לטענת תושבים בשכונת הדר, מי שמנהל בפועל את השכונה זו לא העירייה אלא גורמים המתווכים בין התושבים לעירייה. התושבים טוענים שכשהם פונים לפניות הציבור של העירייה ,כמו תושבים אחרים בעיר, הם מופנים לגורמים בשכונה, לעומת תושבים אחרים, שמקבלים מענה.
מעיריית חיפה נמסר – הטענות חסרות בסיס: נתוני מוקד 106 מעידים על כך כי במהלך שנת 2017 טופלו על ידי האגף לפניות ציבור בעיריית חיפה 5622 פניות של תושבי שכונת הדר. (תגובת העירייה מובאת במלואה בסוף הכתבה).
באתר העירייה ניתן לראות כי "קהילת הדר" היא עמותה רשומה, שמטרתה לקדם את שכונת הדר על כל רבדיה ולנהל את המתנ"סים בשכונה. בין מטרות המשנה של קהילת הדר גם פיתוח סביבתי לשכונה ומתן מענה לאוכלוסייה המבוגרת והצעירה בשכונה. המשמעות בפועל היא שלעומת שכונות אחרות בעיר, תושבים יכולים לקבל מענה מקהילת הדר ולא ישירות מפניות הציבור.
| התושבים מרגישים שהם עובדים מול מתווך:
תושבים בשכונה טוענים שכשהם פונים לפניות הציבור עם טענות לגבי ניקיון הרחוב שלהם מפנים אותם לקהילת הדר, אבל הם מעוניינים דווקא במענה של פניות הציבור בגלל שבפניות הציבור ניתן להגיע למגוון עובדי עירייה ולקבל מענה לעומת קהילת הדר, שבה ניתן לקבל מענה ממספר מצומצם של עובדי עירייה. לטענת תושבים אין סיבה לצמצם את המענה הניתן להם, והם משלמים ארנונה כמו שאר התושבים בעיר ולא מעוניינים בגורם מתווך בינם לבין העירייה.
| "המוקד העירוני סירב לטפל בפנייה בנושא צואת כלבים":
מירי הופנתה לטיפול ב"קהילת הדר"
"פניתי לפניות הציבור לגבי מה שקורה ברחוב, שאני גרה בו, רחוב הלל", סיפרה היום מירי לכתבת חי פה, "מאוד מפריע לי גם ברחוב הלל וגם ברחוב מסדה שבעלי כלבים לא אוספים את מה שהכלבים שלהם משאירים פה, ולפעמים נראה לי שאין אפשרות ללכת ברחוב ולהרים את הראש לרגע מהמדרכה. בפניות הציבור אמרו לי שמי שאמור לטפל בפניה זו קהילת הדר.
אמרתי לזו שענתה לי, שאני תושבת העיר ומשלמת ארנונה ואני רוצה לקבל שירות מ-106 כמו כל תושב אחר בעיר, אבל היא אמרה לי שאנחנו מקבלים שירות רק במנהלת. זה לא מקובל עליי, אני לא חושבת, שכמו שאותה נציגה אמרה לי, זה משהו לטובתי. אני חושבת שיש לי זכות לבחור האם אני מעוניינת לקבל שירות מגורם שמתווך ביני לבין העירייה, גם אם זה עובד עירייה, אבל לא ניתן לכפות עליי".
| "המוקד העירוני סירב לטפל בפנייתי בנושא ניקיון":
"כשאני פניתי לפניות הציבור לגבי עניין של ניקיון שהיה לי ברחוב", אמר לכתבת חי פה שלומי, שגר סמוך לרחוב בלפור, "אמרו לי שאני צריך לפנות למי שאחראי פה על הדר מטעם העירייה. זה לא מקובל עליי. יש דברים שאפשר אולי לקבל לגביהם מענה מהמנהלת פה, אבל יש דברים שצריכים להחליט עליהם ולשנות לגביהם, וזה ברמה של עירייה ולא ברמה של מנהלת. אם אני רוצה לקבל מענה לפחי הזבל ברחוב או בנייה לא חוקית או כל דבר כזה, לא יכול להיות שאני לא אקבל מענה מיידי מול פניות הציבור כמו שאר תושבי העיר".
| העמותות הפכו לגורם מתווך:
לטענת תושבים מלבד קהילת הדר פועלות בשכונה עמותות נוספות, שמייצגות את התושבים מול העירייה, וחשוב להם שעמותות אלה יתנהלו בשקיפות.
