(חי פה) – שנים אחרי אסון הכרמל, וחרף גלי שריפות חוזרים ונשנים, המדינה והרשויות המקומיות עדיין אינן ערוכות כראוי לאירועי אש רחבי היקף. דו"ח מבקר המדינה חושף כשלים חמורים, סחבת רגולטורית והיעדר תקציבים שעלולים לעלות בחיי אדם.
הדו"ח נכתב בצל שריפות הרסניות
מבקר המדינה פרסם היום שלישי 22/7/25 דו"ח ביקורת מקיף הבוחן את היערכות הרשויות המקומיות בישראל לשריפות, במסגרת ביקורת מעקב לדוחות קודמים שנעשו בשנים 2012, 2015 ו-2018. הדו"ח נכתב בצל שריפות הרסניות שהתחוללו בשנה האחרונה בהרי יהודה ובצפון, ובמהלכה נשרפו יותר מ-200,000 דונם, פונו יישובים שלמים ונפגעו עשרות לוחמי אש.
הדו"ח בוחן את הלקחים שהופקו או שלא הופקו, מגל השריפות בנובמבר 2016, וממקד את הביקורת בפעולות שננקטו או הוזנחו מאז הדוח האחרון בשנת 2018. מהדו"ח עולה תמונה מטרידה: למרות החלטות ממשלה, תוכניות לאומיות והנחיות מקצועיות ברורות, המדינה ורבות מהרשויות המקומיות לא ביצעו את הנדרש כדי להגן על יישובים הסמוכים ליער ולחורש.
בביקורת המעקב נבדקו ארבע רשויות מקומיות: עיריית חיפה, המועצה המקומית זיכרון יעקב, עיריית יקנעם עילית, והמועצה האזורית מטה יהודה. כמו כן נבדקו משרדי ממשלה וגופים נוספים, בהם: המשרד לביטחון לאומי, רשות הכבאות וההצלה, משרד הפנים, ותאגידי המים "מי כרמל" ו"מעיינות העמקים".
ממצאים עיקריים
למרות שהטיוטות הראשונות לתקנות ולכללים למניעת דליקות הועברו כבר בשנת 2014, הן טרם אושרו. הגורם המרכזי: היעדר מקור תקציבי. ללא תקנות, לרשות הכבאות אין סמכות מחייבת להורות לרשויות כיצד לפעול וכל פעולה תלויה ברצון וביכולת המקומיים. משרד הפנים ורשות הכבאות ממשיכים להטיל את האחריות זה על זה, בעוד העשן ממשיך לעלות מההרים.
בפברואר 2022 התקבלה החלטת ממשלה 1091, שהורתה לגבש תוכנית לאומית להקמת אזורי חיץ סביב יישובים בסיכון מוגבר. הוקצו לה 65 מיליון ש"ח לחמש שנים, אולם עד כה רק תשעה מתוך 81 אזורים בסיכון הגבוה ביותר קיבלו תקצוב. יתרה מזו, אומדן עלויות מלא עומד על כ-192 מיליון ש"ח כלומר רק כשליש מהנדרש באמת מתוקצב בפועל.
רשות הכבאות ניסחה כבר ב-2016 "מסמך עקרונות" המנחה את הרשויות כיצד לפעול: מהקמת אזורי חיץ ועד גיזום צמחייה. אולם, כל עוד התקנות לא אושרו ההנחיות אינן מחייבות, ומרבית הרשויות אינן פועלות לפיהן.
דוגמה מחיפה: עשייה חלקית, אך לא מספקת
עיריית חיפה, אחת הרשויות שנמצאות בסיכון גבוה לשריפות, אומנם פרסמה ב-2023 תוכנית אב לאזורי חיץ ואישרה חמש תוכניות הגנה ל-9 שכונות. עם זאת, רוב השכונות שבסיכון עדיין ללא תוכנית הגנה, ולדברי רשות הכבאות נדרשת פעולה מיידית נוספת.
הממצאים בחיפה: באוגוסט 2023 פרסמה עיריית חיפה "תוכנית אב לאזורי חיץ" לכלל העיר במטרה לאזן בין שמירה על ערכי טבע עירוני לבין הגנה על חיי אדם. התוכנית כללה ניתוח רגישות לשריפות, מיפוי צמחייה וצפיפות, חיזוי התפשטות אש והמלצות ליצירת אזורי חיץ. חמש תוכניות הגנה אושרו עבור תשע שכונות בסיכון גבוה (בהן: דניה, רמת בגין, סביוני הכרמל, כבביר, כרמליה ועוד).
