אפוקליפסה עכשיו – הצפות שריפות, ומוכנות עירונית • פרשנות • אלה אלכסנדרי

חיפה מתמודדת כבר כמה שנים עם השינויים האקלימיים. הטופוגרפיה העירונית ההררית והיותה עיר חוף, מזמנים לנו אתגרים יחודיים – תכנוניים, תחזוקתיים וחינוכיים / קהילתיים.
כמויות הגשם האדירות שירדו בשבוע האחרון, מאתגרות שוב ושוב את מערכת הניקוז העירונית, השריפות שתדירותן עולה מלוות את העיר כבר שנים ארוכות, כל אלה מציפים שאלות מורכבות לגבי מוכנות חיפה לשינויים האקלימיים המגיעים אלינו. כמו שנאמר סוף מעשה במחשבת תחילה…

המים משמיים והתכנון ?

יש מחיר לאגדת "נלבישך שלמת בטון ומלט", הצורך בשטחי חלחול טבעיים שמאפשרים ניקוז טבעי מחייב אותנו לדאוג לחלחול באופן מכוון ומתוכנן. אירועי הגשם הולכים ונעשים אלימים יותר והיכולת של המערכות לקלוט את עודפי המים בקצב הנדרש, מוגבל מאד. מי שנפגע בראש וראשונה הן השכונות הנמוכות הנכנעות לאיתני הטבע ולהרגלם של המים לזרום למקום הנמוך ביותר האפשרי… במבנה הטופוגרפי והחברתי של חיפה, משמעות הדבר פגיעה מוגברת באוכלוסיות מוחלשות.

תכנון הולם של מערכת ניקוז, מופרדת ממערכת ביוב ותחזוקתה הם מרכיב קריטי בהערכות עירונית לחורפים הסוערים

כיום, החוק מחייב 15% שטחי חלחול במגרשים, אך האכיפה לא מספקת וגם 15% לא עונים על הצורך. חובה לקדם תכנון שיאפשר חלחול מים – שמירת שטחים פתוחים טבעיים לניקוז טבעי של המים. שמירה על שטחים פתוחים בוואדיות, גינות, גנים, פארקים – כל אלה הם ווסת חשוב לכמויות מים עודפות.
שיפועים ותחזוקה של כבישים – תכנון וביצוע שגויים של שיפועי כבישים מביאים להצפה וחסימה של רחובות שלמים. העדר תחזוקת ניקוז בצידי הכביש מוספים אתגר לניקוז איכותי. שלמות הכבישים נפגעת ובורות הנוצרים בכל העיר מסכנים באופן משמעותי כלי רכב ונהגים. נדרשת תשומת לב רבה יותר בתכנון מקדים ובתחזוקה מונעת.

חיפה כעיר בעלת טופוגרפיה הררית, משופעת בקירות תמך. הישנים שבהם נבנו ללא מערכות ניקוז. עומס המים לוחץ על קירות התמך ומסכן אותם ואותנו. האם יש בקרה על קירות אלה?
חומרי בנייה לתשתיות שמאפשרים חילחול כבר קיימים ולרשות מקומית יכולת השפעה אדירה באמצעות תקנות להשפיע ולחייב את השימוש בהם. עד כמה מערכת התכנון העירונית מחייבת חניות שמאפשרות חלחול? כבישים שמאפשרים חלחול?

עליית מפלס הים

בים התיכון כולו ולחופי ישראל, קיים צפי ממשי לעליית מפלס פני הים ולאירוע צונאמי. בחיפה הותקנו בשנתיים האחרונות גלאים והוצבו שילטי הכוונה למקרים אלה ואף תורגלו לראשונה תרחישי פינוי במוסדות החינוך. עד כמה נעשה התכנון של שכונות החוף ובוודאי של שכונת בת גלים, בהתאמה לסיכונים והצפי לעלייה במפלס הים?

שריפה אחים שריפה

חיפה בורכה בחורש טבעי עשיר ונדרשת לתחזוקתו השוטפת ולתכנון הולם של הממשק בינו ובין שכונות המגורים. חיוב תחזוקת חצרות פרטיים באמצעות יצירה ואכיפה של תקן עירוני, תחזוקה מתמדת של חיץ האש שנפרץ בשנים האחרונות (כחלק ממסקנות ועדת הבדיקה לאחר השריפה האחרונה) ותחזוקה מונעת לקראת העונות היבשות והמסוכנות.
יש חשיבות לתכנון מותאם השכונות החדשות, כמו גם בשכונות הנמצאות בתהליכי התחדשות עירוניות. שכונות חיפה המבודדות ולעיתים קרובות בעלות מוצא יחיד מה שיוצר סכנה ממשית בעת מצוקה. חובה לקדם מהלכים שיאפשרו פינוי בטוח, לאפשר נגישות לכבאיות, שבילי אש והתקנת הידרנטים שיאפשרו טיפול מהיר בעת שריפה.
מרכיב נוסף וחשוב קשור בקהילה – יש מקום להכשרת מתנדבים ותפעולם בעונות היבשות הסיירים ותצפיתנים, מניעת שריפות וכמובן חינוך להתנהלות נכונה ובטוחה בשטחים הפתוחים בבתי הספר ובתנועות הנוער.

המפעלים במפרץ חיפה

מפרץ חיפה עם כל מורכבותו בימים רגילים, נתון לסיכון מוגבר בתרחישי מזג אוויר קיצוני.
מערכות חשמליות שאינן מוגנות עלולות להיפגע במקרים כאלה ולהחריף את הסכנה. עד כמה מוכנים המפעלים לתרחישי גשם קיצוני ועד כמה הם מוכנים לשריפות המתפשטות עם הרוח?

קריאת השכמה – מתי בפעם האחרונה…?

מתי לאחרונה התקיימו דיונים עקרוניים ואופרטיביים בנושאים אלה במועצת העיר? בוועדה העירונית לאיכות הסביבה? (הדיון האחרון בנושא הצפות התקיים בפברואר 19 ועסק נקודתית בקריית חיים). עד כמה מכירים ומבינים חברי מועצת העיר החברים בוועדת התכנון המקומית את האתגרים הללו ועד כמה הם מחויבים להם?
שינויי האקלים כבר כאן, אלה לא תרחישים קיצוניים, הקיצוני הופך לשגרתי.