יש לי תחושה שבתי החולים בארץ עסוקים מאד בתדמית שלהם, ביחסי החוץ שלהם, בקשרי הגומלין שלהם
ובכל מיני גימיקים יח"צניים. זאת בעוד התורים לניתוחים וטיפולים וחוות דעת של חולים מתארכים ונדחים
ומספרים לנו על בעיות תקציב, בעיות כח אדם, בעיות תשתית – וביד השניה מספרים לנו על רפואה חוצה
גבולות, על משלחות וכנסים וסמינרים וועידות. אולי פחות תדברו ותתיחצ"נו ויותר תעסקו בחולים במסדרון?
מלי בנבנישתי עַל עד שהגוף נזכר
יע עַל טירה טמפלרית – בין עבר מרתק לעתיד בלתי ידוע
עופריקו עַל החינוך על-פי חברות הכנסת, מירב כהן ונעמה לזימי • ראש בראש, בחיפה
נילי עַל עד שהגוף נזכר
חיפאי מודאג עַל טירה טמפלרית – בין עבר מרתק לעתיד בלתי ידוע

