אחרי 50 שנה: הזמר יפה התואר משכונת קריית אליעזר שהפך לאגדה שלא דועכת לעולם – מייק ברנט ז"ל

בבית העלמין הישן חוף הכרמל בחיפה נערכה האזכרה המרגשת לנער החיפאי שהרטיט את לבבות המעריצות ובלילה אחד הפך לאליל ההמונים ולזמר בינלאומי נערץ • חלפה כבר חצי מאה, 50 שנים למותו של הזמר מייק ברנט ז"ל • בשיא הקריירה וההצלחה שם ברנט קץ לחייו, קולו נדם והוא רק בן 28 בלבד • סיפורו של ברנט ז"ל אגדה בחייו וגם אגדה שנים רבות לאחר מותו • קברו מוסיף להיות אתר עלייה לרגל למעריציו מכל רחבי העולם • מייק ברנט – האגדה שלא דועכת לעולם • "חי פה תאגיד החדשות" מביא לכם סקירה נרחבת ובלעדית על האגדה שלא נגמרת.

עדיין בצילה של המלחמה המתמשכת למעלה משנה וחצי, נערכה בתחילת השבוע (שני, 12.5.2025) בבית העלמין הישן חוף הכרמל שבחיפה האזכרה השנתית והמרגשת במלאת 50 שנים למותו הטראגי של הזמר מייק ברנט ז"ל. השנה, בגלל המלחמה המתמשכת לא הגיעו קבוצות מעריצות ומעריצים גדולות רבות מצרפת, בלגיה וקנדה, המגיעות מידיי שנה לאזכרה לפקוד את קברו של הזמר ברנט ז"ל. הנער החיפאי שהרטיט את לבבות המעריצות ובין לילה הפך לאליל ההמונים ולזמר בינלאומי נערץ.

חלפה לה חצי מאה – 50 שנים מאז שבשיא הקריירה וההצלחה שם מייק ברנט קץ לחייו, קולו נדם והוא רק בן 28 בלבד. סיפורו של מייק ברנט ז"ל האגדה שעדיין מלאה בקסם, היה אגדה בחייו ולמעשה וזאת עובדה גם אגדה גדולה 50 שנים לאחר מותו. בכל ימות השנה, קיברו עדיין מוסיף להיות אתר עלייה לרגל למעריציו מהארץ ומכל רחבי מדינות העולם. מעריצים אלו ממשיכים לעשות היסטוריה בכל שנה ושנה בעיר בחיפה. מייק ברנט היא באמת ללא כל צל של ספק האגדה שלא דועכת לעולם !

אתר "חי פה תאגיד החדשות" מביא לכם קוראי האתר סקירה נרחבת מיוחדת ובלעדית מהאזכרה שנערכה בתחילת השבוע (שני, 12.5.2925) בבית העלמין הישן הסמוך לבית העלמין הצבאי שבשכונת נווה דוד בחיפה, האזכרה המרגשת לזכרו של משה ברנד הוא הזמר החיפאי הבינלאומי מייק ברנט ז"ל שממש לפני 50 שנה בדיוק קפץ אל מותו הטראגי מהקומה השישית של בניין במרכז העיר פריז שבצרפת, ממרומי הקריירה המצליחה והנוסקת שלו הזמר מייק ברנט ז"ל שם קץ לחייו.

רבים הגיעו לאזכרה לחלוק לו כבוד גם אם חלפו להם בדיוק 50 שנה, בהם אחיו צביקה ברנד שהגיע מתל אביב וגם אמר "קדיש" לזיכרו, עשרות מהמעריצות והמעריצים הוותיקים שלו שהגיעו מצפון ומדרום מערים שונות בארץ בהם קרית גת, כפר סבא, נס – ציונה, רמת גן, תל אביב, חיפה, קריית ביאליק, קריית אתא ועוד, מוקירי זיכרו וכל זאת גם אם חלפה לה חצי מאה, שהרי להם ועבורם וכאילו היה זה רק אתמול, נשאר הזמר מייק ברנט ז"ל אהוב ונערץ כפי שהיה תמיד.

