(חי פה) – רשות המים מפרסמת את דוח השירות ההידרולוגי לסיכום עונת הגשמים 2025/26, והנתונים מציירים תמונה מורכבת ומדאיגה של מציאות אקלימית משתנה: בעוד הדרום חווה שיטפונות עוצמתיים ושיאי זרימה נדירים, הצפון, בעיקר אגן הכנרת, ממשיך לסבול מהשפעת הבצורת הקיצונית של השנה הקודמת ושפל היסטורי בנפחי מים זמינים, למרות שכמות הגשם הארצית התקרבה לממוצע, מקורות המים הטבעיים בצפון עדיין מצויים ברמות שפל שלא נמדדו מזה מאה שנה.
הנתונים משתלבים במגמה רחבה יותר של שינויי אקלים, המאופיינת בחורפים תנודתיים, אירועי קיצון, ועונות גשם שאינן מתנהגות עוד לפי הדפוסים ההיסטוריים המוכרים.
המשקעים: ממוצע ארצי תקין – אך פערים אזוריים קיצוניים
לפי הדוח, כמות הגשם הארצית בעונת 2025/26 הסתכמה בכ־95% מהממוצע הרב־שנתי, אך הפערים בין האזורים בולטים במיוחד:
- אגן החוף וירקון–תנינים: 100% מהממוצע
- אגן הכנרת: כ־90%
- הגליל המערבי: כ־85%
הדוח מדגיש כי ממוצע ארצי תקין אינו משקף את מצב מקורות המים בפועל, משום שהגרעון שנוצר בשנת הבצורת 2024/25 ממשיך להשפיע על האקוויפרים והנחלים.
הנתונים תואמים את מגמת שינויי האקלים: חורפים בישראל הופכים פחות יציבים, עם תקופות יובש ארוכות לצד אירועי גשם קיצוניים ומרוכזים.
הכנרת: עלייה מתונה – ושפל היסטורי בנפח המים הזמינים
הדוח מציין כי נפח המים הזמינים בכנרת בעונת 2025/26 עמד על כ־142 מלמ״ק, ובחיבור לעונת הבצורת הקודמת, 208 מלמ״ק בלבד, הנתון הנמוך ביותר ב־100 שנות מדידה.
מפלס הכנרת:
- פתיחת העונה: 213.08- מ׳
- שפל בדצמבר: 213.45- מ׳
- עלייה עונתית: 94 ס״מ
- סיום העונה: 212.51- מ׳
הדוח מדגיש כי השפעת הבצורת הקודמת גרמה לירידה קיצונית בשפיעת המעיינות המזינים את הירדן, ולכן גם עונה גשומה יחסית לא הצליחה להשלים את החסר.
מעיינות ונחלים בצפון: התאוששות חלקית בלבד
בסוף אפריל נמדדו:
- ירדן – גשר הפקק: 11.4 מ״ק/שנ׳ (80% מהממוצע)
- מעיין הדן: 7.6 מ״ק/שנ׳ (94% מהממוצע)
- מעיין הבניאס: 2.7 מ״ק/שנ׳ (90% מהממוצע)
- מעיינות התנינים: 0.64 מ״ק/שנ׳ (80% מהממוצע)
הדוח מציין כי בתחילת העונה נרשמו ערכי שפל היסטוריים, תוצאה ישירה של "הזיכרון ההידרולוגי" של שנת הבצורת.
הדרום: שיטפונות חריגים ושיאי זרימה שלא נראו עשרות שנים
הדרום חווה עונה יוצאת דופן בעוצמתה: באירוע הגשם ב־27 באפריל 2026 ירדו מעל 50 מ״מ גשם בתוך כשעה וחצי, תקופת חזרה של כ־100 שנה.
הדוח מציין:
- נחל צאלים: ספיקת שיא של 570 מ״ק/שנ׳, הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידות
- עלייה של 4 מטרים במפלס הנחל תוך חצי שעה
- שיטפונות משמעותיים גם בנחלי לכיש, שקמה ובשור
אירועים אלו תואמים את מגמת שינויי האקלים: פחות ימי גשם – אך יותר אירועי קיצון.
ים המלח: ירידה מתונה במיוחד
מפלס ים המלח ירד ב־18 ס״מ בלבד, לעומת 63 ס״מ אשתקד, ירידה מתונה ביותר מאז 2019/20.
שינויי האקלים: חורפים תנודתיים ואירועי קיצון
החורפים האחרונים בישראל מציגים דפוס ברור של שינוי אקלימי:
- ירידה במספר ימי הגשם
- עלייה בעוצמת הגשמים
- שיטפונות פתאומיים
- פערים גדולים בין אזורים
הדוח ההידרולוגי משתלב במגמה זו, וממחיש כיצד שינויי האקלים משפיעים על זמינות המים, על הנחלים ועל האקוויפרים. עונת חורף 2025/26 מדגישה את השינוי הדרמטי: בעוד בעבר אירועי גשם גדולים היו חלק מעונות גשומות יציבות, כיום אירועי קיצון מופיעים לצד תקופות יובש ממושכות, ומקורות המים מתקשים להתאושש.
דבר מנהל רשות המים – יחזקאל ליפשיץ
ליפשיץ מסכם את העונה במילים חדות: “עונת הגשמים האחרונה ממחישה היטב את הפער בין נתון המשקעים הארצי לבין מצב מקורות המים בפועל… בדרום ראינו עונה יוצאת דופן במספר אירועי השיטפונות ובעוצמתם. הנתונים מדגישים את החשיבות של ניטור רציף, חיזוי, תכנון ארוך טווח וניהול גמיש של מקורות המים במדינת ישראל.”
סיכום
עונת הגשמים 2025/26 מציגה את ישראל בעידן אקלימי חדש: עונה שבה הדרום מוצף והצפון מתייבש, שבה אירועי גשם קיצוניים מתרחשים לצד שפל היסטורי במקורות המים. למרות שיפור בכמות המשקעים הארצית, הכנרת, הירדן והמעיינות עדיין מתמודדים עם השלכות הבצורת הקודמת.
הדוח ההידרולוגי מצביע על הצורך הדחוף בניהול מים חכם, בתכנון ארוך טווח ובהיערכות לשינויי האקלים, שהפכו כבר מזמן למציאות יומיומית, במיוחד בעידן של תנודות אקלימיות קיצוניות.