קבוצת מחנכים והורים פועלים להקמת בית ספר דמוקרטי ביישובנו, חיפה, בספטמבר 2013. בהודעה זו נציג את הרעיונות והיתרונות של מהלך זה. למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר של היוזמה (http://haifademocratic.org.il/[/url:v3a2q28f]) או לדף הפייסבוק ([url:v3a2q28f]http://www.facebook.com/haifademofratic).
ידיעות נבחרות בתהליך ההקמה של בית הספר הדמוקרטי בחיפה:
- 25/11/2012 – הזמנה למפגש על חינוך דמוקרטי, 28/11/2012, שעה 20:00, מרכז קהילתי בת גלים
- 04/11/2012 – מאמר מאת דוד: החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !
- 04/11/2012 – מאמר מאת דוד: כדי ללמוד דמוקרטיה – וכדי לשפר אותה – חייבים להתנסות בה !
- 11/09/2012 – גילוי דעת מאת ערן: עוד נסיונות להפריט את מערכת הציבור ולהחליש את מערכת הציבור הממלכתית
תקציר:
אנו מעוניינים להקים בית הספר המעניק לילדים מרחב בטוח התומך בחדוות הגילוי העצמי, מאפשר למידה חווייתית, ומגרה את הסקרנות הטבעית של הילדים לתחומי ידע שונים – כל זאת תוך שימת לב לתרבות הדיאלוג. בית הספר שהשהות בו מאפשרת התפתחות אישית מתוך חירות, בחירה, עצמאות, אחריות, יצירתיות ויזמות. אנו עושים זאת קודם כל למען הילדים שילמדו בבית הספר, ואין לנו ספק כי העיר ותושביה ירוויחו רבות מבית ספר כזה שיקום בשטחה (אנו נציג עניין זה מיד לאחר התקציר).
רעיון זה אינו חדש, והוא מופעל בצורה כזו או אחרת בכ-30 בתי ספר דמוקרטיים בישובים שונים בארץ. חלק מבתי ספר אלו הם "מוכר שאינו רשמי", אך יש גם לא מעטים שהם רשמיים (כלומר ממלכתיים), כדוגמת בתי הספר הדמוקרטיים בחדרה, בת"א (יפו), בכפר סבא, מודיעין ועוד. בחיפה והאזור (קריות, נשר, חוף הכרמל) עדיין אין בית ספר דמוקרטי. למותר לציין שבתי ספר אלו עומדים בסטנדרטים של משרד החינוך, ואף אנו מתכוונים להקים בית ספר שיעמוד בסטנדרטים אלו. חשוב לנו להקים בית ספר ציבורי דמוקרטי בחיפה בתמיכת הרשויות, וזאת כדי לאפשר לכל משפחה המזדהה עם עקרונות וערכי בית הספר להיות חלק ממנו, בלי תלות ביכולתה הכלכלית, ומתוך הכרה בחשיבות חיזוק החינוך הציבורי בישראל.
ראיון בחדר החדשות עם ד"ר אורן שפיר
תרומת בי”ס דמוקרטי לעיר
אנו מאמינים שבית ספר דמוקרטי בחיפה יתרום לעיר רבות, מהשיקולים הבאים:
• תרומה ראשונה וגדולה ביותר היא לילדים שילמדו בבית הספר אשר יזכו ליתרונות של הזרם הדמוקרטי אותם נפרט בהמשך.
• בית ספר דמוקרטי יכול לחזק מאוד שכונות מוחלשות בעיר. זאת בדומה לשכונת "ברנדס" בחדרה שנחשבה לשכונה כזאת לפני כעשרים שנה, וכיום לאחר שנים שפועל בה בית ספר דמוקרטי היא מהשכונות המבוקשות בעיר. בעקבות ההצלחה נפתח בי"ס דמוקרטי נוסף בעיר בגבעת אולגה
• הקמת בית ספר דמוקרטי המותאם ללמידה במאה ה-21 תסייע במיתוג העיר כחדשנית.
