השריפה הגדולה שהשתוללה במפרץ חיפה
השריפה במפרץ חיפה השתוללה שעות וימים, עברה מהמוקד בו החלה אל מוקדים נוספים, הבעירה חומרים ופיזרה רעלנים מזיקים. עננים אפורים של זוהמה נתלו מעלינו במסך עשן גדול ומאיים.
אובדן וחורבן
בטבע, שריפות מגיעות כשיובש שורר לאורך זמן. הרוח מפיצה את הגצים, הבערה מגיעה מהר לחוסר שליטה, וכל מה שנקרה בדרכה נלכד ונעלם. המראה המתגלה לעינינו, בני האדם, הוא של חורבן ואובדן.
הטבע, כמו שנברא, מועיד לנו הפתעות רבות, אחת מהן היא מהירות ההתאוששות לאחר שריפה.
החורף שאחרי השריפה בכרמל
כמה ימים אחרי הגשם הראשון נולדים חיים חדשים, וכמו יש מאין, הטבע מחדש ומתחדש.
כבר בתחילת החורף שאחרי השריפה הנוראית בפארק הכרמל, 2010, בה נספו 44 איש ואישה, 37 מהם מקורס הצוערים של בתי הסוהר, נבטו סיתווניות, פעמוני גשם, כרכומים, רקפות וזני פרחים רבים, בשטח הפתוח שבו השתוללה השריפה בעוצמה הגדולה ביותר. כאילו ציפו הזרעים ליום בו ישובו לראות אור ושמש.
זרעי אורנים נפוצו לכל עבר
זרעי האורנים שנפוצו לכל עבר, כתוצאה מהאש והרוח, הביאו לנביטת יער מחודשת.
בתחילת שנות המדינה נזרעו יערות רבים באורנים, מתוך הבנה שהאורנים צומחים מאד מהר וכדי להחזיר את הירוק, הקרירות ואוושת הרוח בצמרות, לאזורים הנרחבים שמהם נגדעו עצים ע"י התורכים, לבניית מסילת הרכבת.
אך יש גם הרס
אלא שלצד הטוב שבהתחדשות של הטבע, יש גם הרס של כל מה שנבנה עד כה.
אם שריפות מתרחשות בתדירות של כ-80 שנים זו מזו – הן מעצימות ומוסיפות להתחדשות הטבעית, אלא שזה לא מה שקורה כאן ועכשיו, ולכן יש יותר נזק מאשר תועלת.
בשורה גרועה
שריפה באזור תעשיה, שנמשכת ימים ארוכים, במפעל שמייצר חומרים שיש בהם רעלים ושמנים – זו בשורה ממש גרועה למערכת הנחלים ולטבע שבאזור, ולנו – שנושמים את האוויר המזוהם הנפלט בענני אבק, רעלנים וזוהמה המזיקים לבריאותנו.
עלינו לדרוש את מניעת האסון הבא
כתושבי חיפה, עלינו לדרוש שמפעלים המשתמשים בחומרים בעלי אפקט דליקה מהיר יהיו מרושתים באמצעים לניתור הבערה והפסקתה. עלינו לדרוש אמצעי בדיקה, ניתור ואכיפה שימנעו את האסון הבא.
נורת אזהרה לתושבים
הדליקה האחרונה ליד כפר מסריק היא נורת אזהרה נוספת, לנו התושבים. עלינו לדרוש מהעיריות והמועצות שבחיפה ובמפרץ לשמור על בריאותנו וחיינו, במיוחד אם באזור נמצאים מפעלים שמסכנים את בריאות הציבור.
הכל מתחיל ונגמר במדינת החפיף. שריפות לא פורצות סתם. יש תרבות חפיף, עצימת עין, עיגול פינות, התעלמות מהנהלים, ומתן אישורים עבור שוחד וטובות הנאה. ראינו מה קרה בביירות והאמת המרה שאצלנו זה מתפתח באופן דומה.
ראינו בועדת החקירה לאסון הכרמל את האופן של החפיף שבו התנהל מערך הכבאות והכבאות המוטסת. ומאז, אין תחנת כיבוי אש בכניסה למנהרות ברוממה שהייתה תנאי לפתיחת המנהרות. הן נפתחו ותחנה לא נבנתה. עדיין כל העיר מסתמכת על תחנת היינה, שהכבאיות שלה נתקעות בפקקים ברכס. מה אפשר עוד לומר?? תרבות החפיף שולטת בנו.
היום היה יום עצוב באופן יוצא גופן עם עשרות שריפות.
באופן כללי המדינה "מייבשת" שירותים נחוצים באופן כללי. כן זכור לי שאחרי השריפה הענקית בכרמל והרי ירושלים הוקצו תקציבים וכוח אדם.