במהלך טקס האזכרה הקריאו מעריציו המחוברים ומתואמים בינהם כבר חמישה עשורים, דברים מרגשים לזיכרו כשהם משמיעים מעל קיברו גם משיריו הנצחיים והאהובים, כשמותו בטרם עת של ברנט גדע קריירה בינלאומית מפוארת. בתום האזכרה ערכו מעריציו גם סעודת מצווה לזיכרו והעלו זיכרונות נוסטלגיים מתקופת חייו.

50 שנה חלפו

עוד במהלך האזכרה אמר צביקה ברנד, אחיו של מייק: "50 שנה חלפו למותו של אחי מייק, תודה רבה וענקית לכל אחד ואחת מכם שהגעתם היום מכל רחבי הארץ לכאן לבית העלמין על מנת לכבד את זיכרו של אחי מייק ברנט וזה כלל לא מובן מאליו גם בימים אלה. מי ייתן ושנהיה כולנו בריאים ונגיע לכאן לציין את זיכרו גם בשנה הבאה".

לפני כשנתיים ננעלה במוזיאון העיר חיפה התערוכה "מייק ברנט עַד כְּלוֹת הַגּוּף" אודות חייו ודמותו של האגדה הבינלאומית והישראלית – מייק ברנט, התערוכה התקיימה בעקבות תרומת אוסף נדיר של צביקה ברנד, אחיו הצעיר של מייק וביתו יונה ברנד, אחייניתו של מייק למוזיאון העיר חיפה, כיום כל מוצגי התערוכה נעולים אי שם במחסני המוזיאונים של עיריית חיפה.

בתערוכה היה ניתן לראות קטעי וידאו נדירים מהופעותיו, תמונות נדירות מאלבומי המשפחה הפרטיים, פרטי לבוש נדירים, אלבומי מעריצים, שערי מגזינים ועיתונים מקומיים ובינלאומיים שהוקדשו לו, פריטי אספנות, מזכרות, פתקים ומכתבים בכתב ידו של מייק ועוד. התערוכה, שפכה אור על דמותו המורכבת ועל חייו הסוערים של ברנט, יחד עם סיפורה האחר של ישראל באותן שנים ועל היררכיית המוזיקה והבידור הישראלית של אותם עשורים.

מקומות בהם גדל והופיע ברנט, היו בית הוריו בילדותו ונערותו בהם ביתו ברחוב שרה 10 שבעיר התחתית וברחוב הפרטיזנים 8 בשכונת קריית אליעזר, שם בכניסה לבית כיום – שלט קטן מוזנח, דהוי וכמעט מחוק, בשלט כתוב להלן: "מייק ברנט, הזמר הישראלי המצליח ביותר בחו"ל אי פעם". מרחק של מטרים ספורים משם, ביתו של הזמר ברחוב הפרטיזנים, נמצא רחוב מייק ברנט שנחנך על שמו באוגסט 2020 בשכונת קריית אליעזר.

מבנה ה"רונדו" המיתולוגי

מבנה ה"רונדו" הוא האולם העגול והמיתולוגי שבתוך מלון "דן כרמל" שעל הכרמל, ה"רונדו" היה מסעדה ואולם ריקודים גם יחד, בו הופיע בעבר מידיי יום הזמר מייק ברנט ביחד עם חבריי להקתו "אמני השמיים" כמעט מידיי יום משנת 1965 ועד לשנת 1967, בתקופת הופעותיו אלה ורגע אחד קטן לפני שהוא עובר לחו"ל והולך לכבוש את צרפת החליט גם לשנות את שמו ממשה למייק שיהיה לו לשם במה קליט ונוח.

משה (מיכאל) ברנד

מייק ברנט נולד בכלל בשם משה (מיכאל) ברנד ב-1.2.1947 לברוניה ופישל, הורים ניצולי שואה מעוטי יכולת מפולין שברחו מאירופה בגלל הנאצים במחנה מעצר של ניצולי שואה בפמגוסטה שבקפריסין. עם עלייתה של המשפחה לישראל חודשים ספורים לאחר לידתו התיישבה בקיבוץ גבת שבגליל ומאוחר יותר התגוררו בחיפה שם נולד גם אחיו הצעיר, צבי. עד גיל 5 הילד משה לא דיבר ולו מילה אחת.

