רפי אבני, מ"מ ראש המועצה ומחזיק תיק חינוך, חברה וקהילה • ראיון מיוחד עם האיש שנושא על כתפיו את שלושת עמודי החוסן של חוף הכרמל

בזמן חירום כמו מבצע "שאגת הארי", נבחנת עמידותה של מערכת המועצה האזורית לא רק ביכולת התגובה שלה, אלא גם בעומק שיתופי הפעולה הפנימיים. רפי אבני, מ"מ ראש המועצה ומחזיק תיק חינוך, חברה וקהילה, מספר כיצד תכלול בין אגפים, חיבור בין מערכות, והבנה עמוקה של צרכי התושבים, הפכו את חוף הכרמל לדוגמה למועצה שפועלת מתוך חוסן, רגישות ודיוק.

אתה מחזיק תיק חינוך, חברה וקהילה – ובעצם מתכלל כמה מהמערכות הכי קריטיות במועצה. איך נראית העבודה הזו בזמן חירום כמו "שאגת הארי"?

העבודה בזמן חירום היא קודם כל עבודה מערכתית. אנחנו לא מסתכלים על כל אגף בנפרד, אלא על התושב והתושבת כמכלול: ילד, הורה, ותיק, קהילה. לכן התכלול בין האגפים הוא קריטי, והוא מאפשר לנו לתת מענה רחב, מדויק ומהיר.

אנחנו רואים תפקוד מאוד מתואם בין אגף החינוך, מיר"ב, הרווחה ואגף היישובים, אגפים שבשגרה העבודה שלהם היא מאוד שונה ונפרדת

האמת היא, שזו לחלוטין תוצאה של עבודה מתמשכת בשגרה. אנחנו מקיימים ישיבות מתכללות קבועות בין האגפים, מגדירים יחד מטרות ומשימות, ובונים שפה משותפת. שיתופי הפעולה בין האגפים הם דבר שקורה בשגרה, ולכן ברגע האמת, זה כבר עובד באופן טבעי.

אחד הצעדים המשמעותיים היה פתיחה מחודשת של מערכות החינוך, עם כ-80% נוכחות. מה עמד מאחורי ההחלטה הזו?

הבנו מהר מאוד שמסגרות החינוך הן לא רק למידה, הן עוגן של יציבות למשפחות. ההחלטה לפתוח נבעה מהרצון לאפשר שגרה בתוך חירום, לתת לילדים מסגרת בטוחה ולהורים את היכולת להמשיך לתפקד.

בדיעבד – איך אתה מעריך את ההשפעה של החזרת המסגרות על התושבים והמשפחות?

ההשפעה הייתה מאוד משמעותית. קיבלנו פידבקים מאוד טובים מהציבור, שדיברו על חזרה של תחושת יציבות, ירידה במתח, וגם חיזוק של תחושת הקהילה. הנתון של כ-80% נוכחות מדבר בעד עצמו.

איך נראה התיאום בפועל בין האגפים לבין הנהגות היישובים בשטח בזמן הלחימה?

יש קשר יומיומי ורציף עם הנהגות היישובים. אגף היישובים מהווה חוליה מרכזית, שמחברת בין הצרכים מהשטח לבין המענה המקצועי של האגפים. זה מאפשר לנו להיות מדויקים ורלוונטיים לכל יישוב.

מה למדת על החשיבות של חיבור בין חינוך, קהילה ורווחה דווקא ברגעי משבר?

שאין תחליף לעבודה משולבת. חינוך, קהילה ורווחה הם שלושה עמודים שמחזיקים יחד את החוסן המקומי. כשיש חיבור אמיתי ביניהם, אפשר לתת מענה שלם, ולא רק נקודתי.

מתוך כל העשייה הזו – מה היה הרגע שבו הבנת שהמערכת עובדת כמו שצריך?

כשראינו שהפעילות חוזרת לשטח, חינוך, חוגים, פעילות קהילתית ובמקביל מערך הרווחה פועל בעוצמה. בכל פעם שמתקבלות הנחיות חדשות, כל המערכת צריכה להתארגן מחדש, ולסגור פערים של מקומות פעילות, כח אדם ועוד. זה לא פשוט, ואצלנו בחוף הכרמל זה קרה באופן מצוין. זה סימן שהמערכת מצליחה גם לשמור על רצף וגם לתת מענה במצבי קצה.

כשמסתכלים קדימה – איזה תובנות מהתקופה הזו יישארו איתכם גם ביום שאחרי, בשגרה?

התובנה המרכזית שמלווה אותי בתפקיד היא שהצלחה בחינוך, ברווחה ובקהילה לא נמדדת רק בשירותים שאנחנו נותנים, אלא בתחושת השייכות שאנחנו מצליחים לייצר. כשיש חיבור אמיתי בין התושבים, בין הצוותים ובין המערכות נוצרת קהילה חזקה, יציבה ומחזקת. בסוף, התפקיד שלנו הוא לא רק לנהל מערכות, אלא לבנות מענים מותאמים לכל מעגלי הקהילה.