• בית ספר דמוקרטי מעודד דיאלוג עם ההורים וקורא למעורבותם בחיי הקהילה בביה”ס, ומושם בו דגש על חינוך לפעילות למען הקהילה.
• בית ספר דמוקרטי מחזק את הערכים הדמוקרטיים של הלומדים בו מתוך התנסות אמיתית ולא רק על ידי למידה עיונית על הדמוקרטיה.
• הקמת בי"ס דמוקרטי תגדיל את ההיצע והמגוון החינוכי והתרבותי בקהילה בה ביה”ס משתלב.
• בית ספר דמוקרטי מספק מענה בתפיסותיו החינוכיות גם לילדים החווים קשיים בבתי הספר הקיימים ומאופיין ברמת אלימות נמוכה בין התלמידים של היום והאזרחים של המחר.
• בדומה לתועלת הצומחת מעידודה של תעשייה עתירת ידע, הקמת גנים, שיפור פני העיר ועוד, מפעל ההקמה וקיומו של בי"ס דמוקרטי מהווה מוקד משיכה לאוכלוסייה השמה את מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות שלה, ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות בתחילת הדרך.
על חינוך ובתי ספר דמוקרטיים
בחלק זה נציג בצורת שאלות ותשובות, עקרונות בסיסיים בחינוך הדמוקרטי. חשוב לציין כי היריעה קצרה מכדי שנפרוס במלואה את כל המשנה החינוכית.
מהו בית ספר דמוקרטי? האם זו המצאה חדשה?
בית ספר דמוקרטי הוא בי”ס המפעיל את ערכי זכויות האדם והדמוקרטיה בביה”ס. מתוך כך, מתאפשרת לילדים בחירה באשר לתכני הלימודים ולאופן ניהול זמנם כשהמסר העיקרי של בי”ס הוא ללקיחת אחריות אישית על הבחירות שעושים. בנוסף, מתנהל ביה”ס כמדינה דמוקרטית בה מתנסים הילדים, הלכה למעשה בניהול ביה”ס ע”י השתתפות בוועדות ושותפות בקביעת חוקי ביה”ס ביחד עם המורים וההורים (כמובן שחוקי בי"ס הם בכפוף לחוקי המדינה ואינם סותרים אותם או את חוזרי המנכ"ל).
בבי”ס דמוקרטי, נלמדים מקצועות הליבה, ובית הספר מאפשר לתלמידיו חופש לבחור לכל תלמיד את קצב הלימוד. תפיסה חינוכית זו גורסת כי כך מופחת כמעט לגמרי המאבק המתמיד בין מורים לתלמידים, נוצרת אוירה לימודית טובה הגורמת להמשך הסקרנות והרצון ללמידה של כל הבאים בשערי בית הספר.
בנוסף, בבתי ספר דמוקרטיים עושים דמוקרטיה הלכה למעשה ולא מלמדים עליה. לתלמידים, להורים ולמורים יש קול שווה בעת קבלת החלטות והכרעות בית ספריות, זוהי קהילה שוויונית המעודדת שותפות ואקטיביות.
בתי ספר דמוקרטים קיימים בעולם זמן רב, הוותיק ביותר בארץ הוא בית הספר הדמוקרטי בחדרה שהוקם בשנת 1987. חוץ ממנו, קיימים עוד כ-30 בתי ספר דמוקרטיים בארץ, וכמעט בכולם הביקוש גובר על ההיצע.
במה שונה הזרם הדמוקרטי מבית הספר הפתוח בעיר חיפה?
שמו של בית הספר “הפתוח” בעיר ניתן לו מטעמים היסטוריים, כלומר כאשר הוא הוקם באוניברסיטת חיפה הוא אכן היה פתוח. אנו רוצים להחזיר לתושבים את היכולת לשלוח את ילדיהם לבית ספר המלמד בצורה פתוחה, כפי שהיה בעבר. כמו כן, אנו רוצים לאפשר התנסות פעילה ושותפות לתלמידים בקבלת החלטות בנוגע לחוקי ביה”ס. בנוסף, ביה”ס "הפתוח" בחיפה מבוקש מאד ואינו עומד בביקוש הרב אליו. בי”ס דמוקרטי בחיפה יהווה מסגרת נוספת למשפחות המבקשות חינוך כזה עבור ילדיהם, ויגדיל את הפלורליזם החינוכי בעיר.