רך המזמורים והפיוטים של בית הכנסת

משה גדל בחיפה וכבר בילדותו תמיד אהב לשיר, כילד נמשך אל המוזיקה דרך המזמורים והפיוטים של בית הכנסת השכונתי שבשכונת קריית אליעזר. נהג לשיר באירועים משפחתיים, בחתונות של קרובים, בבר מצוות ובכל אירוע מזדמן. הילד תמיד שר ולא חדל מכך.

הופיע במקהלת בית הספר "הכרמלי"

כילד קטן, חלומו הגדול של משה, היה להיות זמר ידוע וכבר בהיותו בן 11 הופיע במקהלת בית הספר "הכרמלי" והפך לבן היחיד במקהלה. משה ברנד לא סיים את חוק לימודיו ונשלח על ידי הוריו לעבוד בקיבוץ בצפון. מאוחר יותר הצטרף לשיעורי הדרמה של תיאטרון חיפה. בגיל 15 עבר מייק ניתוח בקיבה והוא נאלץ לוותר על שירותו הצבאי מסיבות בריאותיות אלה. בהמשך, בין העבודות המזדמנות בהם עבד מייק ברנט לפרנסתו היו מכירת קרח, סבלות, מכונאות, עבודה בנמל חיפה, טכנאי מקררים ואפילו עבד באבטחה כשומר במוזיאון הימי בחיפה.

הדרך לפריז

בשנת 1962 הצטרף ללהקה בה היה חבר גם אחיו צביקה ולאחר מכן שינה את שמו למייק ברנט והחל להופיע כזמר במלונות בחיפה ובתל-אביב. בשנת 1967 אביו שהיה אהוב עליו נפטר והותיר אותו עם לב שבור. בגיל 19 הצטרף מייק ללהקת "כרמון" שאיתה נסע גם להופעות ברחבי העולם. שנתיים אחר כך חזר להופיע במלון "שרתון" בתל-אביב והוזמן להופיע גם במועדון "בקארה" שבמלון "הילטון" בטהרן שבאיראן, שם פגש את הזמרת הצרפתיה סילבי ורטאן שהזמינה אותו לבקר אותה בעיר האורות, פריז שבצרפת.

להיט ענק

ברנט התחיל להופיע בפריז והתחבר עם המלחין הנודע ז'אן רנאר. רנאר היה זה שכתב לברנט את השיר "Laisse Moi Taimer" (הניחי לי לאהוב אותך) שהפך ברגע אחד ללהיט ענק שהושמע ברחבי כל מדינות העולם, השיר המפורסם שלו, שגם פירסם אותו והביא לו תהילה אדירה ועצומה ברחבי העולם כולו, מיד רנאר החתים אותו על חוזה הקלטות ל- 5 שנים.

כתב את מילות השיר באותיות עבריות

רבים אינם יודעים, ואנו נוכל לגלות לכם כי רק על השיר "לס מואה טמה" "Laisse Moi Taimer" (הניחי לי לאהוב אותך) מייק ברנט וכותב השיר עבדו עליו למעלה מחודשיים ימים וזאת עקב כך שמייק ברנט בכלל לא ידע אף מילה בשפה הצרפתית. מייק, כתב את מילות השיר באותיות עבריות עם ניקוד כך שיוכל לקרוא אותם וללמוד אותם בהגייה הנכונה של כל הברה והברה בשפה הצרפתית, השיר הוקלט מעל ל- 250 פעמים, עד שהיה בסופו של דבר, מושלם.

פרס המוזיקה

בשנת 1970 הופיע הזמר מייק ברנט לראשונה בטלוויזיה הצרפתית וגרם לקריסתה של כל מערכת הטלפונים של הטלוויזיה. ביצע את שירו "Mais Dans La Lumiere" וזכה לפרס המוזיקה שהוענק מטעם RTL והפך בין לילה לכוכב. אלבומי השירים שלו נמכרו במאות אלפי עותקים ולכל ההופעות שלו לא היה ניתן בכלל להשיג כרטיס.

