הניתוח ששינה את חייו של בן 12
לגרד באף, לאכול ארטיק או, להבדיל אלף הבדלות, לנגב את הטוסיק. ילדים רבים עושים זאת מידי יום מבלי לחשוב פעמיים. במקרה של קריל, בן 12 מלטביה, כדי לבצע את הפעולות הללו הוא היה זקוק לרופא שסירב להרים ידיים
מאז שנולד, קיריל (כיום בן 12) סבל ממגבלה קשה. למרות העובדה שיש לו שתי ידיים, קיריל למד לחיות רק עם יד אחת. הסיבה: שיתוק מולד ביד ימין של קיריל לא אפשר לו לסובב את המרפק והכתף החוצה, כך שטווח התנועה שלו ביד זו היה מוגבל, עם קושי להרים את היד או להגיע איתה למקומות שונים בגוף.
הבעיה ממנה סבל קיריל נקראת שיתוק בראכיאלי (BRACHIAL PLEXUS PALSY).
זוהי תופעה מולדת ומוכרת, הגורמת לנכות משמעותית במקרים רבים. אחד מתוך 3,000 עד 5,000 תינוקות נולד עם הבעיה, אך המצב של רובם משתפר לקראת גיל שלושה חודשים והם מתפתחים ללא נכות. בעשרה אחוז מהמקרים, וביניהם קיריל, מתפתחת נכות, כאשר נתון זה מתורגם לכשמונה מקרים כאלו בישראל, מידי שנה.
לפני כשבוע הגיע קיריל מלטביה, כדי לבצע בקריה הרפואית רמב"ם את הניתוח שישנה את חייו. בפרוצדורה נדירה יחסית חתך דר' מרק אידלמן, מנהל מחלקת אורתופדית ילדים ברמב"ם, את עצם זרוע יד ימין של קיריל, סובב אותה סיבוב של 65 מעלות, וקיבע אותה במיקומה החדש על ידי פלטה עם שישה ברגים.
לדבריו של דר' אידלמן, מה שגרם למגבלה בתנועה של קיריל היה הביטוי הנפוץ ביותר לתופעת השיתוק בראכיאלי והוא פריקת כתף. במקרים כאלה, התיקון שבוצע בזרועו של קיריל יכולה לשפר את איכות חייו באופן משמעותי.
"בארץ נותחו מקרים בודדים בעשור האחרון", מסביר דר' אידלמן, "זהו המקרה השני שאני מנתח בקריירה שלי, והוא מקרה מרגש ביותר. קיריל בעצם לימד את עצמו להתמודד עם החיים בעזרת יד אחת בלבד. זו נכות קשה ביותר לילד כל כך קטן".
נוכח העובדה שקיריל סבל מנכות זו כל חייו, מפתיע לגלות עד כמה הפתרון הוא פשוט יחסית. לאחר ניתוח של שלוש שעות ואשפוז של יום אחד בלבד, קיריל שוחרר מרמב"ם. אמנם ניתוח כזה מצריך בד"כ אשפוז של כמה ימים וגיבוס הזרוע למשך מספר שבועות, אולם בשל השימוש בפלטה חדשה לצורך הניתוח (פלטה לקיבוע אוסטאוטומיה של הזרוע – locking plate ), זמן האשפוז התקצר משמעותית, והנער סיים את הטיפול, כשהוא חש בטוב ומסוגל להשתמש, לראשונה בחייו, בשתי ידיו.
קצת לפני שקיריל עזב את ביה"ח, הוא הגיע למשרדו של דר' אידלמן כדי להיפרד מחברו החדש. מילות הפרידה של קיריל הקטן היו די מקוריות, ולדעתו המקצועית של דר' אידלמן מדובר בהוכחה חותכת לכך שהניתוח הצליח: "זה היה אחד הדברים הכי תמימים ומקסימים שילד יכול לומר", משחזר דר' אידלמן ומחייך, "הוא אמר לי- דוד מריק, הצלחתי לגעת בטוסיק".