בית הדין קבע: הלימודים מתחילים בשעה 10 בבוקר – יום א', 4/5/25

(חי פה) – עימות חזיתי מתפתח בין הסתדרות המורים לבין משרד האוצר ומשרד החינוך, בעקבות קיזוז חד-צדדי משכר המורות והגננות שהתגלה בדיוק ביום העצמאות. בעוד המדינה מנסה למנוע עיצומים בצו, ההורים מופתעים, הילדים מבולבלים – וצוותי ההוראה נחושים. בית הדין לעבודה הכריע חלקית: ניתן לשבש את הלימודים, אך רק עד השעה 10:00.

פסיקת בית הדין לעבודה משאירה את ההורים חסרי ודאות

ההחלטה של בית הדין לעבודה לאסור על הוצאת צווי מניעה גורפת נגד המורים, אך להגביל את משך העיצומים עד לשעה 10:00 בבוקר, הובילה לתוהו ובוהו. הודעה להורים יצאה רק בשעה 8:30, ובישרה כי הלימודים יחלו רק בעוד שעה וחצי. המשמעות הייתה שיבוש חמור: הסעות רבות לא פעלו, והורים נאלצו למצוא פתרונות תוך דקות.

במקום להרגיע את הרוחות, ההחלטה יצרה תחושת בלבול ותרעומת. מצד אחד, בית הדין הכיר בזכותם של המורים לשבות; מצד שני, הוא כפה מגבלה שלא איפשרה תכנון מוקדם של סדר היום, והותירה אלפי משפחות ללא מענה.

שביתה איטלקית והתגייסות מהירה מצד צוותי החינוך

כבר ביום חמישי החלו המורות והגננות בהיערכות לשיבוש יום הלימודים ביום ראשון. הכל החל לאחר שביום העצמאות, 01/05/2025, נדהמו רבות מהן לגלות קיזוז בתלוש המשכורת – בין 400 ל-900 ש"ח. מדובר בחיוב של 3.3% מהשכר החודשי.

לטענת הסתדרות המורים, המדינה קבעה בחוק כי על כלל עובדי המדינה לשלם את הסכום הזה ממשכורתם. אך בעוד עובדים במגזרים אחרים קיבלו פיצוי, המורים – לא. מצב זה יצר תחושת אפליה בוטה, שהולידה את העיצומים.

מזכ"לית הסתדרות המורים: "לא אאפשר אפליה של צוותי ההוראה"

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, הודתה לציבור על התמיכה הרחבה והבהירה: המורים לא ייכנעו. לדבריה, בית הדין הכיר בזכותם של המורים לשבות, וזהו הישג חשוב.

בן דוד גם הבהירה שהיא לא תאפשר אפליה כלפי צוותי ההוראה, והוסיפה שבכוונתה להיאבק בכל ניסיון לפגוע בזכויות המורים. העמדה הנחרצת הזו עוררה תגובות רבות, כולל מגורמים במערכת הפוליטית, שהביעו תמיכה במאבק.

שר החינוך משנה כיוון – פעמיים

בתחילה, שר החינוך יואב קיש תמך במהלך שדרש מהמורים לשאת בעלות הקיזוז. אולם לאחר לחץ ציבורי גובר ובעקבות תמיכה ציבורית במורים, הוא שינה את דעתו והביע תמיכה בעיצומים.

אלא שביום שבת בערב, תחת לחץ כבד מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חזר בו קיש מתמיכתו, והצטרף לפנייה לבית הדין לעבודה במטרה להוציא צווי מניעה.

משרד האוצר מאיים: "לא נשלם למי שיביא אישור מחלה"

בצעד מעורר מחלוקת נוסף, משרד האוצר הזהיר את המורים כי לא ישלם שכר לאלו שיביאו אישורי מחלה, בטענה שמדובר ב"התחלות". האוצר אף טען שקיימים תקדימים משפטיים לכך.

בתגובה אמרה בן דוד שהיא כלל לא מכירה את המושג "מורים מתחלים", והדגישה שמדובר בניסיון חמור של הפחדה. בלא מעט בתי ספר המצב החמיר: כל צוותי ההוראה נעדרו, והנהלות נאלצו להודיע להורים כי לא יתקיימו לימודים כלל.

התמיכה הציבורית במורים מפתיעה גם בזמן חירום

למרות טענות משרד האוצר שעתה אינה שעה לשיבושים – בעת מלחמה – התמיכה הציבורית במורים דווקא התחזקה. הורים רבים הביעו הבנה למצוקה שאליה נקלעו צוותי ההוראה, אף על פי שהם עצמם נפגעים מהשיבושים.

חברי כנסת, ראשי מועצות וחברי מועצה ברחבי הארץ גילו סולידריות עם המאבק, והביעו מחאה נגד הפגיעה הסלקטיבית בציבור המורות והגננות. הטענה הרווחת: דווקא בתקופה רגישה זו, יש להבטיח שמירה על זכויות עובדי ההוראה – ולא להקריב אותם על מזבח התקציב.

כל העיניים נשואות לפגישה עם משרד האוצר

הבוקר בשעה 10:00 צפויה להיערך פגישה קריטית בין הסתדרות המורים לבין משרד האוצר. גורל המשך העיצומים תלוי בה. אם לא תושג הבנה בין הצדדים, מסתמן המשך של שיבושים, שביתות ואולי אף החרפה של הצעדים.

הציבור, ובעיקר ההורים, מקווים לפתרון מהיר, אך רבים מהם מבינים את חשיבות המאבק. השאלה שנותרה פתוחה: האם הממשלה תבין שהמורים אינם החוליה החלשה – אלא עמוד השדרה של החברה הישראלית?