עידן הפלסטיק • מהמפעלים בחיפה ועד קרקעית הים – הזיהום הסמוי שמאיים על חיינו

(חי פה) – לקראת סבב הדיונים האחרון של אמנת הפלסטיק הבינלאומית, חושף תחקיר חדש של גרינפיס ישראל זיהום מתמשך של מיקרו פלסטיק בחופי מפרץ חיפה ובנחל הקישון, שמקורו במפעלי כרמל אולפינים חברת בת של קבוצת בז"ן. על פי הממצאים, מדובר בזיהום שאינו מדווח לציבור או לרשויות, אף שהוא נושא השלכות סביבתיות ובריאותיות חמורות.

העולם שבו אנו חיים מתנהל בעידן הפלסטיק. כמעט כל תחום בחיי היומיום שלנו, מאריזות מזון ושתייה, דרך מוצרי בנייה ואלקטרוניקה ועד כלים חד פעמיים, תלויים בחומר זול לייצור אך יקר במחירו האמיתי, הפלסטיק. התעשייה הצליחה לשכנע אותנו שפלסטיק ניתן למחזור, אך האמת עגומה בהרבה רק כ־9% מכלל הפלסטיק שיוצר אי פעם בעולם עבר מיחזור בפועל.

99% מהפלסטיק בעולם מופק מנפט וגז. בישראל, הקשר הזה מתגלם במפעל כרמל אולפינים (כאו"ל) בחיפה, המפעל הפטרוכימי היחיד בארץ לייצור פלסטיק ראשוני. המפעל, חברת בת של קבוצת בז"ן, אשר מהווה דוגמה מוחשית לחיבור הישיר בין דלקים פוסיליים לבין זיהום פלסטיק.

הימצאות נורדלים בחופי הים ובנחל הקישון

במהלך חודשי מאי ויוני 2025 קיימו פעילי הארגון שמונה ימי ניקיון בחופים הסמוכים למפרץ חיפה, במטרה לאתר, לאסוף ולתעד נורדלים – כדוריות פלסטיק זעירות המהוות את חומר הגלם הראשוני לייצור מוצרי פלסטיק. גרינפיס מציינים כי כרמל אולפינים היא החברה היחידה בישראל שמייצרת נורדלים, וכי בכל החופים שנבדקו אותרו כדוריות זהות.

הנורדלים, שמיוצרים מנפט בדומה ל־99% מהפלסטיק בעולם, סופגים חומרים רעילים מהמים ועלולים להיאכל בטעות על ידי בעלי חיים ימיים. בכך הם מהווים איום על המערכת האקולוגית כולה ועל בריאות האדם דרך שרשרת המזון. על פי מחקרים בינלאומיים, נורדלים הם מקור הזיהום השני בגודלו של מיקרו פלסטיק ראשוני בעולם, והם מזהמים את הסביבה כבר בתחילת שרשרת הייצור, הרבה לפני הפיכתם למוצר או לפסולת פלסטיק מוכרת לעין.

הפעילים מצאו עדויות חותכות להימצאות נורדלים במפרץ חיפה, בחופי הצפון ואף בנחל הקישון כולם עדות לזיהום מתמשך שמתחיל כבר בשערי המפעל.

פעילי גרינפיס מחפשים נורדלים בחופי חיפה ◄ צפו

במחקר שדה שנערך במאי 2025, נבחרו אתרי דגימה בהתאם לקרבתם למפעל ולכיווני הסחף והרוחות, והם כללו חופים צפוניים ודרומיים לצורך השוואה. הדגימות נאספו ידנית באמצעות מסננות, כפות וקוואדראטים. הממצאים מצביעים על דליפות של נורדלים ממערכות הניקוז, מסחף מי גשמים, מתקלות תפעוליות או בעת שינוע ואריזה. מרבית הנורדלים אותרו בעומק קו החוף, בשכבת החול העליונה, עדות לכך שהצטברו לאורך זמן ולא נסחפו רק באירועים נקודתיים.

