הסליים הוא ערבוב של סבונים וקרמים והוא השגעון החדש של בני הנוער: בבית הם יוצרים את הסליים ובמהלך השיעורים הם ממשמשים אותו. הבעיה מתחילה כשהסליים נשפך פתאום בילקוט, על הבגדים או על הספרים והמחברות או כשהתלמידים לשים ולשים את הסליים ולא מקשיבים לרגע לשיעור.
תופעה חדשה בבתי הספר בחיפה: תלמידים ותלמידות מביאים איתם לכיתה "סליים", קופסאות פלסטיק שקופות שבהן יש ערבוב של סבונים, שמפו וקרמים, שיוצרים חומר גמיש. התלמידים ממשמשים את הסליים, במהלך השיעורים ולטענת חלק מהם, המשחק עוזר להם להתרכז בשיעור ולא להפריע. הסליים של היום מזכיר מאוד את הספינרים של סוף שנת הלימודים הקודמת. גם אז אי אפשר היה לנהל שיעור בלי שקבוצה של תלמידים סובבה על האצבע כל השיעור את הספינרים, הצבעוניים, בעלי הצבע האחיד וגם המאירים, וכשמורים מחו על העיסוק, התלמידים טענו שזה דווקא לטובת כל הנוגעים בדבר – התלמידים שקטים והמורים יכולים ללמד ללא הפרעה.
"אי אפשר לתאר עד כמה הסליים מפריע לי לנהל את השיעור", אמרה הבוקר מורה באחת מחטיבות הביניים בכרמל, "כשמתחיל השיעור אני תמיד רואה את הסליימים עומדים מוכנים על השולחנות של התלמידות וגם כמה מהתלמידים, ואני מזהירה, שבשיעור שלי אני לא מרשה סליים. ואז קופצים תלמידים ומנסים לשכנע אותי, שאם הם ישחקו בזה, הם יהיו בשקט, כי זה מרגיע אותם.
האמת היא שזה עושה אותי עצבנית. לפעמים, אני מוותרת ונותנת לתלמידים לשחק בסליים, ואז מה שקורה הוא שיש סליימים, שהם נוזליים מדי והם נשפכים באמצע השיעור על השולחן, על המחברות והספרים ועל הבגדים. ואז התלמידים כולם מסתכלים רק על אותה תלמידה שכל הסווטצ'ר שלה סליים, במקום להקשיב לשיעור וללמוד.
אני חושבת שצריכה להיות מדיניות גורפת של בית הספר, שלא משחקים בשיעורים עם שום דבר, כי לפעמים אני לא מאשרת, ואז אומרים לי, איזו מין מורה את, המורה השנייה תמיד מרשה".
יש לציין, כי יש בתי ספר בחיפה שהחליטו שאסור לשחק בסליים במהלך השיעורים. אחד מהם הוא בית הספר היסודי ברוממה החדשה, רוממה, שבו התלמידים עודכנו שאין סליימים בשיעורים.
"אצלי הבעיה היא כפולה", אמרה לכתבת חי פה מורה בבית ספר שש שנתי באחוזה, "בבית יש לי 3 בנות, שכל היום יושבות בסלון ומערבבות את כל אבקת הכביסה שלי עם קצף הגילוח של בעלי ועם הקרם לפנים של הבת המבגרת שלי. כמה שאני לא כועסת ומענישה, כלום לא עוזר. כל יום על הספה הכחולה שלי הבנות שלי שופכות סליימים במגוון צבעים, וכמובן, שבדרך גם מתלכלכים להן הבגדים.
כשאני מגיעה לשיעור ורואה מולי תלמידים שמשחקים בזוועה הזו, בשום פנים אני לא מאפשרת. מה הבעיה? שזו התמכרות. יש ילדות שאם פותחים להן את הילקוט אפשר למצוא 10 כאלה. נגיד שהתלמידה הוציאה ושיחקה איתו, ואני לקחתי לה אותו עד סוף השיעור ושמתי על השולחן שלי. תוך דקה היא תוציא עוד אחד, ובמקום להקשיב לשיעור, להשתתף ולכתוב, היא שוב עסוקה בלישה של השטות הזו. מה שכן, לפעמים יש שיעור שמעבירה בכיתה שלי סטודנטית, וחשוב לי שיהיה שקט בכיתה, ואז אני מעלימה עין ומאפשרת לכמה תלמידים לשחק עם זה, כי באמת יש שקט כשהם בוחשים ובוחשים בסליים".
לאחרונה פורסם כי חלק מהסליימים עלולים להיות מסוכנים בריאות. הסכנה היא תוצאה של החומרים אותם ערבבו על מנת ליצור את הסליים. לצד סליימים ביצור ביתי יש גם ילדים, שקונים סליימים, ואז לא ניתן לדעת מה המרכיבים של הסליים.
משרד החינוך מפרסם חוזרי מנכ"ל בו הוא מנחה את בתי הספר כיצד לנהוג מול מגוון בעיות. נכון לעכשיו לא התפרסם חוזר מנכ"ל בנושא, ייתכן כי מדובר בתופעה חולפת שאין כוונה גם לעסוק בה בהמשך. ממשרד החינוך במחוז לא התקבלה תגובה בנושא.
יש לציין כי הסליים עשוי, לעתים, מדטרגנטים בעלי חומר פעיל חזק, כמו ג'ל כביסה. חומרים אלה אינם מומלצים למגע עם העור ויש להקטין את המגע אתם.