החלם החיפאי: למה עיריית חיפה לא רוצה שנבין את התקציב? | הילה אסיה – טור דעה

כמה תושבים צריך בשביל להחליף נורה? אחד, ועוד אחד שיעמוד ליד וייתן הערות. וכמה תושבים צריך בשביל לקרוא תקציב עירוני? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.

ניסיון אזרחי לקרוא את התקציב

אנחנו היינו 12. ארבעה מתכנני ערים, שני כלכלנים, והשאר פעילים שכבר ראו תקציב אחד או שניים בחייהם. ביום שני האחרון התכנסנו חלק מאנשי סיעת רוב העיר כדי להיכנס לעומקו של תקציב עיריית חיפה. לא סיימנו את הכול, אפילו לא קרוב. בקושי הצלחנו לכסות את הנושאים שסימנו מראש וזאת למרות שעות של עבודה מקדימה, שנועדו רק כדי שהקריאה עצמה תהיה אפשרית.

המאבק לקבלת המסמך

חודש וחצי קודם לכן, בערב אפלולי בנובמבר, התכנסנו לשיחה עם מומחה לקריאת תקציבי רשויות מקומיות. ירדנו לפרטים הקטנים ביותר, ושם הבנו דבר פשוט: עיריית חיפה מחויבת להעביר את התקציב לסאלי עבד, חברת המועצה שלנו, ברגע שהוא מגיע לוועדת הכספים. פנינו להנהלה, קיבלנו תירוצים, גררו רגליים ולבסוף נשלח מכתב משפטי מהסוג המאיים. זה עבד.

שקיפות על הנייר בלבד

התקציב פורסם תשעה ימים מוקדם יותר מהמועד המקורי, שהוא עצמו עשרה ימים לפני ההצבעה. בסך הכול, 19 ימים לפני. כצפוי, התקציב הודלף לתקשורת עוד לפני שהגיע לחברי המועצה ואפילו לחברי הקואליציה. דמוקרטיה במיטבה.

אבל אנחנו דאגנו שהוא יתפרסם רשמית, כדי שנוכל לבאר אותו עבור הציבור החיפאי, להוציא ממנו מסקנות, ולהגיד תכלס: מהו סדר העדיפויות העירוני ולמה אנחנו, התושבים, לא ממש משתקפים בו.

מסמך שמנסה לא להיקרא

כשהמסמך הגיע, הוא היה מביך. מעל ל-300 עמודים של PDF, סעיפים שלמים שנעלמו, מספרים שקיימים ולא קיימים, ומסמך “דברי הסבר” שלא הסביר כלום ושום דבר. הפירוט מינימלי עד גבול העלבון, ונראה שנעשה מאמץ כן, כדי להקשות על קריאה והבנה. עיריית חיפה, חלם.

הקיצוץ הדרמטי ברווחה

אבל גם בתוך הערפל הזה, אפשר היה לחלץ שורות תחתונות. והשורה התחתונה הקשה ביותר נמצאת באגף הרווחה. עיריית חיפה מקצצת מאות אלפי שקלים מתקציב הרווחה העירוני, קיצוץ שלכאורה נראה “קטן”, אבל בפועל גורר אובדן של מיליוני שקלים נוספים בגלל מנגנוני מימון תואם של המדינה.

המשמעות: פגיעה ישירה בתושבים

המשמעות הישירה היא פגיעה של מיליונים בשירותים החברתיים בעיר, והקפאה של כ־40 תקנים של עובדות ועובדים סוציאליים. אלה לא מספרים מופשטים: פחות סיוע לנשים במעגל האלימות, פחות ליווי למשפחות קורסות, פחות מענה לנוער בסיכון ופחות טיפול בנפגעי טראומה, בעיר שאחרי מלחמה.

זה לא “התייעלות”. זה פירוק שקט של רשת הביטחון העירונית.

גם הסביבה נזנחת – הטבע העירוני רק בדיבורים

מעבר לרווחה, הכיוון ברור, תקציב הסביבה מביך, כאילו אנחנו לא בעיצומו של משבר אקלים.
קיצוץ במוקד 106, כי למה שנקבל שירות עירוני איכותי, מי אנחנו בכלל? כך למשל בתחום הטבע העירוני. העירייה אוהבת לדבר על הוואדיות כעל “השלד הירוק” של חיפה. בפועל, התקציב השוטף לטבע עירוני בשנת 2026, עומד על כ־1.56 מיליון שקלים, ירידה חדה לעומת כ־2.3 מיליון שקלים בשנה הקודמת. סעיף ניכוש העשבייה נחתך משמעותית. גם בתחום העצים התמונה דומה: ירידה של כ־25% בתקציב תחזוקת עצים וצמחייה, עם קיצוץ של עשרות אחוזים באחזקת עצי רחוב ובהשלמת צמחייה בגנים. העיר מתחממת והצל נעלם.

נכון, יש גם סעיפי פיתוח, סקרים ושדרוג מערכות השקיה. אבל בלי תחזוקה שוטפת מתאימה ובלי חיבור לצרכים החברתיים הדחופים, אלה יותר כותרות מאשר מדיניות.

מי באמת מחזיק בהגה?

ואז עולה השאלה הבלתי נמנעת: מה עם שאר חברי המועצה? למסמך כזה, בהיקף כזה וברמת שקיפות כזו, אין סיכוי אמיתי להיקרא בזמן אמת. לעיריית חיפה יש קפטן ושמו יונה יהב, אבל בפועל יש גם קפטן סתרים.

סופי נקש, יו״ר ועדת הכספים, מחזיקה בכוח עצום על התקציב העירוני, בלי עניין ממשי בקשר עם הציבור ובלי רצון לשיתוף אמיתי. וזה משתקף, אחד לאחד, במסמך התקציב עצמו.

החיפאים כבר לא קונים את זה – תקציב הוא הצהרת כוונות

ולמזלה או לצערה של עיריית חיפה, החיפאים לא פריירים. יותר ויותר תושבים מבינים שמוכרים להם חתול בשק, ודורשים להיות שותפים אמיתיים בקבלת ההחלטות, לא להשאיר 3.6 מיליארד שקלים בידיים של אדם אחד. כי תקציב הוא לא אקסל או, במקרה שלנו, PDF. הוא הצהרת כוונות. וברווחה השנה, הכוונות ברורות. ומדאיגות במיוחד.