חיפה היא עיר אטרקטיבית מאוד לסטודנטים. יש בה את הטכניון והאוניברסיטה, שמושכים אליהם צעירים מכל הארץ, וגם מספר מכללות ושלוחות של מוסדות אקדמיים. חלק מהסטודנטים מתגוררים במעונות ואחרים שוכרים דירות. ביקשנו לבדוק מה הם המשתנים שמשפיעים על סטודנטים כשהם ניגשים לשכור דירה בחיפה: האם הקירבה לקמפוס היא הדבר היחיד שמנחה אותם?
מעבר לכך, לצד בחירת דירת המגורים, כדאי לזכור שהאתגר האמיתי של חיפה הוא למצוא דרך להשאיר בעיר חלק מהסטודנטים שמגיעים ללמוד כאן, ובמקביל, למנוע עד כמה שניתן מצעירים חיפאים שמסיימים תארים, לעזוב את חיפה לטובת מקומות אחרים.

מחפשים גם חיי חברה תוססים

בעל סוכנות התיווך, דודי מיבלום, מציין קודם כל את הקירבה למקום הלימודים, אך מדגיש כי גם אמצעי התחבורה וחיי החברה משמעותיים עבור סטודנטים. "כבר הרבה שנים סטודנטים שוכרים דירות בנווה שאנן. יש שם אזורים שגובלים בשער הטכניון ולכן הם מאוד מבוקשים. גם בנשר יש אזורים שקרובים לשערי הטכניון, גם הם מבוקשים על ידי סטודנטים. יש מעונות סטודנטים שרובם בתוך הטכניון וחלק קטן חיצוני לו והם מאוד קרובים ללימודים. במקרים האלה הם יכולים אפילו ללכת ברגל.

"מצד שני", אומר מיבלום, "אין מקומות בילוי ביחס למספר הסטודנטים שלומדים בטכניון. גם באזור נווה שאנן, רמות רמז ואחוזה יש הרבה סטודנטים שלומדים באוניברסיטת חיפה, משם הם יכולים להגיע עם אוטובוס אחד או בנסיעה קצרה. יש גם סטודנטים שגרים בדאלית אל כרמל ובעיקר בעוספיה, ואז ההוצאה על מגורים הרבה יותר קטנה. מספר יחידות הדיור מוגבלת שם.

יש גם כאלה שגרים ביחידות דיור בדניה, ואז הם מאוד קרובים לאוניברסיטה. יש בחיפה הרבה סטודנטים ברחובות הלל ומסדה בשכונת הדר. משם הם יכולים לנסוע למכללות בעיר התחתית וגם למכללת ויצו, שנמצאת בשדרות בן גוריון ושייכת כיום לאוניברסיטת חיפה. הם יכולים ליהנות גם מהכרמלית באזור.

בהדר, במתחם תלפיות, יש אזור מאוד מאוד מתפתח, עם הרבה חיי חברה, ומגיעים לשם סטודנטים שחיי החברה חשובים להם במיוחד. המקום מתפתח, יש יותר מקומות לבלות ומסעדות.
גם באזור הנמל יש הרבה מאוד סטודנטים וגם מעונות סטודנטים ומכללות. יש שם גם תחנת רכבת, מקומות בילוי, פאבים ומסעדות. סטודנטים אוהבים מאוד את האזור הזה ואפשר לראות אותם מסתובבים שם ביום ובלילה. האזור האחרון, שהוא קטן יותר, הוא אזור בת גלים, שבו יש את בית הספר לרפואה ובית הספר לאחיות, ויש בו תחנת רכבת ואת הים. לא מעט סטודנטים זרים מחו"ל, בוחרים לגור שם".

אזור שוק תלפיות המתפתח

גם שוק תלפיות משתנה מבחינת האוכלוסייה. כשיש הרבה מקומות בילוי, יש תאורה ומצלמות וכל הזמן אנשים. כשהיו פחות מקומות בילוי, היה יותר פשע, אבל זה השתנה. זה אחד האזורים המיוחדים של חיפה. ביום שישי מפוצץ מסטודנטים. זה אזור עם קסם מיוחד, שונה מאיזורים אחרים. ברור, שיש עוד מה לעשות מבחינת ביטחון אישי. חשוב להבין שסטודנטים רוצים מקום, שיהיה להם גם מה לעשות אחרי הלימודים עצמם. מה שמנחה בבחירת מקומות המגורים הוא קירבה למוסדות הלימוד, מחיר, ביטחון אישי ופעילות חברתית מעבר ללימודים, שזה מאוד חשוב לסטודנטים".