אך לא הוכנה תוכנית הגנה לשכונות נוספות שנמצאות גם הן ברמת סיכון גבוהה, כמו נווה שאנן וקריית שפרינצק, למרות המלצות רשות הכבאות.
נמצא פער בין מיפוי הסיכון לבין ההיערכות בפועל: מתוך 583 אזורים שמופו כבסיכון גבוה לשריפות ברחבי הארץ, שלושה נמצאים בתחומי חיפה (דניה, רמת אשכול ורמת בגין) אך אין מענה שלם לכל האזורים האלה.
המלצת המבקר
המבקר ממליץ לעיריית חיפה להשלים תוכניות הגנה עבור כלל השכונות שבסיכון, ולא רק לחלקן. ליישם בפועל את ההמלצות שמופיעות בתוכנית האב כולל גיזום, סלילת דרכי גישה לכוחות כיבוי, והתקנת תשתיות מים ייעודיות. לפעול לפי ההנחיות המקצועיות של רשות הכבאות, גם בהיעדר תקנות מחייבות בשל האחריות הישירה לביטחון התושבים. לדרוש תקצוב ממשלתי ייעודי, אך לא להמתין לו כדי לבצע פעולות מיידיות נדרשות, ככל שמתאפשר במסגרת התקציב העירוני.
חשוב לציין כי בדו"ח רוב הגופים הנוגעים בדבר מסכימים לפחות הצהרתית לחשיבות הנושא. אולם בפועל, הטלת האחריות בין משרד לביטחון לאומי, משרד הפנים, רשות הכבאות והרשויות המקומיות מונעת פתרון.
דו"ח מבקר המדינה מציג מציאות שבה שנים של אזהרות, דוחות והמלצות לא הביאו לשינוי מהותי. הפער בין ההכרח להיערך לשריפות נוכח שינויי האקלים והסיכון הביטחוני לבין הפעולות בפועל, נותר מטריד.
המבקר קורא למשרדי הממשלה ולרשויות לפעול באופן מידי לאישור התקנות, להסדרת חלוקת הסמכויות ולהקצאת תקציבים. כדבריו: "כל שיהוי נוסף עלול לעלות בחיי אדם ובנזקים לרכוש. אחריותה של המדינה לא ניתנת להעברה".
מרכז השלטון המקומי התריע: "הטלת חובות מבלי להעמיד תקציבים איננה פתרון אלא הסטת אחריות. הרשויות לא יוכלו לשאת בעלויות בעצמן". המועצות האזוריות, אשר חולשות על שטחים נרחבים וחקלאיים, הדגישו שהמצב הקיים מסכן את התושבים ואת הרכוש, במיוחד בעיתות מלחמה.
מעיריית חיפה נמסר לחי פה:
"עיריית חיפה רואה בדו"ח כלי חשוב לשיפור השירות לתושב ולייעול עבודתה. צוות בראשות מנכ"ל העירייה פועל ליישום המלצות הדו"ח, והתייחסות מפורטת תועבר עם סיום הטיפול בכלל הנושאים. העירייה מחויבת לשקיפות, אחריות ציבורית ושיפור מתמיד.
חיפה היא העיר בעלת הניסיון הרב ביותר בהתמודדות עם שריפות – שתי שריפות ענק ועוד שריפות שפורצות בשטחה מעת לעת, והנהלת ומועצת העיר מקדישות לכך תשומת לב מירבית. למרות גודלה והיסטוריית השריפות שפרצו בה, המדינה מתעלמת מהעובדה שרוב שכונותיה של חיפה כלואות, ויש בהן כניסה ויציאה אחת בלבד. חיפה היא גם העיר הראשונה בישראל שמיישמת את התוכנית הלאומית לקווי חייץ. שלב ראשון הושלם בעלות של כ-12 מיליון ש"ח, והשלב הבא (כ-8 מיליון ש"ח) ממתין לאישור המשרד לביטחון לאומי. לא בכדי העירייה גם פועלת לפתיחת השכונות הכלואות לנתיבי נסיעה נוספים".
הגיע הזמן לסלילת כבישי יציאה משניים מ*כל* השכונות הכלואות שיאפשרו לעקוף את ציר הכרמל ואת חורב, ולפתוח אותם בן זמנית
נכון, זה לא כיף שיעברו לי ליד הבית מכוניות שמקצרות את הדרך לשכונה אחרת, אבל זה עדיף מהקלע לאסון ידוע מראש.
אם כל הכבישים יפתחו ביחד, רוב התנועה תהיה של תושבי השכונה