תוכנית חדשה להצלת מזון

מה לעשות כדי לא לטבוע באשפה?

אני לא זורקת אוכל, ואם הוא מקולקל אני מעבירה אותו לקומפוסטר בגינה הקהילתית. אבל הקומפוסטרים לא זמינים לכולם, וגם האוכל שנזרק מהבית הוא רק חלק מהאשפה האורגנית שנזרקת.

בכל שלב בייצור המזון נזרקות כמויות גדולות של מזון טוב לאשפה. כשמדובר בירקות ופירות זה מתחיל בשדה שם לא קוטפים תוצרת לא "יפה" (אבל בהחלט אכילה), בשוק הסיטונאי זורקים אם יש עודף, ובחנויות הירקות והסופרים, זורקים כשמגיעה סחורה טרייה, כי צריך לפנות מקום. את כל אלה זורקים לאשפה.

במצטבר כ 40% ממשקל האשפה העירונית היא האשפה האורגנית "הרטובה". כך מבזבזים מזון ומייצרים משבר אשפה. המשבר מחריף מכיוון שמטמנות האשפה כמעט מלאות, ואין מקום לשלוח אליו את האשפה.

איך אפשר להפחית את כמות האשפה?

המשרד להגנת הסביבה פרסם תוכנית בשם "תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז של מזון" שבה בעצם מצילים מזון בכל אחד מהשלבים שציינתי, וגם מפחיתים את כמות האשפה.
בתוכנית יש עדיפות למניעת בזבוז מזון למשל מכירת מוצרים שתוקפם עומד לפוג בהוזלה. בשלב הבא הצלת המזון, ולבסוף מה שלא מצליחים להציל יטופל כפסולת. כך  אפשר להציל 1.17 מיליון טונות מזון טוב לאכילה בשנה.

מי יאכל את המזון המוצל?

השאלה היא עבור מי מצילים את המזון? איך יגיע המזון המוצל למי שייהנה ממנו?
בישראל, כשני מיליון בני אדם שנמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי. המשמעות היא שיש צורך להקים ולפתח גופים שיצרו קשר בין מי שזקוק למזון לבין מי שמציל אותו.
התוכנית של המשרד להגנת הסביבה מקדמת מערכים אזוריים למזון אבוד, אשר יתבססו על חקלאים, רשויות מקומיות, ארגוני הצלת מזון, עמותות, עסקים ומוסדות מחקר. בכל אזור ימופו הגופים הפעילים, התשתיות הזמינות, היכן נמצאים עודפי המזון, וכיצד ניתן להביא ולהנגיש אותו למי שזקוק למזון.

מה המצב בחיפה?

פרופ' אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן הדגישה שהעיריות מחפשות פתרונות הוליסטיים גדולים לבעיית האשפה ולא פתרונות מקומיים קטנים. יחד עם זאת יש ערך קהילתי גדול לפעילות מקומית שמזמנת מזון מוצל לתושבים ואת החלק שאינו מתאים למאכל הפעילים מעבדים לקומפוסט.

בארץ עיריות תל אביב, ירושלים ורמת גן מקדמות את את הקומפוסטרים הקהילתיים. גם עיר גדולה כמו ניו יורק הופכת את הפסולת האורגנית ל"זהב שחור" וכך מפחיתה את התלות במטמנות האשפה. את הקומפוסט שהם מייצרים מחלקים לתושבים ולגינון העירוני.

בחיפה הייתה פעילה עמותת רובין פוד שהצילה מזון מהשוק הסיטונאי, ויש מספר פעילים (למשל בגינת השבשבת) שמצילים  באופן יומיומי מזון, ומפרסמים תמונות של המזון המוצל בקבוצות ווטסאפ שכונתיות. החברים בקבוצות באים ולוקחים את המזון המוצל, חוסכים כסף וגם מפחיתים את הכמות שנזרקת לאשפה.

חיסכון בכמות האשפה הנשלחת להטמנה ובעקבות זאת בארנונה

אם במסגרת התוכנית של המשרד להגנת הסביבה ישותפו הארגונים המקומיים ויושקעו ויפותחו היכולות של של הפעילים, יש סיכוי שעוד מזון מוצל יגיע לתושבי השכונות לפני שיתקלקל.

בכל יום נאספת בחיפה כמות 500 טון אשפה מעורבת שברובה נשלחת להטמנה. 40 אחוז מכמות זו היא אשפה אורגנית. אם ניתן להציל אפילו רבע מכמות האשפה האורגנית תופחת כמות האשפה היומית בחיפה ל 450 טון בערך. זו הפחתה משמעותית בהוצאות השינוע וההטמנה של האשפה שמגולגלות לארנונה שלנו. 50 טון מזון מוצל שיגיע לפיות של אנשים יאפשר חיסכון בהשקעה בגידול המזון, בשינוע שלו, בהיטל ההטמנה, וכמובן פחות הוצאות לתושבים על קניית מזון.