(חי פה) – בסיור שקיימו חברת מועצת העיר סאלי עבד ופעילים סביבתיים בנחל סעדיה בחיפה, יחד עם סגן ראש העיר פאחר ביאדסה, הוצגו ערכי הטבע והאקולוגיה של הנחל לצד החשש מפני פגיעה בו, במסגרת תוכניות הפיתוח באזור המפרץ. ביאדסה הודיע כי יפעל לקידום התקציבים באופן מיידי ויהיה שותף למהלך ארוך טווח לשימור הנחל.
"משאב טבע נדיר בלב העיר"
הסיור בנחל סעדיה התקיים בשבוע האחרון ביוזמת חברת מועצת העיר סאלי עבד ופעילים הפועלים לאורך השנים למען שימור הנחל. במהלך הסיור הציגו הפעילים את ההיסטוריה של נחל סעדיה, מאפייניו הייחודיים והערך האקולוגי שלו, וכן את השיקום הטבעי שעבר בשנים האחרונות, למרות מפגעים ולחצים סביבתיים.
לדברי הפעילים, הנחל התמודד לאורך השנים עם הזרמות ביוב, השלכת פסולת בניין והיעדר פעולות שימור מספקות. למרות זאת, לטענתם, הטבע הצליח להשתקם בחלקים ממנו ולהחזיר אליו חיים ומגוון ביולוגי. כעת, לדבריהם, נשקפת לנחל סכנה חדשה הפעם במסגרת התכנון העתידי של אזור המפרץ.
חברת מועצת העיר, סאלי עבד אמרה לחי פה כי לאחר שנים של מאבק, שבמהלכן הצליח הנחל להשתקם במידה רבה בכוחות עצמו, הוא ניצב כיום בפני "סיכון אמיתי". לדבריה, העירייה אינה משלבת את הנחל במסגרת התוכנית המוצעת לשיקום מפרץ חיפה, אף שלטענתה קיימת חלופה תכנונית שיכולה לשלב בין פיתוח האזור לבין שמירה על הנחל וסביבתו.
עבד טוענת כי במקום לאמץ תוכנית חדשה ובת קיימא, מקודמת תוכנית ותיקה בת כ-15 שנה, שלטענתה עלולה להוביל להוצאות משמעותיות ולהעתקת תוואי הנחל אל אזור הקרוב יותר לכביש תוך פגיעה בשטחי הטבע הקיימים סביבו.
"לא מדובר רק בנחל אלא בנכס של העיר כולה"
במהלך הסיור הציגו הפעילים בפני סגן ראש העיר, את המצב בשטח ואת הפוטנציאל שהם רואים בשימור הנחל כאתר טבע עירוני וכמוקד לחינוך סביבתי.
לדברי עבד, כבר קיימים תקציבים שאושרו עבור פעילות חינוכית של בתי ספר בנחל, לרבות סיורים והיכרות עם הסביבה הטבעית, וכן תקציבים המיועדים לשיפור הנוף באזור. לטענתה, חלק מהתקציבים טרם מומשו. עבד אומרת כי דווקא בתקופה שבה קיימת מודעות גוברת לחשיבותם של שטחים טבעיים בתוך העיר, יש חשיבות להחלטה ברורה לשמר את נחל סעדיה ולאפשר לו להפוך למשאב סביבתי, חינוכי וציבורי עבור תושבי חיפה.
"השלב הראשון הושלם אבל מאז לא הייתה התקדמות משמעותית"
אריק דרובורט, מפעילי המאבק למען הנחל, סיפר בעבר לחי פה כי מדובר בתוכנית שאפתנית שנועדה להתבצע בארבעה שלבים, במטרה להביא בהדרגה להסדרת זרימת המים בנחל עד הים. לדבריו, השלב הראשון של התוכנית הושלם, אולם מאז לא נרשמה, לטענת פעילי הנחל, התקדמות משמעותית בשלבים הבאים. במקביל, על פי המידע שנמסר, תקציב של מאות אלפי שקלים שיועד לפעילות חינוך סביבתי בנחל טרם נוצל במלואו.
דרובורט התייחס בשיחה לחי פה גם לסיור האחרון ולמפגש עם סגן ראש העיר, ואמר: "קיימנו סיור במשאב הטבע הנדיר. הצגתי את המכשולים והאתגרים שיש כאן ואת התכנון שהעירייה מקדמת. היה ניכר מאוד שפאח'ר מבין את הפוטנציאל ואת הנזק שיכול להיות בקידום התוכנית הנוכחית והקיימת, והבין את הצורך בשימור הנחל לטובת העיר, הילדים, התושבים והדורות הבאים".
