מלחמת חרבות ברזל (7.10.23) יצרה אינספור סיפורים פרטיים של חיילי מילואים שחזרו משירות ארוך למציאות החדשה שהשתנתה מהקצה לקצה. ברצוני להביא כאן את סיפורו של אסי כדוגמא להרבה סיפורים דומים.
את אסי קיהן הכרתי בעקבות היצירתיות שלו. הוא הזמין את ה"שולחן הגרמני" שבו אני לוקחת חלק להפגש על גג בית המלון שלו. הגג משקיף על הדר, העיר התחתית והנמל עד לנהריה, החרמון ולבנון בימים בהירים. היתה מוזיקה טובה, בר מאובזר, ברמנית דוברת גרמנית. היה חלום.
לא להרבה זמן… מעט אחרי כן פרצה מלחמת חרבות ברזל ואסי יצא לשירות מילואים ארוך של שלושה חודשים.
המלון
בפברואר 23 שכר אסי את מלון לואי, עד אז די מפוקפק, בשכונה כושלת ובמצב קריסה. המלון שירת אוכלוסיות חלשות, בקרבת שוק תלפיות בחיפה (ברחוב החלוץ 35). אסי כינה אותו מלון תלפיות וקיבל על עצמו אתגר לשדרג את המלון ולשנות את תדמיתו הירודה.
בשבוע הראשון היה צריך לגרש מהמלון סוחרי סמים. לאחר מכן הוא השקיע כחצי מיליון שקלים בעיצוב מחדש ובשיפוצים. כך, הוא שיפץ את חדר המדרגות המסוכן, הזמין גרפיטי אמנותי מהאמנית דורית גולן, תלה לוח שחור שעליו יוכלו האורחים לכתוב ולצייר בגירים וכן איבזר חדרים מסוגים שונים. היה לו במלון חדרים קלאסיים אך גם חדרי בוטיק, חדר ענתיקה, חדר מודרני, אפילו חדר BDSM. לכל אורח ימצא כאוות נפשו. העיקר: גמישות.
כך, קבוצה של ילדים עם צרכים מיוחדים פנתה אליו כדי להתארח במלון לאחר שאף מלון בחיפה לא הסכים לארח אותם והוא קיבל אותם בשמחה.
הוצאות גדולות
כידוע, ענף התיירות נפגע ראשון מנזקי טבע, מגיפות או מלחמות. לאסי כבר היו הזמנות רבות, היו ביקורות טובות על המלון בגוגל ונראתה מגמת עלייה בבוקינג. היו הזמנות לחגי תשרי. כל ההזמנות ללא יוצא מן הכלל בוטלו לאחר השביעי לאוקטובר.
שירות מילואים ונקודת יציאה
אחזקת מלון עולה סכום של כמה עשרות אלפי שקלים לחודש. מיד עם צאתו למילואים, אסי פעל מהר – היו חובות שונות אשר כוסו בעזרת המענק הצה"לי.
למזלו של אסי הוא לקח שותף עיסקי בתחילת אוקטובר, עוד לפני שפרצה המלחמה, דבר שנתן לו עזרה בתקציב ובמימון השיפוצים. בדיעבד זה אף איפשר לו "נקודת יציאה" לאחר כמה חודשי מילואים. אותו שותף לקח על עצמו את החובות ואת המלון. אסי יצא ב"שן ועין".
כיום ,אסי, בזכות האופטימיות שלו והיצירתיות, בונה עתיד בזיכיון על תחנת דלק. הוא בונה צוות חדש ואת עתידו. הוא מודע לעובדה שהוא מעדיף להיות עצמאי ויזם, מאשר שכיר. אין לו כעס, הוא רואה רק קדימה.
מה עוד ניתן לעשות?
יש הרבה פעילויות לחיילי מילואים משוחררים, הנה לדוגמא: רותם בצלאל, הד האנטר, שיצא עם יוזמה בכל יום לפרסם משוחרר אחר משירות מילואים אשר מחפש עבודה. הרבה עסקים קטנים פשטו את הרגל בזמן המלחמה ואלו שלא עדיין נמצאים בקשיים כלכליים.
עכשיו יותר מחשוב לתמוך בהם ולעודד את הצרכנות, אפילו שאין חשק לצרוך. צאו, קנו, רכשו והוציאו את כספכם על עסקים קטנים.
רותם בצלאל:
במסגרת הפעילות שלי כיזם בעולמות הטכנולוגיים וצייד ראשים, כבר מעל לשנה שאני מנגיש בהתנדבות משרות שלא דורשות ניסיון לאנשים בתחילת דרכם המקצועית. כחלק מהמאמץ המלחמתי ולאחר שנחשפתי להמון אנשים שפוטרו או שפשוט חזרו מהמלחמה וגילו שהשוק עדיין לא מאיר אליהם פנים, החלטתי לצאת בפרויקט חדש ולפרסם מדי יום מילואימניק אחד לעשרות אלפי העוקבים שלי ברשת הלינקדין, בתקווה שיקבלו במה וחשיפה שתוכל לעזור להם בשעה קשה זו. אני מודה על הזכות לעזור לאנשים בעת הזו ובכלל.
אני רק שאלה. . עם חוץ מצרות , חובות, סבל, למה אסי בכלל הסכים לשרת? זה לדעתי טעות מיותרת. ו יש בה איזה כשל לוגי ברור. כי למשל המדינה מתעוללת בך, גונבת אותך, מרביצה לך, רודפת אותך? זה אישה זה? ברור שלא. זה המאמוצקה הצינצית האהובה שלך. ושמה מדינה. ועל זה אתה הולך להגן ? על קונספציות של בגידות אתה נלחם? ואחרי זה אתה מתפלא ש אוי ואבוי שוב גנבה אותי שוב בגדה בי …כשאני הייתי צייתן מטורלל ו הסכמתי להגן על כל זה (((((