האם בית ספר דמוקרטי הוא לא פשוט שם אחר לבית ספר אליטיסטי?
אנו מבקשים להקים בית ספר ממלכתי, מתוך חשיבות חיזוק החינוך הציבורי בארץ, וכדי שכל משפחה, ללא הבדל ביכולתה הכלכלית, תוכל לשלוח את ילדיה לבית ספר זה. בעבר, רוב בתי הספר הדמוקרטיים הוקמו ע”י עמותות, כיוון שמשרד החינוך לא תמך בהקמת בתי ספר דמוקרטים. כיוון שבתי ספר אלו לא קיבלו תקציב מהמדינה הם נאלצו לגבות כספים רבים מן ההורים, ולכן נוצר הרושם כי אלו בתי ספר לעשירים בלבד. במדינה קיימים גם בתי ספר דמוקרטיים ממלכתיים (בחדרה, פרדס חנה, כפר סבא, ת”א ועוד) המקבלים את הסטנדרטים של משרד החינוך אך מוסיפים עליהם נתבך נוסף.
האם ילדים יכולים באמת לבחור?
כבוד לבחירות שעושה כל תלמיד הוא בלב העקרונות בחינוך הדמוקרטי. עפ”י עקרון זה, כל ילד הוא ייחודי, חד פעמי, תבוני ויודע הכי טוב מה נכון עבורו. אנו מאמינים שתלמידים, ביחד עם משפחותיהם וכחלק מהתרבות, שואפים להצלחה ומבינים מה נדרש מהם על מנת להצליח. תפקידו של ביה”ס מסתכם בלאפשר לתלמידים מרחבים להתנסויות ולמידה, להפגנת יכולותיהם ומציאת מטרותיהם וחוזקותיהם.
הניסיון בבתי הספר הדמוקרטיים מראה כי תלמידים מגלים את תחומי העניין שלהם, לומדים ופועלים בהם מתוך התלהבות ותשוקה וללא כפייה. חשוב לציין כי בחירה היא ערך הכרחי ופרגמטי בעולם פוסט מודרניסטי, ואנו רואים כחובה להכין את ילדינו לקבלת החלטות במציאות המשתנה והדינמית של המאה ה-21.
אם התלמידים חופשיים לבחור את שיעשו, האם הם לא יתבטלו כל היום?
החינוך הדמוקרטי השואב מזרם הפסיכולוגיה ההומניסטית מאמין כי אין מצב של אי-למידה או אי-התפתחות. מרגע לידתנו אנו לומדים ומתפתחים. גם משחק ועשייה חברתית נחשבים על כן כלמידה. בטלה, כחלק מהתהליך אותו עובר ילד בבי”ס דמוקרטי חשובה גם היא בתהליך. ילד שבוחר לא להיכנס לשעורים וחווה שעמום ותסכול, לומד להבין מה חשוב לו, לומד לקחת אחריות על חייו מתוך הנעה פנימית ולא חיצונית וכך, אט אט, לומד לנהל את עצמו ואת לימודיו.
ברוב בתי הספר הדמוקרטיים יש מקרה קצה מועט של ילדים חריגים שאינם מצליחים להשתלב בבחירת נושאי הלימוד, בדומה לאותם מקרה קצה בבתי הספר הרגילים. רוב הילדים כן בוחרים להשתתף בשיעורים, וכיוון שהם עושים זאת מתוך הנעה פנימית הלימוד מקבל איכות אחרת מאשר לימוד מתוך הנעה חיצונית.
איך מתנהל בית ספר דמוקרטי בפועל?
