האם הייטק וקיימות יכולים ללכת יחד?

הייטק, קומפוסט ומה שביניהם: הפרדה במקור שכבר פועלת בפארק המדע, רחובות

אל בניין חברת סטרטסיס המרשים שבפארק המדע ברחובות, אותו מקום שבו מהנדסים מתכננים מדפסות תלת מימד, הגעתי הפעם לא כדי לצפות במדפסות חדשות, אלא כדי להיחשף למהפכה שעוסקת דווקא במה שאנחנו בד”כ זורקים: פסולת.

הסיור התקיים בהדרכתו של ארז וולף, מנכ"ל חברת Israel Ecodrum, אשר מספקת פתרון קומפוסטציה מקומי, לטיפול בשאריות מזון בצורה יעילה, נקייה ונוחה.

לפני מספר שנים ביקרתי במתקן הראשון בדיזנגוף סנטר וכבר אז חלמתי שנוכל לראות מתקן כזה עובד במת"מ או במרכזי קניות בחיפה.

הפרדה במקור – אשפה בפחים ממותגים

בתהליך קצר של שלושה חודשים בלבד, הצליחה חברת סטרטסיס, להטמיע תרבות מחזור חדשה בקרב מאות עובדיה. זאת באמצעות סדנאות, הרצאות, ימי שיא ותחרויות בין עובדי קומות הבניין, על הישגים בהפרדת האשפה. כמו כן נרכשו כלים רב פעמיים ובוטל השימוש בכלים חד־פעמיים. כיום, במטבח, בחדר האוכל, ובכל המטבחונים בבניין נמצאים מכלים להפרדה מלאה:

• פח חום – שאריות מזון
• פח כתום – אריזות
• פח כחול – נייר
• פח צהוב – בקבוקים ופחיות לפיקדון
• פח ירוק – אשפה להטמנה
  עובדי הניקיון עברו הכשרה מיוחדת, והם מקפידים להחליף שקיות תואמות צבע לפחי המחזור כדי שהזרמים לא יתערבבו בעת הפינוי. ממש כמו בכל פרויקט הייטקי וטכנולוגי גם כאן, כל סטייה קטנה עלולה לשבש את התוצאה.

אקודראם – פתרון מקומי למחזור שאריות אורגניות

לאורך שנות פעילותי ומעורבותי בנושא הקיימות, עקבתי אחרי שיטות שונות להפרדת שאריות אורגניות במקור. אני מאמינה שזו דרך נכונה לטיפול באשפה. מסיבה זו רציתי לראות במו עיני איך פועלת המערכת בבניין סטרטסיס.

במרחב התפעולי של הבניין מותקן קומפוסטר תעשייתי Ecodrum – תוף אקולוגי שהופך פסולת אורגנית לקומפוסט משובח. תוף גדול ומאורך שנראה כמו יצור "היברידי" (מילה שאוהבים להשתמש בה היום) בין תעשייה לטבע. מצד אחד מכניסים לתוכו שאריות מזון מהמטבח המרכזי, מחדר האוכל ומהארוחות של עובדי הבניין יחד עם ”חומר יבש” כמו עלים ונסורת, ומצדו השני יוצא קומפוסט טרי ואיכותי שנראה כמו אדמת יער.

הקומפוסטציה, בהשקעה אנרגטית מינימלית, מבוססת על חיידקים אירוביים טבעיים, שחיים בכל חומר אורגני. בתוך האקודראם נוצרים תנאים אופטימליים של אוורור וערבוב, והתוצאה: אין ריחות רעים, והתהליך כולו מהיר, ללא תשטיפים וללא השפעה סביבתית.

הקומפוסט של סטרטסיס הפך למבוקש בקרב הגינות הקהילתיות ברחובות, עד כדי כך שהעירייה נדרשה לסייע בחלוקתו באופן הוגן.

למה שחברת הייטק תשקיע בהפרדת אשפה?

המהלך הוא לא רק ירוק, הוא גם אסטרטגי. הדרישה הגוברת לעמידה בסטנדרטים של ESG (אחריות סביבתית, חברתית ותאגידית) הופכת את ניהול ההשפעות הסביבתיות לכלי עסקי של ממש. חברות שמציגות מדיניות סביבתית חזקה נהנות מיתרון משמעותי במכרזים ובשיתופי פעולה עם קרנות השקעה מובילות, בדירוג אשראי, ועוד.

בסטרטסיס הבינו זאת היטב, והשקיעו בתוכנית מחזור רחבת היקף שמשלבת חדשנות, חינוך סביבתי וחשיבה לטווח ארוך ממקום אחראי, נועז ופורץ דרך.

הפתרון שמציע ארז וולף

כאמור, אני אישית התעניינתי בביקור בעיקר בשילוב של אקודראם במערך התפעול ופינוי זרמי הפסולת בבניין וביכולתו של המתקן לטפל בשאריות מזון באופן מקומי.

כבר תקופה ארוכה אני עוקבת אחרי ארז וולף שמקדם את הנושא מול עיריות ומועצות מקומיות.
לדבריו, הניסיונות הראשונים להטמיע את המערכת בחיפה לא הבשילו, אך הוא נשאר אופטימי: "הזרם האורגני מהווה כ־40% מהפסולת שלנו וטיפול במקור, יכול להפחית משמעותית את העומס על מערכי הפינוי, על התחנות האזוריות ועל המטמנות שנמצאות על קצה גבול הקיבולת שלהם. אנחנו רגע לפני קריסה מערכתית ברמה הארצית".

לאחרונה הותקן האקודראם גם בקניון עזריאלי ברמלה, בו מועסקים אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים ברמת תפקוד גבוה (שזה משמח ומרשים בפני עצמו), באיסוף שאריות המזון מבתי הקפה ובתפעול האקודראם.

ארז מדגיש כי הגיע הזמן להוכיח גם את הצד הכלכלי של הפרדה במקור, והוא מזמין שיתופי פעולה להמשך המחקר והיישום. מעבר לכך שעלויות הטיפול בפסולת עולות בעקביות מידי שנה.
ממש לאחרונה, לאחר תהליך של שנים רבות, פרסם המשרד להגנת הסיבה קול קורא אשר מממן עד 50% מעלות המתקנים וזו בשורה משמעותית וחשובה.
הגיע הזמן להפוך פסולת למשאב ולהוכיח שגם בתחום הסביבתי חיפה יכולה להיות דוגמא פורצת דרך של התייעלות, חדשנות ואחריות, הלכה למעשה.

מה דעתכם?