כמה פעמים אנו ההורים מוצאים את עצמנו חסרי אונים מול הילדים שלנו, בטח כשהשאלות נשאלות על נושאים כואבים. איך אפשר להסביר לילד שלנו שנולד לו אח, אבל הוא פג! איך מוצאים את המילים הנכונות? איך לא מגמגמים ועונים על כל השאלות? סגנית אחות אחראית בפגייה במרכז הרפואי "בני ציון", אירית שוריס, כתבה ספר מיוחד בדיוק בשביל זה. כל ההכנסות ממכירתם של 1,000 העותקים הראשונים, יתרמו לפגייה במרכז הרפואי "בני ציון".
אנא חייך למעני אנא חזור להיות אחי. אירית שוריס, בת 36 ואם לשניים, סגנית אחות אחראית במחלקת הפגים במרכז הרפואי "בני ציון", אמנם לא חוותה את זה על בשרה, אך במשך 16 שנות עבודתה במחלקת טיפול נמרץ פגים וילודים, היא פגשה לא מעט הורים שהתקשו בהתמודדות היום יומית בתקופה שלאחר לידת הילד הפג. ההתמודדות הופכת להיות קשה עוד יותר כאשר ישנם ילדים גדולים בבית. אותם הורים נדרשים להיערכות מיוחדת של כל המשפחה למצב החדש שנוצר וכחלק מאותה היערכות עליהם להסביר לילדיהם הנבוכים את המציאות החדשה שהמשפחה עומדת מולה.
הדרך לעשות זאת לא תמיד קלה ולא תמיד מוצאים את המילים הנכוחות. האחים ה"גדולים" נשארים בבית כאשר אימא ואבא הולכים לבקר את התינוק החדש בפגייה, אחים בוגרים אלה עשויים לחוות תחושות של חרדה, קנאה ואף אכזבה הקשורות ללידה המוקדמת. בדיוק מסיבה זו החליטה אירית שוריס, שהדבר הנבון ביותר יהיה לכתוב ספר, "סוף סוף אח שאפשר לחבק" שהינו הספר הראשון בנושא זה אשר נמכר בחנויות הספרים בפריסה ארצית. הספר, המיועד לילדים מגיל 4, ידידותי ומיועד להסביר לקטנים- בוגרים את המצב בגובה העיניים ומהווה רשת תמיכה ועזרה עבורם בתקופה הלא קלה של אשפוז אחיהם בפגיה.
הספר כתוב מפיו של אח גדול, המתחיל בסצנה שבה ההורים באים ומספרים לו כי האימא בהיריון, הוא מקבל לוח שנה שבו הוא יוכל לעקוב אחר ההתקדמות ולצפות למועד לידת האח החדש. אך המועד מתקצר בהרבה, אימא חוזרת מביה"ח לבד והאח החדש נשאר במחלקת פגים. לאט לאט הילד חווה את כל המוזרויות האפשריות שילדים כמותו נתקלים בהן במצבים דומים. הוא מבקר בפגייה ורואה דברים חדשים, מכירים לו את הציוד המיוחד. הילד עובר הרפתקה שלמה, לטוב או לרע, כך שלבסוף האח החדש חוזר הביתה וסוף סוף יש לו אח אמיתי, לא כזה שרואים רק בתמונות…אח שאפשר לחבק.
אירית שוריס, החליטה לתרום את כל ההכנסות ממכירתם של 1,000 העותקים הראשונים לטובת הפגייה במרכז הרפואי "בני ציון". לדברי אירית שוריס, "הספר נותן לילד הזדמנות להזדהות עם הדמות הראשית ולהרגיע באמצעותה את חששותיו. כמו כן, ספר זה עוזר להורים בהסבר מול ילדים "קטנים-גדולים". הספר כתוב בצורה מאוד אינטראקטיבית והופך למיוחד עוד יותר הודות לציורים נפלאים שתרמה לספר הציירת שמרית שולמן".