כדי לשייך בוודאות את הנורדלים שנמצאו למפעל, בחנו החוקרים מאפיינים פיזיים כגון צורה, צבע וגודל. לדבריהם, לנורדלים של כרמל אולפינים יש צורה עדשתית, שקיפות או צבע לבן, וגדלים אחידים יחסית. לצורך אימות נוסף בוצעה השוואה לדגימות מקוריות מהמפעל, לצד שימוש בסורק הפלסטיק PlasTell המבוסס על טכנולוגיית NIR, שאִפשר זיהוי מהיר של סוגי הפולימרים פוליאתילן (PE) ופוליפרופילן (PP) – מוצרי הדגל של החברה.

זיהום בלתי נראה

הנורדלים, המכונים בעולם גם "דמעות של בנות ים", עשויים פוליאתילן, פוליפרופילן או פוליסטירן אותם חומרים שמהם מיוצרים בקבוקי שתייה, אריזות מזון וכלי פלסטיק חד פעמיים. כדי לייצר בקבוק פלסטיק אחד דרושים כ 600 נורדלים. אך כאשר הם נשפכים לסביבה, הם סופגים חומרים רעילים, נטרפים בטעות על ידי יצורים ימיים, וממשיכים במעלה שרשרת המזון עד לגוף האדם.

המספרים מאחורי המשבר

• 9% מהפלסטיק שיוצר אי פעם ממוחזר.
• 19% נשרף.
• 50% מוטמן באדמה.
• 22% מטופל באופן פיראטי נשרף, מושלך לשטחים פתוחים או מגיע ישירות למים.

הזיהום אינו עוצר בפני השטח. מחקרים מצאו מיקרו פלסטיק בעומק של 5,000 מטרים מתחת לים. ההערכות מצביעות על בין 3 ל 11 מיליון טון פלסטיק שכבר שקעו לקרקעית האוקיינוסים, פי מאה מכמות הפסולת שצפה על פני המים.

פלסטיק בגוף האדם

הנזק הבריאותי מתבהר בהדרגה. מחקרים בינלאומיים זיהו חלקיקי פלסטיק בכבד, בכליות ואף במוחם של חולי דמנציה. מיקרו פלסטיק נמצא גם בדגימות זרע ובזקיקים, עם חשש לפגיעה בפוריות. מחקרים נוספים מצביעים על פגיעה אפשרית בשעון הביולוגי של הגוף עם השלכות על: שינה, מערכת החיסון וסכנה למחלות כרוניות.

פעילי גרינפיס מחפשים נורדלים בחוף בחיפה ◄ צפו

ישראל בין הצרכניות הכבדות בעולם

הים התיכון סובל במיוחד: מדי שנה נשפכים אליו כ 570 אלף טון פלסטיק שווה ערך ל 33,800 בקבוקים בכל דקה. 90% מהזיהום בחופי ישראל מקורו בפסולת פלסטיק שמקורה ביבשה. הישראלים צורכים כלי פלסטיק חד פעמיים פי חמישה מהממוצע האירופי. בעשור 2010–2020 הוכפל השימוש, וההוצאה השנתית של משקי הבית על כלים חד פעמיים מגיעה לכ 1.3 מיליארד ש"ח.

ב 2021 הוטל מס על הכלים הללו שהביא לצמצום דרמטי. למרות ביטול המס בתחילת 2023 רמת הצריכה נותרה נמוכה בכ 19% לעומת התקופה שלפני המס, עדות לכך ששינויי מדיניות יכולים להשפיע.

אמנת הפלסטיק מבחן עולמי

העולם כולו מתכנס כעת סביב משא ומתן על אמנת פלסטיק בינלאומית. מעל ל 100 מדינות כבר הצהירו כי יתמכו בהגבלת ייצור הפלסטיק והשימוש בכימיקלים מזהמים. אך מול הלחצים האדירים של תעשיית הנפט והפטרוכימיה, השאלה הגדולה היא האם העולם יעז להציב גבולות או שימשיך במסלול של ייצור בלתי מוגבל.

החודש (אוגוסט 2025), התחדשו הדיונים ועיני העולם נשואות להכרעה שתעצב את פני הסביבה לדורות.