בשנת 1971, לאחר שהחלים מתאונת דרכים קשה שעבר, ברנט הופיע לראשונה באולם הנודע ויוקרתי שבפריז "אולימפיה", שנה לאחר מכן ב"פסטיבל סן רמו" באיטליה, הוא גם גילה ואימץ את השיר "Qui Saura" שבוצע אז על ידי הזמר הפורטוריקני העיוור חוזה פליסיאנו. ברנט שר את השיר בעיבוד חדש של מישל גו'רדן שפילס את דרכו לראש מצעדי הפזמונים בצרפת.

ברנט גם כתב בעצמו את המילים לשירו הראשון "Cest Ma Priere", שכתב רישאר סף וגם אלבום זה כבש את המקום הראשון בכל המצעדים ובמכירות. בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים וברנט לא היסס לרגע חזר לארץ על מנת להופיע בפני חיילי צה"ל בחזית וביקר גם את חיילינו הפצועים שאושפזו בבתי החולים בארץ, לאחר מכן חזר לצרפת בסוף שנת 1974 כאדם שונה.

רבים אינם יודעים שב- 22.11.1974 מייק ברנט ניסה להתאבד בקפיצה מהקומה החמישית של מלון "השלום" בז'נבה שבשוויץ, אך נפילתו, שהיתה בעוצמה רבה, נבלמה במרפסת בקומה השלישית של הביניין וכתוצאה מכך שבר את רגלו והוא ניצל. אמר אז ברנט: "אני מודה לאלוהים על שהציל את חיי". עוד סיפר מבית החולים בו הוא היה מאושפז, "זו הייתה שטות גמורה. אני חושב שזו הייתה הפעם האחרונה, אני מקווה ובטוח בכך". הזמרת דלידה ושארל אזנבור שהיו מידידיו הטובים, ביקרו אותו בבית החולים בו היה מאושפז בניסיון לרומם את רוחו. מייק, יצא עם זעזוע מוח ושברים ברגליים אך בעיקר עם מלנכוליה היא סוג של דיכאון קשה. ב-1.2.1975 בחדר בית החולים הוא חגג את יום הולדתו ה-28.

למייק היה קול מרגש ומיוחד במינו, ובנוסף לכך, היה יפה תואר ובעל מראה יוצא דופן. היה לו גם סוג של קסם וכריזמה, תעוזה ויכולת הופעה בימתית מרשימה, שלא נראתה אז על הבמות בישראל. היה בו "סקס אפיל" וכישרון פנומנלי. כל התכונות הייחודיות האלה, הביאו אותו להצלחה מטאורית מסחררת, כמו זיקוק שהתפוצץ ביום אחד.

התקליטים שלו נמכרו במיליוני עותקים, סרטים נעשו אודותיו, מחזות זמר, בהם שולבו להיטיו הידועים. במהלך הופעותיו, אלפי נערות ונשים היו צועקות וצורחות וקפצו על ברנט, והיו גם כאלה רבות שהתעלפו. גם אם היה מוקף סביבו בעשרות שומרי ראש מטורזנים, היו לו מאות אלפי מעריצים ובעיקר מעריצות שסגדו לו בכל העולם, יש לציין כי גם לאחר ההופעות, מעריצות היסטריות היו מקיפות את ריכבו, כשניסו את מזלן למשוך בחולצתו ובבגדיו או לקחת ולתלוש  שערה משערותיו, בכל מקרה הם תמיד עשו זאת אך ללא הצלחה.

בעוד הוא מחלים מניסיון ההתאבדות הקליט מייק שיר נוסף שהפך ללהיט ולשלאגר אדיר – "Dis Lui" ("אמור לה"). ברנט המשיך להופיע ולהקליט כהרגלו, אך מצבו הנפשי המשיך להידרדר, 5 חודשים לאחר ניסיון ההתאבדות שלו ב־25.4.1975 אירע האסון הנורא, כשהוא רק בן 28, שם ברנט קץ לחייו בקפיצה ממרפסת ביתו שבקומה השישית ברחוב "ארלנג'ר" 6 שברובע ה־16 בפריז, שבצרפת.

