שלושים ושלושה ניתוחים בארבעה ימים
דרום אמריקה היא אחד היעדים המועדפים על התרמילאים הישראלים.
רוב המבקרים מישראל הם משוחררים טריים, שמגיעים ליבשת האקזוטית כדי "לנקות את הראש". חלק קטן מהם מגיע כדי לטפל דווקא ברגליים…
אורתופד ילדים בכיר בקריה הרפואית רמב"ם, דר' מרק אידלמן, השתתף במשלחת רפואית בינלאומית שהגיעה לעיר לוחה בדרום אקוודור, שם טיפלו רופאי המשלחת בעשרות מקומיים שסבלו מבעיות אורתופדיות שונות, חלקן מוגדרות כחמורות. דר' אידלמן, ורופא ישראלי נוסף, ביצעו מרתון ניתוחים, ובתוך ארבע ימים נותחו שלושים ושלושה חולים, רובם ילדים מהכפרים שבסביבה. לשם השוואה, בקריה הרפואית רמב"ם, ביה"ח הגדול בצפון ישראל, מבצעים מידי שבוע חמישה עד עשרה ניתוחים אורתופדיים בילדים.
פעילותה של המשלחת באקוודור התקיימה בחסותו של ארגון וולונטרי אמריקאי בשם "אופריישן ריינבו" (Operation Rainbow). הארגון, שבסיסו ממוקם בקליפורניה, שולח מידי חודש רופאים כירורגים למדינות שונות באמריקה הלטינית, במטרה לסייע לאזורים שבהם ישנו מחסור בידע, ציוד וכוח אדם רפואי. המשלחת לעיר לוחה כללה עשרים ושניים חברים, ביניהם חמישה רופאים, אחים, אחיות ופיזיותרפיסטים, אשר הגיעו לאקוודור כשהם מלווים בשנים וחצי טון של ציוד רפואי.
לדבריו של דר' מרק אידלמן, מנהל היחידה לאורתופדית ילדים ברמב"ם, המשימה שעמדה מול הרופאים הייתה אתגר לא פשוט: "ביה"ח האוניברסיטאי בלוחה, שם ביצענו את הניתוחים, פרסם לפני כשנה ידיעה על בואנו. בפרק הזמן שעבר מאז, פנו כ-350 מועמדים בבקשה לניתוח, ומתוכם בחרו רופאי ביה"ח את 75 המקרים שנראו להם הדחופים ביותר", מסביר דר' אידלמן את היקף המבצע.
כבר ביומם הראשון בלוחה, בחנו הרופאים את המקרים ודרגו את החולים לפי מצבם. בארבעת הימים שלאחר מכן ביצעו חברי המשלחת עשרות ניתוחים וטיפולים, בבעיות שונות ומגוונות בחולים מכל הגילאים. "בכל יום התייצבנו בחדר הניתוח בשעה שבע בבוקר, וסיימנו את יומנו בשעה אחת עשרה בלילה", נזכר דר' אידלמן, "זה קצב מטורף, אבל רצינו להספיק לטפל בכמה שיותר חולים".
למרות העובדה שמדובר בחולים אורתופדיים המתקשים להתנייד, נוכח האפשרויות שיקבלו את הטיפול המיוחל, הם הגיעו ממרחקים. "רוב הפציינטים הגיעו מאזור הכפרים שמסביב לעיר", אומר דר' אידלמן, "הסבירו לי שמדובר בטווח של 500 ק"מ מביה"ח שבו עבדנו, אבל אין לאנשים האלה הרבה ברירות. מה אמורה לעשות ילדה בת שמונה, שמחכה כבר חמש שנים לניתוח כי אין אורתופד ילדים באזור? בעצם אין מי שיטפל בהם".
בין המטופלת המבוגרת ביותר שטופלה על ידי המשלחת (בת 65) לצעירה ביותר, פעוטה בת חמישה חודשים שסבלה משברים ברגלים, דר' אידלמן זוכר כמעט כל חולה וחולה. "הניתוח האחרון שעשינו שם היה בילדה קטנה, בת 8 ששברה את האצבע לפני חמש שנים", משחזר דר' אידלמן, "כל הזמן הזה היא הסתובבה עם אצבע קצרה יותר בגלל שהשבר לא חובר. השתלנו לה תוספת עצם שנלקחה מהאגן ושחזרנו את האצבע שלה. בפרק הזמן הקצר שהיינו שם, כבר יכולנו לראות את ההבדל. זה פשוט מדהים מה שאפשר לעשות עבור האנשים האלה".
חולה נוספת שדר' אידלמן זוכר במיוחד היא סילביה, אישה מקומית בשנות הארבעים שסבלה מעיוות אורתופדי הנקרא "קלאב פוט". "כשפגשתי את סילביה היא לא יכלה לדרוך על הרגל, ולמעשה התהלכה על קצות האצבעות", מספר דר' אידלמן, "ניתחנו אותה והשארנו בביה"ח בלוחה תכנית טיפולים עבורה למשך החודש הקרוב. התוכנית הזו אמורה להאריך את העצם ולתקן את הבעיה בקרסול של סילביה. מאז הטיפול אני נמצא בקשר עם הרופאים ועוקב אחר מצבה".
דר' אידלמן כבר סיים את שליחותו וחזר לארץ, אבל הראש עוד נמצא בדרום אמריקה. "זו פעם ראשונה שאני לוקח חלק במשלחת הזו, ומדובר בחוויה מדהימה. אני מקווה שבקרוב אוכל לנסוע שוב ולהיות חלק מהמשימה החשובה הזו".