"אנחנו מבולבלים ממה שקורה בשכונה", אמרה השבוע תושבת השכונה לכתבת חי פה, "אנחנו לא מתנגדים לזה שבשכונה פועלות עמותות שבשורה התחתונה מייצגות את התושבים, אנחנו פשוט היינו מעוניינים שהדברים יתנהלו בשקיפות. למשל, בשכונה יש ילדים שזקוקים לסיוע, כמו בשאר שכונות העיר. האחריות על איתור הילדים האלה מוטלת גם על העמותה. היינו רוצים לדעת מאיזה מגזרים מאותרים הילדים האלה והאם המשאבים מופנים לכלל הילדים בשכונה, כמו שהיינו רוצים לראות, או מופנים כולם למגזר אחד בלבד. אין לנו התנגדות לפעילות של עמותות שפועלות בהדר, פשוט יש תחושה לא נוחה שהעמותות האלה הפכו להיות המענה היחיד לתושבי הדר ולכן חשוב לנו שהפעילות של העמותות תתנהל בשקיפות".
| עמותות משפיעות על חלוקת התקציב:
לטענת מספר תושבים בשכונה, השאלה החשובה ביותר היא מי מקבל את ההחלטה איזו פעילות תקודם בהדר ואיזו לא ולטובת איזו אוכלוסייה.
"בפגישה בתחילת דצמבר רצינו לראות שמקדמים את בית הצעירים", אמרה תושבת השכונה, "אבל נאמר לנו שהכוונה היא לדרוש לתקצב גם את המשחקיה, גם את הגרעין התורני וגם את בית הצעירים. אנחנו לא מבינים את ההתנייה הזו. למה שאנחנו נתמוך הגרעין התורני ומי בכלל מוסמך לקבל את ההחלטה הזו? אנחנו גרים בהדר ויש עוד רבים כמונו, שלא מקובל עלינו התקצוב הזה. יותר מזה, לא ייתכן שהדברים ייעשו במחשכים".
| הפרעה גם בשולחנות העגולים:
לצד הטענות האלה, יש גם תושבים שטוענים שהפעילות של העמותות בהדר מונעת מהתושבים להשמיע את קולם:
"בשולחנות העגולים האחרונים, שהתקיימו בשכונה, היו תושבים אשר הרגישו שאין להם אפשרות להביא את הצרכים שלהם לכדי מימוש, בגלל שבכל שולחן לצד נציג העירייה הייתה גם נציגות של עמותות, שפועלות בשכונה. הייתה תחושה שהעמותות מייצגות את התושבים, וכמעט מיותר שבאנו. אני לא מכירה את זה משכונות אחרות בעיר. ראש העיר יונה יהב עושה אירועים של שיתוף ציבור בהרבה שכונות בעיר, ומה שקורה באירועים בשכונות אחרות הוא שהתושבים מדברים ישירות וללא תיווך עם יהב ועובדי העירייה ומציפים את הקשיים שלהם. למה תושבי הדר צריכים למצוא בכל שולחן נציג של עמותה ולהרגיש שיש מישהו שמדבר בשמם? אנחנו משלמים ארנונה, כמו יתר תושבי העיר ומגיע לנו לקבל את אותו שירות מהעירייה. יותר מזה, אם העמותות האלה פונות לעירייה ומביאות את צרכי התושבים בשמם לעירייה, האם לא צריך להשקיע יותר מאמץ לפנות לכלל האוכלוסייה שגרה פה ולבדוק מה הצרכים שלה? הנושאים האלה מטרידים אותנו מאוד, בגלל שיש תקציב, שהעירייה משקיעה בהדר כספים, שיכולים לסייע מאוד לשכונה, וחשוב שהם יושקעו נכון או לפחות שלא רק קבוצה קטנה תפנה לעירייה ותסביר לה מה צרכי התושבים".
| תגובת עיריית חיפה:
במהלך שנת 2017 טופלו על ידי האגף לפניות ציבור בעיריית חיפה 5622 פניות של תושבי שכונת הדר מהם:
3890 פניות הופנו למוקד העירוני 106 וטופלו ע"י המחלקות הביצועיות בעירייה באופן מידי בנושאים כגון: ניקוז, ריבוד, גינון, רמזורים, פינוי אשפה, מפגעים בטיחותיים וכדומה.
1732 פניות של תושבי הדר טופלו על ידי המחלקה לפניות הציבור בנושאים מורכבים יותר שהצריכו טיפול מעמיק וממושך יותר.
במהלך החודש האחרון בלבד טיפול המוקד העירוני באופן ישיר ב – 686 פניות של תושבי שכונה הדר.
בנוסף עומדת לרשות תושבי שכונת הדר קבוצת וטס אפ ייחודית לשכונת הדר המופעלת על ידי המוקד העירוני ומספקת מענה "און ליין" לתושבי שכונת הדר. קבוצה זו טיפלה במהלך השנה האחרונה במאות פניות ובקשות נוספות של התושבים.
האגף לפניות ציבור והמוקד העירוני בתוכו עומדים לרשות כלל תושבי העיר ללא כל הבחנה בין אזור מגוריו 24 שעות ביממה בין אם שכונת הדר ובין אם כל שכונה אחרת.
מעבר לכל אלה פועלת בשכונה גם "קהילת הדר" בראשותו של יעקב ברודר שהינו תאגיד עירוני הממון על ידי עיריית חיפה והוקם על מנת להוביל את תהליך ההתחדשות בשכונה, ובתוך כך לשפר ולהנגיש את שירותי העירייה לתושבים באמצעות תאגיד הפועל בשכונה וזאת מתוך החשיבות אותה מייחסת העירייה לשכונה.