מפוזרים באזורים שונים בעיר

עידו מורג, מנכ״ל ובעלים של "מורג נכסים", חבר הנהלה בלשכת התעשייה והמסחר חיפה והצפון ויו״ר עמותת שולחן עגול 3 חיפה, מצביע על אזורים בחיפה בהם מרוכזים הסטודנטים, אבל טוען שבגלל המרחק ביניהם, לא נוצרת אווירה סטודנטיאלית: "סטודנטים מחפשים קירבה למוסדות הלימוד. הם פרושים בכל העיר. סטודנטים מהאוניברסיטה והטכניון מתגוררים בסופו של דבר באותו מקום. השכונות הסמוכות לאוניברסיטה יקרות, לכן רוב הסטודנטים שוכרים דירות ברמות רמז. ברמות רמז הרבה הדירות נקנו על ידי משקיעים. רוב הסטודנטים של הטכניון והאוניברסיטה גרים שם, הולכים בבוקר ברגל לטכניון ונוסעים לאוניברסיטה".

שוכרים בעיר התחתית ובהדר

"בעיר התחתית יש קמפוסים ושלוחות של מכללות. יש גם דירות קטנות שמתאימות לסטודנטים. יש את תלתן והשלוחה של האקדמית אונו. הסטודנטים גרים סביב קמפוס הנמל, ליד רחוב נתנזון, זו סביבה שבה הכול מישורי. חבר׳ה תל אביבים קנו שם בניינים ושיפצו אותם להשכרה, ועכשיו הסטודנטים נהנים מכך. בשנים האחרונות צמח טרנד באזור הדר עליון, מסדה והלל. לא מדובר במספר סטודנטים גדול, אבל הדירות יותר זולות מהעיר התחתית או משכונת רמז. יש חבר'ה שאוהבים את הווייב שם ומעדיפים לגור שם. בהרבה מקרים הם משתמשים בכרמלית כדי להגיע ללימודים. אלה שלושת המוקדים העיקריים של הסטודנטים. מי שלומד בבת גלים מחפש שם.
בגלל הטופוגרפיה של העיר, קשה לייצר אווירה של סטודנטים, כי הם מפוזרים בהרבה אזורים. הם לא מורגשים בעיר. במקומות אחרים מרגישים יותר את הסטודנטים במקומות הבילוי".

דירה חדשה וחווית מגורים

שמאי המקרקעין ד"ר אסף גסטפרוינד סבור שמעבר לאיזורי הביקוש אפשר גם לראות מגמות דומות בין הסטודנטים בחיפה וצעירים ששוכרים דירות בעיר: "הסטודנטים בחיפה, כמו בכל מקום אחר בישראל, מתרכזים ברובם לידי מוסדות הלימוד באזור רמות רמז, רמת אלון וביחידות דיור בדניה (שקיימות בצמוד לבתים פרטיים). האזורים האלה קרובים למוסדות האקדמאיים הגדולים: האוניברסיטה והטכניון.

יש גם קמפוס בעיר התחתית, בנמל חיפה, ואפשר לראות ריכוז גדול של סטודנטים שגר שם. כמו עמיתיהם בעולם המשתייכים לדור ה-Y וה-Z הם רוצים, חוץ ממגורים בקירבה למוסד האקדמי, חוויית מגורים, ומעדיפים שהדירות יהיו בבניינים חדשים. רואים את זה בביקוש בפרויקטים החדשים ברמז.

סטודנטים מעדיפים לשלם יותר ולגור בדירות חדשות. זה נכון לגבי כל הדור הצעיר, שמעדיף לשלם יותר ולגור בדירה חדשה. שכונת רמז היא המקום היחיד שיש בו בנייה חדשה ליד הטכניון והאוניברסיטה. יש גם בנייה חדשה בשדרות אבא חושי, אבל זה יקר מדי לסטודנטים. הסטודנטים מחפשים חיי חברה והם יכולים למצוא את זה יותר בעיר התחתית. שם יש חיים קהילתיים. יש גם סטודנטים שמחפשים חוויה והולכים לגור ברחוב הלל ומסדה. שם מתגוררים צעירים בכלל – אזור הדר עליון, ברחובות הלל ומסדה, על כל המשתמע מכך".

"נוח ונעים פה"

הסטודנטית יהלום מוצה שוכרת דירה בשכונת זיו ומאוד מרוצה מהמיקום שלה: "אני כרגע בשנה שניה באוניברסיטה. המשפחה שלי עד לא מזמן גרה בנווה שאנן, ולכן רציתי להישאר בשכונה. אני שוכרת דירה בשכונת זיו. מאוד נוח להגיע לאוניברסיטה בתחבורה ציבורית, ואני מגיעה ללימודים תוך רבע שעה. בזיו יש הרבה מאוד סטודנטים מהטכניון. באוניברסיטה יש לי חברים שמגיעים מכל הצפון ולא שוכרים דירות בעיר. שיקול מרכזי שלי היה שזיו היא שכונה צעירה, אווירה צעירה וכיפית, יש פה ברים ומסעדות ובאמת נעים פה. אני מאוד מרוצה פה״.