בפועל, מחויבים התלמידים להגיע כל יום לביה”ס ובמסגרת שעות הפעילות. זאת על מנת לאפשר לתהליך לקרות. בנוסף, חייבים התלמידים לפעול עפ”י חוקי ביה”ס (אותם הם מוזמנים לעצב ולשנות באופן דמוקרטי, כל עוד חוקים אלו אינם סותרים את חוקי המדינה וחוזרי המנכ"ל). לכל תלמיד יש חונך אישי אשר מלווה אותו לאורך כל השנה בשיחות אישיות (אחת לחודש בערך) ומהווה כתובת לתקשורת בריאה עם ההורים. לתלמידים נשלח ידיעון במהלך החופש ובו כל השעורים והסדנאות שיתקיימו לאורך השנה. התלמיד מוזמן בעזרת הוריו והחונך האישי להרכיב לעצמו מערכת אישית בהתאם לרצונותיו, וזאת בדומה לסטודנט באוניברסיטה. אחת לשבוע מתקיימות פגישות של הוועדות השונות המנהלות את בי”ס, אליהם מוזמנים תלמידים להגיש מועמדות ולהיבחר בבחירות דמוקרטיות. בהצבעות על חוקי ביה”ס משתתפים כל מי שרוצה להשפיע, ובהם קול של מבוגר שווה לקול של תלמיד.
מה מלמד הניסיון על בוגרי בתי ספר דמוקרטיים?
הניסיון מלמד כי אין הבדל בין אחוזי הניגשים לבגרות או המתגייסים לצבא בין בוגרי בית ספר דמוקרטי לבוגרי החינוך הממלכתי הציבורי. לעיתים היה הממוצע של בתי הספר הדמוקרטי גבוה יותר. כמו כן לא נמצאו הבדלים בבחירות מאוחרות בקריירה בחיים. מחקרים אחרונים מראים כי בוגרי הדמוקרטי הופכים פעילים חברתיים (כ 80 אחוז).
האם בית ספר דמוקרטי מכין ילדים לחיים?
החינוך הדמוקרטי מאמין כי בעולמנו, בתי הספר המותאמים יותר למאה ה-21 הם בתי הספר הדמוקרטיים. שכן הם מאפשרים לתלמידיהם להתנסות במציאות דינאמית, קהילתית דמוקרטית ומורכבת ומתוך חופש אמיתי לבחור. הבוגר העתידי של מערכת החינוך נדרש יהיה ראשית כל לקחת יוזמה על חייו, להניע את עצמו לפעולה, להיות מסוגל להשתנות מתוך לקיחת אחריות על חייו והעמקה בתחומי העניין שלו. בעולם המוצף בידע ובתקשורת, נראה לנו כי בתי ספר דמוקרטיים מלמדים את תלמידיהם כיצד ללמוד ולהתפתח בעצמם. אנו מאמינים כי אדם אשר יסיים את תקופת לימודיו לאחר שלמד לקחת אחריות על בחירותיו ולמד להכיר את חוזקותיו, נטיותיו ושאיפותיו, יצליח בחייו.
סיכום
אנו פועלים ביוזמה זו מתוך אמונה גדולה בעקרונות החינוכיים שציינו לעיל. אין לנו ספק כי בפרט ירוויחו מבית ספר זה הילדים שילמדו בו, ובכלל תושבי חיפה והאזור כולו.
חשוב לנו למצות את האופציה של שיתוף פעולה עם הרשות ומשרד החינוך. אין לנו רצון להיות בית ספר אליטיסטי, אלא פשוט בית ספר המתנהל באופן דמוקרטי ופתוח לכל משפחה הרואה עין בעין את עקרונות בית הספר.
כיוון שהדיאלוג הוא מהעקרונות החשובים ביותר בדרך החינוך בה אנו מאמינים, אנו מבקשים להיפגש עם הגורמים הרלוונטיים ולפרוס בפניהם את הדברים. ככל שננסה להציג את הדברים בצורה בהירה במסמך זה, אין לדעתנו תחליף לשיחה פנים אל פנים להבהרת הנושאים. על כן אנו מבקשים להיפגש ולדון ביוזמה שהעלינו עם כל גורם היכול לתרום להתקדמות הנושא.
