"הנער" נחשב לסרטו הארוך הראשון של צ'ארלי צ'פלין. הסרט, שמשלב קומדיה ודרמה, הוצג בבתי הקולנוע ב-1921 וזכה להצלחה רבה. הוא מספר על נווד (צ'פלין) שמאמץ ילד נטוש ומלמד אותו לנפץ חלונות על מנת ליצור לעצמו עבודה כזגג.
נו… טוב…
עברו כמאה שנה…
בתמיכת רה"מ (הזגג) הכריז יריב לוין (הנער) על מהלך רחב לפירוק מערכת המשפט (החלון), מהלך שהוביל לריסוק האחדות בעם. כעת פונים שרים בממשלה לנשיא המדינה על מנת שיחון את הזגג כדי לרפא את השבר החברתי העמוק שנוצר. ובינתיים הנער ממשיך לשבור חלונות ומסרב להיפגש עם היועמ"שית. והזגג?
הזגג טוען שצריך לחקור את החלון. וגם, הוא הפך לקבלן שיפוצים של ממש ומפעיל לא רק נער אחד אלא חבורת נערים שלמה שמערערת את יסודות הבניין כולו.
לו צ'פלין היה חי היום, אפילו הוא היה מתפעל מהגרסא הישראלית של יצירת המופת שלו. והחלון?
תיאוריית החלונות השבורים בקרימינולוגיה (פורסמה ב-1982) טוענת שהתעלמות, מהפרות של הסדר הציבורי וממעשי פשע קלים, מעודדת פשיעה חמורה יותר.
במילים אחרות: חלונות שבורים צריך לתקן בזריזות.
האתגר הוא, אם כן, למצוא שיפוצניק נקי כפיים, ולעשות זאת מהר. זוֹהִי הַרְפַּתְקַת חַיֵּינוּ (כתב עלי מוהר ושר אריק איינשטיין), לא פחות.