תחקיר גרינפיס: ממצאים מדאיגים בחופי הצפון

במסגרת המחקר של גרינפיס, נאספו דגימות משמונה חופים ונחל אחד:

• חוף ארגמן, עכו – הריכוז הגבוה ביותר: 403 נורדלים.
• חוף הבתולה, קריית ים – 350 נורדלים.
• חוף דרומי, קריית חיים – 336 נורדלים.
• חוף הסטודנטים, חיפה – 272 נורדלים.
• חוף בלנגה, קריית חיים – 10 נורדלים בלבד (ייתכן בשל הזנת חול יזומה).
• חוף בת גלים – 14 נורדלים.
• חוף השקט, מכמורת – 38 נורדלים, ריכוז נמוך צפוי בשל המרחק מהמפעל.
• נחל הקישון – 34 נורדלים, כולם סמוך למפעל כאו"ל; במעלה הנחל לא נמצאו כלל.

המסקנה ברורה, הנורדלים נמצאו כמעט בכל אתר שנבדק והכמויות הגבוהות ביותר אותרו בסמוך לחופי מפרץ חיפה, מה שמעיד על קשר ישיר בין המפעלים לבין הזיהום.

משבר הפלסטיק איננו תוצאה של כשלי מיחזור בלבד אלא של ייצור מואץ וחסר גבולות. הפתרון האמיתי מחייב צמצום הדרגתי אך נחוש של הייצור הראשוני, לפני שהפלסטיק הופך למוצר חד פעמי או בקבוק על המדף. הנורדלים במים, המיקרו פלסטיק בגופנו והחופים המוצפים פסולת אינם בעיה עתידית רחוקה אלא מציאות נוכחת, חיה ובועטת. עידן הפלסטיק כאן, והוא דורש מאיתנו תשובות חדות ונחושות עכשיו.

נטע שליט, ראש תחום צרכנות בגרינפיס ישראל:  ״ממצאי התחקיר הם עדות נוספת לכך שזיהום הפלסטיק מציף את כדור הארץ: הוא פוגע בבריאות האדם, מעמיק עוולות חברתיות, הורס את עולם החי והטבע ומחריף את משבר האקלים לאורך כל שלבי חייו. המדע רק מתחיל להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של פלסטיק על בריאות האדם, אך כבר כיום נמצא מיקרו־פלסטיק באוויר, במזון, באיברים פנימיים ואפילו בדם שלנו.

על הציבור להבין שחלק ניכר מנזקי הפלסטיק בכלל סמוי מהעין. הפתרון למגיפת הפלסטיק הוא אמנת פלסטיק עולמית חזקה שתפחית את הייצור והשימוש הבלתי מרוסן בפלסטיק, אך אל מול התמיכה הציבורית הרחבה וחוצת הגבולות, התעשייה הפטרו כימית מתנגדת לאמנת פלסטיק שאפתנית. אם ידם תהיה על העליונה, ייצור הפלסטיק עשוי להכפיל את עצמו בעשור או שניים הקרובים, ואף לשלש את עצמו עד 2050. 

גם ברמה המקומית הממצאים מצביעים על כשל רגולטורי מתמשך, על היעדר אכיפה אפקטיבית, ועל הצורך הדחוף בצמצום ייצור הפלסטיק כבר בשלב חומרי הגלם. המשרד להגנת הסביבה אמור להגן על הסביבה, אבל בפועל, הוא מאפשר את המשך הפגיעה בה״. 

ממשרד הבריאות נמסר לחי פה בתגובה: "תחקיר גרינפיס לא נשלח למשרד הבריאות לחוות דעת ותיקוף. בנוגע לנוכחות נורדלים בקישון ובחופים, הנושא באחריות המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. לפי המידע הקיים כיום בספרות המקצועית, אין ראיות הקושרות חשיפה למיקרופלסטיק במי רחצה להשפעות בריאותיות. לפי הנחיות WHO לאיכות מי רחצה על אף נוכחות מיקרופלסטיק בסביבה הימית מדובר ברמות חשיפה נמוכות מאוד. המשרד ממשיך לעקוב אחר מחקרים, ספרות מקצועית רלוונטית וההתפתחויות בשטח ובמידת הצורך יעדכן את המדיניות בנושא".