מייק ברנט הובא למנוחת עולמים ב-7.5.1975 כשקהל של אלפי אנשים מעריצים ומעריצות הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה, לוויה בה נראו סצינות קורעות לב מעל קיברו, מעריצותיו סירבו להיפרד ממנו לעולמים. יש לציין כי עד עצם היום הזה ביום השנה לזיכרו קיברו הצמוד לגדר בית העלמין הפך לאתר עלייה לרגל למעריצים רבים מהארץ ומהעולם. גם היום, לאחר 50 שנים, נשארנו עם הסוד הגדול של מותו השותק ועם הגעגועים למייק ברנט, שלא חלפו עם השנים, אלא רק הלכו גברו והתעצמו.

בתחילת שנת 2020, החליטה ועדת השמות בעיר בחיפה, להנציח את זכרו של הזמר מייק ברנט, בקריאת רחוב על שמו "שד' מייק ברנט" ובחודש אוגוסט 2020 נחנך הרחוב, בדיוק מספר מטרים ספורים בסמיכות לבית בו גרו הוריו של ברנט, ברחוב הפרטיזנים 8 שבשכונת קריית אליעזר, בחיפה.

אכן כן, גם היום, 50 שנה לאחר מותו הטראגי של מייק ברנט, עדיין הוא איש שרבים בעולם מעריצים אותו ואת שיריו ודואגים לשמר את זיכרו בכל דרך שניתן לעשות זאת. אכן, אגדת הקסם של אליל ההמונים החיפאי של נגמרת !

אחת מהמעריצות הוותיקות והידועות של מייק ברנט המגיעה מידיי שנה בשנה לאזכרה בבית העלמין בחיפה היא הגב' מרסל יצחקי-אוחיון, בת 68, מתגוררת בטירת כרמל. חמישה עשורים ולמעשה עד היום היא מחוברת למועדון קהילת המעריצים וה"פורום של מייק ברנט" בישראל, ובכל העולם דרך הרשתות החברתיות.

מרסל, חזרה לפני כשבועיים מהאירוע הגדול "50 שנה לזיכרו של מייק ברנט" שנערך בעיר פריז שבצרפת אליו הגיעו מעריצות ומעריצים רבים של הזמר וגם אנשים מעולם המוזיקה בצרפת וגם יונה ברנד היא האחיינית של מייק ברנט, וביתו של צביקה אחיו של מייק, שנולדה שנה לאחר מותו, המוני מעריצים של הזמר ממדינות שונות בעולם, זמרים ידועים מצרפת, הזמר אנריקו מסיאס, אורלי אגוסטיני שהיתה זמרת הליווי של מייק, יש לציין כי בערב זה נטלה חלק גם הזמרת החיפאית עתליה קומורניק ששרה ממיטב שירי מייק ברנט ועוד.

בראיון מרגש לכתב החדשות של "חי פה תאגיד החדשות" אמרה הגב' מרסל אוחיון – יצחקי:

"הייתי אז ילדה קטנה, בת 13, אפשר להגיד שאני חיה ונושמת את מייק ברנט כבר 50 שנה. הארכיון הפרטי שלי מלא והזיכרונות שלי ממייק ברנט עמוסים ומלאים אצלי בבית. יש לי מאות תמונות, כתבות וגיזרי עיתונים רבים ששמרתי מאותה תקופה נוסטלגית וכמובן גם עשרות תקליטים ודיסקים מקוריים של מייק של אז, כולל אוספים שונים שיצאו בצרפת גם בשנה האחרונה. הייתי בהרבה הופעות שלו כשהופיע בארץ.

אני יכולה להגיד שאם כל כך הרבה אנשים ומעריצים של מייק מגיעים לבית העלמין כאן בחיפה היום גם אם כבר חלפו להם 50 שנה, זה רק מוכיח כמה כולם אהבו אותו כל כך ולא שכחו אותו לעולם וככל הנראה ובטוחני גם לא ישכחו. יש הרבה אנשים בעיקר מהעיר חיפה שטוענים שהם אלה שגילו את מייק ברנט שהיו חברים טובים שלו שנים רבות, למען האמת הכל בלוף אחד גדול ! את מייק ברנט לא היה צריך בכלל לגלות כי כולם יודעים שהוא פשוט נולד זמר.

