רב"ט תומר גינזבורג, תושב חיפה, למד בעירוני ה', במסגרתו למד תקשורת ומשפט עברי. במהלך תקופת התיכון אף היה פעיל בתנועת הצופים בשבט לוטם, בו ריכז את מפעל התרבות, והיה מחובר מאוד לעיר חיפה בה גדל ומתגורר עד היום.
גינזבורג, מספר: "הייתי אחראי על כל האירועים והטקסים. כיף לחזור בשבת, ותמיד יש מה לעשות בשישי בערב. זו עיר שוקקת חיים ומלאת תרבות".
תחילה הגיע גיזבורג, לגיבוש סיירות חי"ר ולא תכנן להגיע לחיל הים. אביו ששירת באניית חיל הים 'קשת' ככוון ימי, והיום עוסק כימאי בנמל חיפה, סיפר לו ולאחיו לאורך חייהם על החיל ועל שירותו הצבאי, ועודד את השניים להמשיך את השושלת המשפחתית. "אבי כל חיי סיפר לנו על שירותו הצבאי והוביל אותנו להכיר ולאהוב את חיל הים, ובסופו של דבר החלטתי ללכת בעקבותיו". גינזבורג, משרת היום כלוחם ימי בפלגה 914, וחש תחושת גאווה בהיותו חלק משושלת חיל הים המשפחתית.
על תפקידו הוא מספר: "אני ימאי המוסמך על כל הנשקים בספינה. במשך שבוע אנחנו כל יום בים, ולאחריו אנחנו נמצאים במשך שבוע בחוף להכשרת הספינות. אחי התאום גם משרת בחיל הים כבקר שוט. משמעות התפקיד של אחי היא להעריך ולבנות תמונת מצב על הזירה הימית עבור מפקדי הספינות, אשר בהתאם אליה הם בונים ומעריכים את המשך הפעולות של הספינה".
על השירות עם אחיו הוא מוסיף ומספר: " זו תחושה מעולה, כששואלים אותי אם אנחנו אחים ואני אומר שכן כולם מופתעים כי אנחנו לא דומים. אבל הוא עוד דמות בחיי ובשירות הצבאי שלי שלא משנה מה, הוא אתך. בערבים ובשעות המאוחרות אנחנו נפגשים, מדברים וכל אחד הולך לדרכו".
מעבר לבני משפחתו המשרתים איתו, גם חבריו לספינה מהווים חלק משמעותי בשירות עבורו. "יש תחושה של משפחה. כולם אוהבים את כולם, דואגים אחד לשני. כולם ביחד, אף אחד לא נשאר לבד. בחיל הים יש משהו מלכד", מדגיש גינזבורג.
האם הכתבה עניינה אותך?גינזבורג, אשר מרוצה מאוד משירותו הסדיר, ממשיך לשאוף גבוהה ומתכנן: "אני מאוד רוצה להיות סגן, שזה תקן פיקודי בספינה. אני רוצה לעסוק בפיקוד, ואולי אף להגיע לקצונה בהמשך, כך אמשיך לתרום ולהוביל גם אנשים חדשים המגיעים לתפקיד שבו אני עוסק היום. חיל הים זה לוחמה לכל דבר ועניין, שירות מעניין ומשמעותי מאוד. תבואו".