טור דעה • לאחרונה אנו עדים לתלונות רבות של תושבים מאזורים שונים בחיפה, על כך שהעיר מזוהמת ועל אזלת יד העירייה במתן שירותי ניקיון ראויים. גם אם התלונות נגד העירייה מוצדקות, נשאלת השאלה מהי תרומת התושבים לשמירה על ניקיון סביבתם. התשובה לכך מעציבה.
"תראו כמה שנקי כאן, אפשר לאכול מהמדרכה", "ראיתם את הכתבה על ילדי בית הספר ביפן שמנקים את השירותים ואת כיתות הלימוד שלהם?", "לא להאמין על רמת הניקיון בסינגפור, שם מרחפת סכנת ענישה חמורה על כל מי שמזהם את הסביבה, אפילו בזריקת מסטיק לעוס או בדל סיגריה ברחוב", "בישראל היינו יכולים לחלום על ניקיון שכזה, אצלנו כולם חוראנים".
אלו מקצת מהבעות ההערצה שמביעים הישראלים המתיירים ברחבי העולם התרבותי והמודרני.
אך מה באמת קורה אצלנו?
אנו הישראלים יודעים להיות ביקורתיים ולהתמחות בהעברת ביקורת איש על רעהו. לא פעם אנו יוצאים לחוף הים, אתרי תיירות בארץ המדהימה שלנו, פיקניק וכדומה. אנו רואים את עמך ישראל משליך ללא אבחנה שקיות ניילון, עטיפות ארטיקים, בקבוקים ריקים, שאריות אוכל ומה לא ובמרבית הפעמים מחוץ לפחי האשפה. למעט תעשייה מזהמת, אנו עמך ישראל הגורם המידי והעיקרי לזיהום הסביבה בישראל.
דוגמה לכך נמצאת ברגעים אלו במדרכה המשיקה לבית המגורים ברחוב השרון 44 בבת גלים, שם החליט דייר שאין לו כל בעיה להוציא את הקרביים המזהמים של דירתו למדרכה, לחסום אותה להולכי רגל, עגלות ילדים ונכים. בכך, לא רק שאדם זה מזהם את הסביבה ומעיק על איכות חיי שכניו, אלא שהוא מסכן חיי אדם כשהוא כופה עליהם לרדת לכביש שנועד לתנועת רכבים בלבד.
חינוך להיגיינה אישית וסביבתית מתחיל בבית ונמשך בכל מקום אליו הולך האדם.
עד כמה שאדם מחליט לחיות בזוהמה, זה עניין פרטי שלו ומן הדין שישמור זוהמה זו בביתו בדלת אמותיו ולא יגרום לסביבתו לסבול מאורח חייו המלוכלך.
לכל רחוב בעיר, יש ימי איסוף אשפה ומן הראוי שתושבי העיר ינהגו בהתאם ויפסיקו את המנהג הנלוז של הוצאת חפצים ופריטים בהם אין להם צורך למדרכות העיר בכל עת ללא התחשבות בזולת.
כאשר יש צורך בפינוי חפצים גדולים במיוחד, יש להתקשר ל- 106 ולתאם איסוף.
אכיפה:
מכאן, אנו קוראים לרשויות האכיפה בעיריית חיפה להחמיר עם המזהמים ולאכוף את הדין ביתר שאת. כן, אם יש צורך בכך, הטילו עונשים כבדים למען יראו וייראו ואולי נתחיל לראות את תחילתו של מזור בנקיון סביבתי אישי בחיפה, העיר שכה יקרה לליבנו.
מסכים לכל מילה של אריאלה. זו מכה בכל העיר. העירייה לא מטפלת באכיפה נוקשה ואין שום בשורה מלשכת ראש העיר בנושא הכאוב הזה, ביחד עם בעיית צואת הכלבים ברחוב . בארה"ב אוי למי שיתפס מפר את כללי הניקיון במרחב הציבורי, אצלנו אין דין ואין דיין. אין גם חינוך בבתי הספר. מערכת החינוך העירונית מסרבת בעקביות להרים את הכפפה וכל ההצעות לסדר שהגשתי בנושא נהדפו במועצת העיר ובאגף החינוך.
אני עדיין מצפה לחזון אחר שכולנו נרוויח ממנו!
העירייה לא עוזרת בדברים מהותיים רק יודעת לגבות ארנונה.
חח אנשים בביתם לא ילכלכו כמו שהם מלכלכים את הסביבה.
החינוך והמודעות הסביבתית בארץ שואף לאפס. המחזור גם לא משגשג מספיק לדעתי. אבל בארץ הכל מותר. ללכלך לאיים על אנשים ברחוב בגלל חנייה. הכל מותר. המשטרה לא עושה דבר. מניסיון.. מה הפלא כשראש ממשלה מוכתר כמלך ע"י חצי מהעם ומתחמק מעונש כי יש לו כסף וכוח. מעדיפים בישראל כח על מוסריות.
לא בטוח שבכל חיפה , אבל בהדר ללא ספק יש משבר חמור ומתמשך. אנחנו חיים במזבלה. ימי הפינוי לא ברורים ואיש הישר בעיניו יעשה . בכל מקום גזם וגרוטאות, טינופת מסביב לפחים ופקחים אין, רחובות לא מטואטאים בתדירות סבירה, בטח לא נשטפים. אזלת יד מוחלטת של הרשות.