לדבריו, ביאדסה אף הביע רצון לפעול לקידום הנושא ולפעול לכך שגם הציבור, ובפרט תושבים מהמגזר הערבי בחיפה, יכירו את הנחל ואת חשיבותו. דרובורט הוסיף כי התרשם לטובה מהמפגש, אך סייג: "אני מקווה ומצפה שזה לא ספין פוליטי".
סגן ראש העיר פאח'ר ביאדסי אמר בשיחה לחי פה: ״ההשתתפות שלי בסיור בנחל סעדיה היא חלק מתפיסה רחבה של אחריות עירונית ואיכות חיים. כפי שאנחנו מחויבים יום יום לתשתיות, לכבישים ולרחובות, לבתי הספר, לבתי הקהילה, למרכזים הקהילתיים ולצרכים היומיומיים של התושבים במקביל אנחנו מחויבים גם לשמור על הטבע העירוני. זה לא בא אחד על חשבון השני, אלא משלים זה את זה.
חיפה התברכה בטבע עירוני יוצא דופן ים, הר, ואדיות, נחלים, מעיינות ומערכות אקולוגיות שלמות. האחריות שלנו היא לשמור על הנכסים האלה, אבל גם להנגיש אותם ולאפשר לציבור להכיר אותם וליהנות מהם.
אני מאמין ששמירה מתחילה בחיבור ובהיכרות. ככל שילדים, צעירים ומשפחות יכירו את הטבע, יטיילו בו וילמדו עליו, כך תתחזק תחושת השייכות והאחריות לשמור עליו. לכן חשוב לי שהטבע העירוני ישתלב גם בעשייה החינוכית והקהילתית, בבתי הספר, בבתי הקהילה ובמרכזים הקהילתיים ויהיה נגיש לכלל תושבי חיפה, ערבים ויהודים כאחד.
הסיור הוא גם הזדמנות להקשיב לפעילים ולאנשים שמלווים את נחל סעדיה ודואגים לעתידו. אני רואה בהם שותפים חשובים. חיפה צריכה לדעת להתפתח ולתת מענה לצורכי התושבים, ובאותה נשימה לשמור על הנחלים, המעיינות, הוואדיות והאיזון האקולוגי. ילד שמכיר את הטבע ומתחבר אליו, יהיה מחר גם מי שישמור עליו. זו הדרך לחבר בין חינוך, קהילה, שייכות ואחריות ולהבטיח שנכסי הטבע של חיפה יישמרו גם לדורות הבאים״.
בין שיקום המפרץ לשימור הטבע
נחל סעדיה ניצב אפוא בצומת משמעותי: מצד אחד, אזור מפרץ חיפה צפוי לעבור בשנים הקרובות תהליכי פיתוח ושינוי משמעותיים; מצד שני, פעילי הסביבה מבקשים להבטיח כי ההתחדשות והפיתוח לא יבואו על חשבון אחד ממשאבי הטבע הנדירים שנותרו באזור.
כעת נותר לראות האם הביקור בשטח והנכונות לקידום התקציבים יהפכו לצעדים מעשיים והאם ניתן יהיה לגבש פתרון שיאפשר את פיתוח המפרץ לצד שימור נחל סעדיה וסביבתו.
עבור פעילי הנחל, השאלה אינה רק כיצד ייראה האזור בעוד מספר שנים, אלא האם גם הדורות הבאים יוכלו להכיר את נחל סעדיה כמרחב טבע חי ונגיש בלב חיפה.
המפתח בידי סגנית ראש העיריה שרית גולן.
התב"ע הנוכחית מציעה את חיסולו של הנחל. יש צורך מיידי בשינוי קטן בתכנית טבלאות ההקצאה והאיזון, כך שאזור הנחל יצא מתכנית הפיתוח.
זה מהלך לא מסובך, אבל צריך פשוט להחליט לעשות אותו.
בנוסף, מעניין היה לבדוק מי היו חברי צוות התכנון שיצרו תקלה שכזו ולנסות שלא לעבוד איתם יותר.
נחל סעדיה מהנחלים שעוד עברו סוחרים עם עגלות עם סוסעם מבירות ודמשק לנמל חיפה היו עוצרים בצ'ק פוסט לתת לסוסעם לשתות ולרעות . הנחל עם 6 נביעות פעילות בכל ימות השנה מעל 6 מיליון קוב מים . המקום שורץ בעלי חיים וצמחים נדירים . כמו כן ישנה נקבה באורך 100 חצובה בהר שמשם שאבו מים למגדל המים עבור תושבי נווה שאנן . הליכה במערה בתוך המים יש בפנים בעלי חיים נדירים . הכניסה אסורה במקום עקב חוסר תחזוקה וחשש להתמוטטות של המערה . המון אטרקציות כמו הסחנה . אבל מעדיפים בניינים על מעט טבע