בברכה
יוזמי בית הספר הדמוקרטי בחיפה.
אודות מובילי היוזמה:
אורן שפיר – אב לשני ילדים, עוסק בהוראת הפיזיקה לתלמידי חטיבה ותיכון בבית הספר העירוני בחיפה “חוגים”. כמו כן, בעל תעודת הוראה ותואר שלישי (ד”ר) לפיזיקה מהטכניון. מרצה לפיזיקה אקדמאית במכללה להנדסה אורט בראודה בכרמיאל.
שי קונפורטי – אב לשלושה ילדים, בעל תואר B.A בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. תואר M.A באנתרופולוגיה. כרגע בשנת שבתון מביה”ס הדמוקרטי בחדרה בו עבד שבע שנים. לפני כן עבד כשבע שנים בביה”ס הפתוח דיאלוגי “מיתר” אשר בקיבוץ בית אורן. בנוסף, בשלוש השנים האחרונות, מנחה קבוצות ומדריך פדגוגי של סטודנטים במסלול להכשרת מורים לחנוך דמוקרטי במכון לחינוך דמוקרטי אשר בסמינר הקיבוצים.
לימור בריף – אמא לאחת, בעלת עסק עצמאי להגיינה נשית וקידום בריאות נשית ‘אחרת’. בעלת תואר ראשון בייעוץ חינוכי, תעודת הוראה מטעם מכון חפ”ן (המכון לחינוך פתוח וניסויי) ותעודת מתכננת פרמקלצ’ר. בקרוב סטודנטית לתואר שני במגדר.
ליצירת קשר:
דוא"ל [email protected].
יש טענות רבות (כמו זו של ערן פה בדף) כלפי קבוצות הורים המנסים להקים בתי ספר, כאילו הם מנסים להפריט את מערכת החינוך.
אולי חלק מההורים הם כאלו, אך אנו, היוזמים של בית ספר דמוקרטי בחיפה, רוצים להיות חלק מהמערכת הציבורית. יש לא מעט בתי ספר ממלכתיים דמוקרטים (שניים בחדרה, בית ספר קשת בזכרון יעקב, בכפר סבא ועוד) ואנו ניסינו ועדיין מנסים לקום כבית ספר ממלכתי.
עם זאת, חינוך ילדינו יקר לנו מאוד, ולא נקריב אותו על מזבח ה"ממלכתיות". כעת אנו פועלים להקמת בית ספר מוכר שאינו רשמי, בכוונה עם השנים להופכו לציבורי.
ולגבי טענתו של ערן על חינוך שונה – כן, אנו מאמינים שכל אדם הוא שונה, כל אחד יש לו ייחוד משלו, ולכן לא לכולם מתאים אותו חינוך. בית ספר הוא לא מפעל שמטרתו להוציא בוגר מסוג מסוים, על פס ייצור אחיד. לדעתנו בית ספר אמור לעזור לילד במסע החיים, לתמוך בו, לאתגר אותו, ובעיקר לאפשר לו להגשים את מטרתו האישית. חינוך אחיד לכל דומה למיטת סדום, דבר מלאכותי שאנו מאלצים את ילדינו להתאים את עצמם אליו.
"חנוך לנער על פי דרכו" נאמר במשלי. משפט שאולי טומן בחובו את כל סוד החינוך.
ומשפט אחרון לגבי משרד החינוך – הוא אינו יכול ואינו רשאי לעשות כרצונו עם ילדינו. ילדים הם קודם כל של הוריהם, ורק אחר כך אזרחי המדינה. דבר זה מעוגן בחוקי היסוד של המדינה, ולכן אלא אם המדינה מוכיחה כי ההורים גורמים נזק לילדם (למשל לא מאפשרים לו חינוך כדי שיעזור להם בפרנסתם או כל דבר אחר בסגנון) ההורים רשאים לבחור את דרך החינוך הנראית להם, כמובן כל עוד חינוך זה אינו גורם לפגיעה גם באחרים.
