לאחרונה גוברת בישראל תופעת ההונאות המגיעות כהודעות טקסט מזויפות לטלפונים ניידים. מדובר בהודעות שנראות כאילו נשלחו מגופים רשמיים: בנקים, חברות תקשורת, דואר ישראל, כביש 6 או אפילו משטרת ישראל. אך למעשה הן נועדו להטעות את הציבור ולגנוב פרטים אישיים או כספים.
כיצד פועלים הנוכלים
- התחזות לגופים מוכרים: ההודעות מופיעות עם מספר ישראלי או לוגו מוכר, כדי ליצור אמינות.
- קישורים זדוניים: ההודעה כוללת קישור לאתר מתחזה, שבו מתבקשים המשתמשים להזין פרטי אשראי או סיסמאות.
- לחץ מיידי: ההודעות מנוסחות באופן שמייצר תחושת דחיפות – למשל דרישה לשלם קנס, לאסוף חבילה או להתייצב לחקירה.
- הנחיות חשאיות: לעיתים מציינים בהודעה "אל תספרו לאף אחד", סימן מובהק לעוקץ.
- מי נמצא בסיכון גבוה
על פי נתוני משטרת ישראל ומשרד התקשורת, קשישים ועולים חדשים הם אוכלוסיות יעד מרכזיות של ההונאות, בשל חוסר היכרות עם הטכנולוגיה או עם השפה. ועדת הכנסת לענייני עלייה וקליטה אף קיימה דיון מיוחד בנושא, לאחר מקרים שבהם נוכלים הצליחו להוציא סכומי כסף גדולים מקורבנות תמימים.
צעדי מניעה ואכיפה
- משרד התקשורת קבע תקנות חדשות האוסרות על הצגת מספר ישראלי בהודעות שנשלחות מחו"ל, כדי לצמצם את התחזות הנוכלים.
- המשטרה ממליצה לא ללחוץ על קישורים בהודעות חשודות, לא למסור פרטים אישיים, ולפנות ישירות לגוף הרשמי דרך אפליקציה או אתר מוכר.
- חברות הסלולר משתפות פעולה בחסימת הודעות ושיחות חשודות.
מסר לציבור
מחקרים עדכניים מצביעים על כך שמיליוני משתמשים בעולם נחשפים לניסיונות הונאה כאלה מדי שנה, כאשר בישראל נרשמת עלייה מתמדת במספר הפניות למשטרה ולמוקדי השירות בעקבות הודעות מזויפות.
המשטרה ומשרד התקשורת קוראים לציבור לגלות ערנות: בנק לעולם לא יבקש סיסמאות או קודים בהודעת טקסט, ואין דבר כזה "חשבון בטוח" להעברת כספים. כל הודעה חשודה, יש למחוק מיד ולדווח למוקד 100 או לחברת הסלולר.