מייק היה הנציג הכי מפורסם של מדינת ישראל והיה השגריר הכי טוב שלה, חבריו ומוקירי זיכרו האמיתיים הם אלה שאנחנו פוגשים כאן מידיי שנה בשנה בבית העלמין ביום האזכרה השנתית שלו וזה לרוב תמיד אותם האנשים ויישר כוח וכל הכבוד להם שכל אחד מהם גם מלבד שהוא זוכר להגיע ולכבד את זיכרו של מייק גם דואג ומביא כיבוד של עוגות ועוגיות, בורקסים ושתייה ועורכים בתום האזכרה בבית העלמין גם סעודת מצווה מכובדת לזיכרו, אלה הם חבריו האמיתיים. לא יהיה עוד זמר ענק כמו מייק ברנט הוא תמיד ישאר בליבי לעד, אגדה שכולה מלאה בקסם, ותמיד תישאר כך לעד ולנצח, יהי זיכרו ברוך !".

עוד אחת מהמעריצות הוותיקות והידועות של מייק ברנט שפגשנו המגיעה מידיי שנה בשנה והגיעה לאזכרה בבית העלמין בחיפה ביחד עם ביתה היא מיקה קייט, בת 65, מהעיר קריית גת שבדרום הארץ שאמרה: "ביום שהזמר מייק ברנט קפץ אל מותו הטראגי ממרפסת ביתו שבפריז, הייתי בכלל נערה תלמידה בכיתה י"א בקריית גת שם אני מתגוררת עד היום".

נציין כי מיקה נולדה בשם מארי קייט כשהיתה בת שנתיים כשעלתה לישראל עם משפחתה לקריית גת. בחדרה שבביתה עד היום היא ישנה כשקירותיו מכוסים בהמוני תמונות גדולים וקטנים של הזמר מייק ברנט. אז היתה נערה בת 14, כששמעה את קול הזמיר של מייק שהיה נחשב לאחד הזמרים הגדולים והאהובים בישראל ובכלל גם בעולם. יש לה גם קעקוע גדול של דמותו של מייק על כתפה.

בביתה יש למיקה אוסף עצום וענק של תקליטים, גיזרי עיתונים שונים מהארץ ומהעולם ונוסיף כי אפילו בגיל 18 היא החליפה את שמה למיקה, היא אם ל-3 ילדים וסבתא לנכדים, וכפי שהיא אומרת תמיד תהיה ותמיד תישאר מעריצה לנצח של מייק ברנט ז"ל.

עוד מעריץ וותיק של מייק ברנט שהגיע ליטול חלק באזכרה בבית העלמין היה גם אושיק כהן, בן 45, מקרית אתא, שאמר: "אני אוהב את מייק ברנט כבר שנים רבות, מידיי שנה בשנה אני מגיע לכאן לבית העלמין ביום האזכרה השנתית שלו, אך לא רק, אלא לאורך כל ימות השנה אני מגיע לכאן אל קיברו בחיפה לעיתים קרובות".

בשנה הבאה כבר ימלאו 51 שנה למותו הטראגי של מייק ברנט, הנער החיפאי שהפך לאליל ההמונים ששם קץ לחייו והוא רק בן 28, אכן היה מייק ברנט אגדה בחייו ואגדה גם במותו, זאת היא אגדה המלאה בקסם מיוחד שלא נגמרת גם אם חלפו להן עד היום 50 שנה, יובל שנים חלף, אך אלפי מעריצותיו בארץ ובעולם ומאות מועדוני המעריצים הרבים שעדיין שומרים לו אמונים ברחבי מדינות העולם ושיריו הרבים – יחיו, כנראה, לנצח. יהיה זיכרו של מייק ברנט ברוך !

מייק ברנט נחשב לאומן הישראלי המצליח ביותר מחוץ למדינת ישראל הנער שובר הלבבות הגדול של שנות ה-70. ברנט, שהמסתורין סביב מותו עדיין חי ובועט, שם קץ לחייו ב-25 באפריל 1975 בגיל 28 בקפיצה ממרפסת דירה שבקומה השישית ברחוב "ארלנגר" מס' 6 ברובע ה-16 בפריז שבצרפת, הוא הפך מאגדה לגיבור טרגי ולסמל לאכזריות של עולם הבידור.