היוזמה להקמת בית ספר דמוקרטי בחיפה מארגנת ערב פתוח על חינוך דמוקרטי. בערב זה, יסביר שי קונפורטי, מורה בחינוך הדמוקרטי ומרצה בתוכנית להכשרת מחנכים של המכון לחינוך דמוקרטי, על עקרונות החינוך ואיך בפועל מתנהל בית ספר ברוח זו. נשוחח עם בוגר של בית ספר דמוקרטי ונדבר עם מובילי היוזמה על תהליך הקמת בית הספר הדמוקרטי בחיפה. זה הזמן לבוא ולשמוע על בתי ספר שתלמידים ומורים באים אליו בשמחה, מקום בו תלמידים בוחרים ללמוד, מקום שבו החינוך באמת קודם ללמידה. יום רביעי, 28/11, שעה 20:00, מרכז קהילתי בת גלים (רחוב העליה 45). פרטים באתר http://haifademocratic.org.il/" onclick="window.open(this.href);return false;
תודה
אורן
בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.
ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים — אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.
אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !
התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת — וגם לאלימות — היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר — ועל הסטודנטים באוניברסיטה — כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר — חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.
נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר — למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.
בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום (http://www.sudval.org), והם מבשרים עולם חדש של חינוך.
—————–
* ראו: דו"ח ועדת הררי – "מחר 98" (שימו-לב, שנת 1998 !!).
רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים בבתי הספר הממלכתיים שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים, ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו.
אומנם אני מסכים לגמרי שקיימת בעיה, חוששני שהתרופה המוצעת — יותר שיעורים באזרחות ו/או ב"דמוקרטיה", לרבות לימוד מגילת העצמאות — היא לא יותר טובה מהמחלה. מדוע קורה שאנשים מתעקשים לחשוב שהפתרון לבעיות של החיים האמיתיים הוא לדבר עליהן? האם מישהו באמת מאמין שלכפות על ילדים לעבור עוד קורס ישיג יעדים משמעותיים אמיתיים? אנחנו איננו יכולים אפילו להביא את הילדים שלנו לקרוא או לכתוב או לעשות חשבון כהלכה, למרות אינסוף השעות של מאמץ בכיתה. האם נהפוך אותם למגני החופש והדמוקרטיה על ידי התאמת תכנית הלימודים פעם נוספת?
העובדה הפשוטה היא שילדים אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי הספר שלהם. לילדים אין זכויות בבית הספר, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית בבית הספר (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו כן, אין להם חופש להגדרה עצמית בבית הספר. למעשה, בתי הספר הם דגמים של אוטוקרטיה — לפעמים נדיבים, לפעמים אכזריים, ותמיד בהתנגשות ישירה עם העקרונות עליהם מבוססת המדינה שלנו.
כמה ריקים מתוכן נשמעים כל השעורים האלה באזרחות ובהיסטוריה בבתי הספר, כאשר קהל שבוי של תלמידים אשר חלק גדול מאותה מגילת העצמאות ומאותם חוקי היסוד של המדינה כלל אינו חל עליו, חוגג, בכיתה אחרי כיתה, את שנת ה-64 למדינה!
הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. נהפוך את בתי הספר שלנו לדמוקרטיים, ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות בבתי הספר, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות.
עוד נסיונות להפריט את מערכת הציבור ולהחליש את מערכת הציבור הממלכתית.
במקום להעיף את כל העמותות שנכנסות עכשיו לחינוך משרד החינוך ממשיך לפלג ולפצל את ישראל גם בזרמי החינוך שמאפשרים פה.
אלו בדמוקרטי, אלו בחרדי, אלו בחרדי ב', אלו בפרטי אומנויות ואלו בצמחוני-דתי..
מספיק כבר עם ההרס היזום הזה!!
בטלו את כל זרמי החינוך האלו.
חינוך ממלכתי אחיד לכל, כמו בכל מדינה חפצת חיים!!