(חי פה) – אוכלוסיית הדבורים ברחבי העולם הולכת ומצטמצמת בעקביות, עד כדי כך שהגיעה אל סף סכנת הכחדה. לעומת מדינות רבות אחרות, בהן מגמת הירידה בכמות הדבורים ממשיכה לצבור תאוצה, דווקא בישראל מצבן לא רע בכלל – כך מספר בראיון לחי פה ערן אטלס, המתנדב בעמותת "מגן דבורים אדום", שהוקם בדיוק לשם מטרה זו – שמירת הדבורים בישראל. "בארץ עלתה שנים האחרונות המודעות לנושא השמירה על דבורים. למעשה, מצבן בישראל משתפר משנה לשנה".

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים באופן ברור על ירידה דרמטית במספר הדבורים ברחבי העולם, עד כי קיים חשש אמיתי להעלמותן המוחלטת מהמרחב. דיווחים על כך מגיעים ממדינות רבות, בהן נראות פחות ופחות דבורים, כשהמצב החמור ביותר מתרחש בארה"ב, שם פחתה כמות הדבורים באופן משמעותי ביותר, כשמגמה זו נמשכת גם כעת.

מצב זה של הדבורים אינו מבשר טובות, בלשון המעטה, סאת בעיקר בשל העובדה שכ-80% מהגידולים החקלאיים ברחבי העולם תלויים בקיומן של הדבורים, המאביקות או מפרות את הצמחים מהם גדלים הירקות והפירות שאנו צורכים. מרבית הצמחים אינם מסוגלים להתרבות בכוחות עצמם ומסתייעים לשם כך בדבורים.

יום הדְּבוֹרִים העולמי שחל היום (שני 20/5/24), הוא הזדמנות לדבר על מצבן בארץ ובעולם ולהכיר, ולו במעט, את היצורים המיוחדים והמופלאים הללו. לשם כך ערכנו ראיון עם ערן אטלס, המתנדב בעמותה להצלת הדבורים בישראל – "מגן דבורים אדום".

עמותת "מגן דבורים אדום" הוקמה לפני מספר שנים, בעיצומו של משבר התמוטטות הדבורים, במטרה להגן על נחילי הדבורים מפני ריסוס והשמדה. מצד אחד – נחילי הדבורים במצב גרוע מאוד והם הולכים ונעלמים, ומנגד – במקרים רבים פשוט פגעו בהם, אם ע"י ריסוס או התעללות סתמית מקוממת. סביר להניח שמרבית הפגיעות נעשו בשל חוסר מודעות, ובדיוק לשם כך קיימת העמותה – כדי להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות השמירה עליהן וכדי להגן עליהן מפגיעות. "פגיעה בדבורים היא פגיעה בגוף חי, הן בעלי חיים לכל דבר ועניין", אומר אטלס, תושב קיבוץ אפק ומתנדב מזה שנתיים בעמותה.

חיים ביחד

העמותה פועלת להגנת נחילי הדבורים במישורים מגוונים. כך למשל, במקום בו נמצא נחיל שאינו מפריע לבני האדם, משתדלים להשאירו במקומו. "הדבורים יודעות לחיות בדו קיום עם האדם", אומר אטלס ומוסיף: "העמותה פועלת גם בחינוך והסברה בנוגע לדבורים, תוך שימת דגש על הרווח של חיים בדו קיום עם הנחילים", הוא אומר.

מקום מבטחים

"מובן שכשאין אפשרות להשאיר נחיל לחיות בסביבה מסוימת, המתנדבים שלנו מגיעים למקום ודואגים להעבירו למקום מבטחים. זה יכול להיות בכוורת מקצועית, בבית חובבים, או במקום טבעי אחר בו יוכלו הדבורים לחיות בשלום ובבטחה".

חוגגים "בת מצווה"

"העמותה הוקמה לפני 12 שנים ע"י יוסי אוד וכיום רשומים בה מאות מתנדבים מכל רחבי הארץ, חובבי דבורים שעוסקים גם בגידול ובהצלה. כולנו מונעים ע"י הרצון להציל נחילים שעוזבים את הכוורות, עוברים ממקום למקום, נכנסים לסביבה של בני אדם, כמו בתים, בתי עסק, שטחים ציבוריים וכיו"ב, ולמנוע את הדברתם".

