על יעילות של 90% ואף מעל לכך, על פי הנתונים הראשוניים שפורסמו. זה בהחלט נשמע מעודד. אך פה חשוב להבהיר כמה נקודות בקשר למונח "יעילות". בשפה באנגלית יש שתי מילים שונות בהקשר הזה והן Efficacy ו-Effectiveness, כשחברות התרופות מדברות על יעילות החיסון בשלב הזה, הן מדברות על Efficacy ולא על Effectiveness. ההבדל הוא שהמושג Efficacy מתייחס ליעילות של החיסון בתת אוכלוסייה שנבחרה באופן סלקטיבי וקפדני, ובתנאים אידיאלים ולא בהכרח מייצגת את היעילות בכלל האוכלוסייה .

לעומת זאת, המושג effectiveness, מתייחס ליעילות ב"עולם האמיתי" כשנותנים את החיסון לכל הקהל שמיועד להתחסן. לכן, ברמה הפרקטית, בסופו של דבר, אין אנחנו יודעים איך תהיה ההשפעה הסופית בוודאות מוחלטת.

מה יעילות החיסונים ומהן תופעות הלוואי שנראו במהלך הניסוי?

לפי הנתונים הראשוניים, שפורסמו חלקית ע"י החברות המייצרות, יש מקום לאופטימיות מבחינת היעילות ותופעות הלוואי. על פי הדיווחים, תוארו תופעות לוואי סבירות ובאחוז קטן ולא נרשמו נרשמו תופעות לוואי חמורות. אך האופטימיות היא זהירה משום שאין אנחנו יודעים איך בסוף תהיה היעילות בכלל האוכלוסייה וגם מכיוון שאין לנו מספיק מידע לגבי תופעות לוואי אחרות שלא נצפו קודם.

האם יש סיכון שלאותם חיסונים יהיו תופעות לוואי לטווח הארוך, שטרם נראו?

בעניין הזה רב הנסתר על הגלוי. לא ידוע, כמובן, האם יש תופעות לוואי בטווח הארוך וכמו כן, לא ברור האם היעילות של החיסון תישמר לאורך זמן.

מי הקבוצות שיתחסנו בהתחלה ולמי תינתן עדיפות?

לדעתי, בשלב הראשון יהיה תעדוף לחסן את אלה המוגדרים כקבוצת סיכון, כמו קשישים ואנשים עם מחלות רקע וגם צוותים רפואיים או צוותי הוראה.

אנחנו שומעים על הרבה רופאים שהצהירו כי לא יתחסנו עם הגעת החיסון. מה, לדעתך, הסיבה?

לדעתי חוסר ההסכמה לחיסון נובע בעיקר מאי הוודאות סביב היעילות והבטיחות המלאה של החיסונים המוצעים, אך אני סבור שככל שהזמן יעבור והממצאים יתקרבו לשלבים הסופיים, המידע המצטבר לגבי החיסון יהיה יותר זמין ונהיר והדילמה בקרב חלק גדול מהרופאים תתמתן.

האם אתה מתכוון להתחסן?

אני מאמין שהחיסון במהותו הוא דבר טוב, אך כאמור, על מנת להסכים סופית להתחסן, יש לקבל את מלוא הנתונים לגבי בטיחות החיסון ויעילותו.

אנשים רבים חוששים מהחיסון ומהאפשרות שייכפה עליהם לקבלו

לדעתי החשש של האנשים נובע בעיקר ממוגבלות המידע סביב מרכיבי החיסון, יעילותו ובטיחותו. במיוחד נוכח החיפזון שבו החיסון מפותח. אך גם אם היעילות והבטיחות הוכחה, עדיין אין לנו שום מידע לגבי היעילות ותופעות הלוואי לטווח הארוך ולכן לדעתי החשש מוצדק, בשלב הזה.

אני חושב שיש בעיה אתית במתן חיסון בכפייה ולדעתי צריך להיות מלווה בהסברה, תוך הנגשת מידע מקיף אודות החיסון לכלל האוכלוסייה ואף שימוש בתמריצים חיוביים על מנת לעודד אנשים להתחסן.

האם החיסון יינתן בחינם או בתשלום?

אני חושב שהחיסון צריך להיות, בסופו של יום, נגיש לכולם וללא עלות.