(חי פה) – אספקת החשמל הופסקה לכל שטחי לבנון, ואם חשבתם שזה קשור למלחמה, אז התשובה היא לא. חברת החשמל הלבנונית הודיעה על הפסקת אספקת החשמל לכל שטחי לבנון, זאת כיוון שקבוצת הייצור האחרונה של מפעל אל-זהראני יצאה מכלל שירות, בשל מלאי הדלק שנגמר לחלוטין. התגובות לא איחרו לבוא, והרשתות החברתיות בלבנון התמלאו בהערות עוקצניות מצד האזרחים.

הדלק אזל בתחנות הכוח

חברת החשמל הלבנונית הודיעה על הפסקת אספקת החשמל לכל שטחי המדינה, כולל מתקנים בסיסיים כמו שדות תעופה, נמלים, משאבות מים ובתי כלא. בהודעת הסברה שהוציאה החברה אתמול (שבת 17/8/24) נכתב כי החברה נקטה בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להאריך את אספקת החשמל, אך ללא הצלחה. המפעלים המרכזיים שנותרו לייצור חשמל פשוט אינם יכולים להמשיך לתפקד ללא דלק, דבר שהוביל להפסקת חשמל מוחלטת ברחבי המדינה.

עפ"י דיווח החברה, כאמור, קבוצת הייצור האחרונה של מפעל אל-זהראני יצאה מכלל שירות – "בשל מלאי הדלק של המפעל, שנגמר לחלוטין", דבר שהוביל להפסקה מוחלטת של אספקת החשמל בכל שטח לבנון. החברה אישרה כי תפעיל מחדש את הקבוצות "שהוצאו משימוש בכפייה, ברגע שהדלק "יובטח", אז תושב אספקת החשמל "בהדרגה" כפי שהיה בעבר.

איך מגיב העם הלבנוני למצב?

רבים מהאזרחים החלו לפרסם תגובות עוקצניות ברשתות החברתיות, בהן: "אין לישראל עוד מטרות לתקוף כדי להחזיר את לבנון לתקופת האבן" (כי אנחנו כבר בתקופת האבן…), אחרים מחו על כך שהאורות במנהרות התת-קרקעיות של חיזבאללה נדלקו ואלה שמעליהם כבו.

פעיל ברשתות החברתיות פרסם תמונה של בגדים תלויים על פסי חשמל וכתב: "חברת החשמל הלבנונית מודיעה שהחל ממחר יכולים הלבנונים להשתמש בקווי החשמל כמתלה לייבוש כביסה".

בתגובה לבדיחות הללו, תוך ניסיון לשמור על קור רוח, אמר שר האנרגיה, וואליד פיאד:
"אני מקווה שהבדיחות הללו לא יובילו אנשים לבצע שטויות ולהתחשמל". פיאד הוסיף כי הם ממתינים למשלוחי גז ממצרים, שאמורים להגיע עד ה-23 באוגוסט. עד אז, גנרטורים חשמליים יספקו אנרגיה זמנית לשדה התעופה של ביירות, אך גם זה ליומיים בלבד.

משבר החשמל בלבנון אינו דבר חדש

המדינה מתמודדת עם מחסור כרוני בדלק, שמסכן את יכולתה לשמור על תפקוד בסיסי. המפעלים המרכזיים "זהראני" ו"דיר עמאר" עומדים לעיתים קרובות בפני השבתה.

לבנון הודיעה בתחילת החודש כי מלאי הדיזל האדום בתחנות ירד עד לאינדיקטור מסוכן, במיוחד לאור עקב אי אספקת משלוח כלשהו במסגרת הסכם החליפין העיראקי, במהלך חודש יולי, שכן ידוע כי לבנון תלויה בדלק העיראקי בקצב של 83 אלף טונה לחודש. כל אלה מאיימים על המדינה בחושך מוחלט, במיוחד לאחר ש"מפעל דיר עמאר" יצא משירות, ונשארה קבוצה אחת.

המשא ומתן שהתנהל בעבר עם ירדן ועיראק לאספקת דלק וחשמל ללבנון טרם הביא לתוצאה שמקדמת את פתרון המשבר. כעת לבנון מתמודדת עם מציאות קשה עוד יותר, כשהיא מנסה לצלוח את המשבר הנוכחי ומקווה שהחשמל ישוב להאיר בקרוב.