בבוקר תלמידים, בערב רקדנים בתחרויות בעולם
זוג תלמידים חיפאי, אופיר פורקוש, בן ,17 תלמיד כיתה י"ב בבית הספר השש שנתי עירוני א', ו-שלי וינטראוב בת 14 תלמידת כיתה ט' בבית הספר חוגים עלו לשלב חצי הגמר בתחרות ריקודים סלונית בינלאומית בבולגריה. פוקוש התחיל לרקוד בגיל 4, 13 שנה של אימונים אינטנסיביים וגם וינטראוב רוקדת מגיל 4.
"לאחר חצי שנה אינטנסיבית של עבודה קשה", מספר פורקוש לחי פה, "ריצות ותזונה בריאה טסנו לתחרות בינלאומית בריקודים סלונים בסופיה, בולגריה לייצג את מדינת ישראל ואת העיר חיפה. אני בן לאם חד-הורית, מגיל 6 , ללא תמיכה כלכלית מהצד של האבא. אימא שלי לא וויתרה על החלום שלה ושלי בפרט ועשתה כל מה שיכלה על מנת שאני אתאמן ואתקדם כרקדן ובלעדיה לא הייתי מגיע לאיפה שהגעתי".
האם לאורך השנים שמעת הערות מזלזלות מחברים וילדים?
בתחילת דרכי שמעתי המון הערות מזלזלות, משפילות מהמון חברים מהכיתה, אבל בזכות הסביבה הקרובה שלי ידעתי שזה מה שאני אוהב ולמרות הכול אני אמשיך להתאמן ולעשות את מה שאני אוהב.
מדובר בשנים ארוכות של אימונים. מה הם כללו? האם היית צריך לוותר על דברים אחרים בשביל לרקוד?
בוודאי, המון הקרבה עצמית בשביל התחום זה אומר לוותר על יציאות עם חברים, בילויים וכדומה. חיי מתנהלים בסדר יום שונה משאר החברים שלי.
כל אימון בדרך כלל שלוש ארבע שעות כל יום כולל ימי שישי חמש עד שש שעות.
איפה רקדת לאורך השנים? מי היום המורים הבולטים שלך?
החל מגיל 4 רקדתי בסטודיו "הרמוניה" בהנהלת אנדרי לובנקוב וליאנה קורולוב . אני מאמין במורים שלי, הם המנטורים שלי לאורך כל הדרך. גם כשקשה הם יודעים בדיוק מה לעשות שיהיה לי ולבת הזוג שלי הכי טוב שאפשר. הסיבה שאני אוהב לרקוד ולהתאמן אצלם בין היתר היא האווירה החמה שיש תמיד בסטודיו, אוירה של גיבוש ושיתוף פעולה.
[bs-white-space]
מי מממן את היציאה לתחרויות בינלאומיות? מה היעדים, שאתה מציב לעצמך?
את רב המימון לתחרויות, הכנות, סמינרים, תלבושות, שיעורים פרטיים עם אלופי העולם מממנת האחת והיחידה אימא שלי שמגיע לה שאני אודה לה על כך באופן פומבי. לאחרונה קבלנו תמיכה כספית מהרשות לעלייה וקליטה לכבוד ההשתתפות בתחרות הבינלאומית בבולגריה.
בהזמנות זו אשמח לשיתוף פעולה פורה בעתיד בין עיריית חיפה לבין הנהלת הסטודיו במגוון אירועי תרבות בעיר ותמיכה כספית לצורך שיפור הרמה המקצועית בתחום הריקודים סלוניים בעיר חיפה.
בלי לפתוח פה, התחרות הבאה תתקיים בקרוב מאוד, תלוי בהמון גורמים מהצד. כשאדע בוודאות אפרסם ובין היתר מאמין שכולם יידעו עד אז. בינתיים נשאר לעבוד קשה, ולקוות שהתחרות הבאה היא בקרוב מאוד .
החלום הכי גדול שלי זה להגיע לתחרות באנגליה שנקראת blackpool ומשם נראה לאן הדרך תוביל, מה שבטוח 13 שנים,(וזה עוד לא הסוף) של אימונים ועבודה קשה לא ייזרקו לפח .
האם אתה חושב על ריקוד גם כעל קריירה לטווח הרחוק?
זה עוד ניתן לשיקול, כנראה שכן. מה שאני בטוח שזה יהיה חלק מהחיים שלי בין אם תחביב לבין אם זה עבודה ומקצוע לחיים.
האם אתה ממליץ גם לילדים נוספים לבחור בריקוד כתחביב?
האמת כן. ממליץ גם לילדים וגם להורים, אני חושב שאם ההורה רוצה שהילד לא יישב מול הסמראטפון ומול המסכים כדאי לשלוח לחוג ריקודים. החוג משלב משמעת, תנועה, שמיעה מוסיקלית ומה שמייחד לפי דעתי את הריקודים הסלוניים משאר חוגי הריקוד זה שיתוף הפעולה בין בן הזוג לבת הזוג, ממש כמו בחיים.
חוץ מלימודים וריקודים אתה מצליח לעשות עוד משהו?
בין היתר אני פעיל חברתי בשלל תחומי נוער מדריך בצופים ובתקופה אחרונה התנדבתי במגוון פעילויות שטח בבחירות המקומיות והבעתי תמיכה במועמדת עינת קליש רותם.
גם בת הזוג של אופיר, שלי וינטראוב, מרגישה שהריקוד דורש ממנה הרבה הקרבה, אבל שווה את זה. "ויתורים – כמובן. כדי להצליח גם בלימודים וגם בריקודים אני מוותרת כמעט על כל המפגשים עם חברים שלי, יציאות לבילויים וכו. בנוסף, לעיתים דחופות אני לא מגיעה למפגשים משפחתיים בגלל אירועים הקשורים לריקודים – אימונים, סמינרים, שיעורים, תחרויות וכדומה, שמתרחשים כמעט כל סוף שבוע (בימי שישי ושבת). כלומר, אין לי סופי שבוע, ואני כמעט לא נפגשת עם חברים ולא יוצאת לבילויים".