טרם הפכה העמותה למוקד מוכר בארץ, כשהמודעות לשמירה על דבורים ונחילים היתה נמוכה, הנטייה הרווחת בציבור היתה לקרא למדביר כשנתקלים בנחיל, ובכך היה הנחיל היה מסיים את חייו במוות כללי. מאז קמה העמותה, ניצלו בעזרת המתנדבים (מרצון וללא רווח או עלות כלשהי) מיליונים רבים של דבורים, כשבדרך נמצאו עבורן מקומות מתאימים יותר.

נכון להיום בעמותה הצליחו להציל 17,000 נחילים. 112 נחילים נשארו לחיות בדיו קיום עם האדם ו-12 נחילים בתוך גזעים שהועברו לחוות חופש.

גם מדבירים פונים

עוד מספר אטלס, כי כתוצאה מהעלייה המשמעותית במודעות הצלת הנחילים, הם רואים שמספר הפניות למדבירים פחת משמעותית ולעומתן עלה אצל המתנדבים המצילים. בנוסף, כיום המדבירים בעצמם משתפים פעולה בנושא וכשהם נקראים להדברה ונתקלים בנחיל, הם פונים אלינו.

חשוב לציין כי העמותה מעודדת גם רשויות העוסקות בהצלה. כך, בטקס חגיגות ה-12 לעמותה, שנערך ממש לאחרונה, חולקו מטעמה תעודות הוקרה לרשויות הפועלות להצלת הדבורים. "המצב בארץ בכל הקשור להצלה והגברת המודעות משתפר משנה לשנה, כך גדל גם מספר החובבים, ובזכות המגמה הזו התופעה של הכחדת דבורים בארץ לא כל כך קיימת כיום, בשונה ממה שקורה במקומות אחרים, כמו ארצות הברית, למשל".

המתנדבים בעמותה הם אנשים שעושים את העבודה מאהבה נטו ומתוך רצון לעזור ולהציל. המצילים חתומים על מסמך בו הם מצהירים כי אינם דורשים תשלום עבור עבודת ההצלה ומתחייבים שיקפידו לגדל את הנחיל.

התקופה החשובה ביותר לדבורים

אטלס מספר על אחד מאירועי ההצלה שזכורים לו במיוחד, כשנקרא לחלץ נחיל בבית פרטי ביוקנעם. בעלי הבית סיפרו כי אם זה היה קורה לפני מספר שנים, בטוח היו קוראים למדביר ולא למציל. הנחיל בבית שביוקנעם התמקם בתוך דופן החלון והיו בו פה כ-50,000 דבורים, מספר אטלס. מכאן ניתן להבין כי כל קריאה שנעשית למצילים משמעותה היא הצלה של עשרות אלפי דבורים.

אנחנו מצויים כעת בשלהי חודש מאי וזהו גם תום תקופת המעבר של נחילי הדבורים, שתחילתה בעונת האביב, באמצע חודש מרץ, והיא נמשכת, כאמור, עד לקראת סוף מאי. בתקופה זו הנחילים מתפצלים, עוזבים את הכוורת ומתחילים לעופף בחיפוש אחר מקום טוב יותר עבורם, כמו עצים ופארקים. אנחנו כעת בסיומה של העונה העמוסה והחשובה ביותר לדבורים, שכן בקיץ ובחורף התנועה מעטה.

חיים בהרמוניה

אטלס מבקש להעביר מסר לקוראים ואומר: "הדבורה היא יצור מושלם ונפלא. היא חיה בהרמוניה עם הטבע וגם עם בני האדם לרוב. הדבר האחרון שהיא חושבת עליו הוא לתקוף או לעקוץ ביוזמתה, פשוט כי את רוב זמנה היא תבלה בחיפוש אחר מזון כדי להביא אותו למשפחה שלה. היא תנסה להתגונן רק במקרה שאדם ניגש ביוזמתו ומנסה להזיק לנחיל".

עוד מוסיף אטלס: "אם אתם נתקלים בנחיל, תוכלו להתפעל ולצלם אותו, והכי חשוב – בבקשה פנו אלינו, מתנדבי מגן דבורים אדום, המתינו עד שיגיע מתנדב למקום שיבטיח את שלומו של הנחיל.