(חי פה) – יום האינטרנט הבטוח מהווה הזדמנות להזכיר כי הסיכונים ברשת אינם מסתכמים רק בפריצות לחשבונות או בגניבת מידע, אלא גם בהפצת מידע שגוי, עצות לא מבוססות והתחזות למומחים. חודש פברואר הוא חודש האינטרנט הבטוח, במהלכו מציינים את השבוע הלאומי לגלישה בטוחה נתונים עדכניים של הלמ"ס, מצביעים על מאות אלפי ישראלים שנפגעים מדי שנה מעבירות מקוונות, לצד תופעה מתרחבת של מידע מטעה ברשתות החברתיות, המחייבת מודעות וזהירות מוגברת מצד הציבור.
מאות אלפי נפגעים מעבירות ברשת
על פי נתוני סקר הביטחון האישי לשנת 2024 של הלמ"ס:
- כ-539 אלף בני 20 ומעלה (8.6%) נפגעו מעבירה מקוונת.
- כ-167 אלף (2.7%) נפגעו מבריונות ברשת ושיימינג.
- סוגי הפגיעות הנפוצים ביותר: גניבה או הפצת מידע (52.4%) ו-התחזות או גניבת זהות (30.8%).
- 93% מהנפגעים אינם מדווחים למשטרה, לרוב משום שפנו לגורמים אחרים או סברו שלא ניתן לטפל במקרה.
היקף התופעה מדגיש את הצורך בשילוב בין הגנה טכנולוגית, מודעות ציבורית וצריכת מידע אחראית.
סכנה נוספת: מידע לא אמין והתחזות למומחים
ברשתות החברתיות מופיעים תכנים רבים העוסקים בבריאות, הנחיות והמלצות, לעיתים מפי מי שמציגים את עצמם כמומחים. משרד הבריאות מזכיר שחשוב לזכור כי נראות גבוהה ברשת או מספר עוקבים רב אינם מעידים בהכרח על ידע מקצועי, הכשרה מוסמכת או ניסיון מוכר. מידע שאינו מבוסס, חצאי אמיתות והבטחות לפתרונות מהירים, עלולים שלא להועיל ולעיתים אף לגרום נזק, גם כאשר הם מוצגים באופן משכנע ומלווים בתוכן ויזואלי איכותי.
גם בעידן הבינה המלאכותית: מידע אינו תחליף לייעוץ מקצועי
כלי בינה מלאכותית יכולים לספק מידע כללי וכיווני מחשבה, אך אינם מהווים תחליף לאבחון, לייעוץ או לטיפול הניתנים על-ידי גורמי מקצוע מוסמכים. כאשר מדובר בנושאי בריאות, ההמלצה הברורה היא להימנע מאבחון עצמי או מהסתמכות על המלצות אקראיות ברשת ולפנות אך ורק לאנשי מקצוע בעלי רישוי מתאים.
כך גולשים נכון ובטוח
- בודקים את מקור המידע ואת זהות הכותב.
- נמנעים משיתוף מידע אישי עם גורמים לא מוכרים.
- מתייחסים בזהירות להבטחות לפתרונות מהירים או “טיפולים פלאיים”.
- מדווחים על הטרדות, התחזות או פריצות לגורמים הרלוונטיים.
- מקבלים החלטות רפואיות או מקצועיות רק לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע מוסמכים.
הזדמנויות לצד סיכונים
המרחב הדיגיטלי מציע הזדמנויות רבות, אך גם סיכונים משמעותיים, החל בעבירות מקוונות ועד מידע שגוי העלול להשפיע על החלטות אישיות ובריאותיות. גלישה בטוחה אינה מסתכמת בהגנה על סיסמאות בלבד, היא מחייבת גם חשיבה ביקורתית, בדיקת מקורות ופנייה לגורמים מקצועיים מוסמכים. זו הדרך הבטוחה והאחראית להשתמש ברשת ולקבל החלטות נכונות.