ועדת שרים אישרה– כל חיות הבר תהיינה מוגנות
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "מול היקף האיומים על חיות הבר בישראל, עקב הפיתוח המאסיבי וצמצום השטחים הפתוחים, ציד חיות והרעלות, יש צורך לספק הגנה מרבית על חיות הבר ולתקן את החוק הקיים. אנו משנים מהיסוד את ההגדרות בחוק וקובעים כי, כל חיות הבר תהיינה מוגנות. זוהי בשורה אמיתית בתחום השמירה על חיות הבר והמגוון הביולוגי בישראל"
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א) תיקון להצעת החוק להגנת חיית הבר שיזם המשרד להגנת הסביבה. החוק החדש ישפר ויגביר את האמצעים להגנה על חיות הבר בישראל, הסחר בהן והחזקתן, תוך קביעת מגבלות שנועדו להגן על חייהן.
על פי החוק החדש, כל חיות הבר תהיינה "חיות בר מוגנות", למעט מספר מועט של מינים "מזיקים". בכך יבוטל למעשה הציד הספורטיבי, המתבצע כיום באמצעות רישיונות ציד. על פי החוק המוצע, פגיעה בחיות הבר תותר אך ורק בהיתרים למטרות מוגבלות בחוק, כגון מניעת סיכונים אקולוגיים ומניעת סכנות לאדם ולחי. כמו כן, ייאסר פיזור רעל בשטחים פתוחים, תוגדר כעבירה על החוק הפקרתן בטבע של חיות בר וחיות בית, נוסף איסור על סחר בפרוות של חיות בר, אלא בחריגים ספציפיים ועוד.
לצד זה, יוחמרו סמכויות הענישה והקנסות בגין עבירה על סעיפי החוק יגדלו ותקופת המאסר תגיע לרף המקסימאלי בגין עבירת עוון – עד שלוש שנות מאסר.
השר ארדן: "החוק החדש יבטיח הגנה על כל חיות הבר בישראל, יאפשר טיפול יעיל באיומים עליהן וצמצום משמעותי בציד המותר כיום. בעיני, צייד כיום אינו לגיטימי כאשר הוא נועד ל'הנאה' הכרוכה בהרג של בעלי חיים, לרבות למטרות מאכל".
להלן עיקרי החוק המוצע:
1. הגדרת כל חיות הבר –חיות בר מוגנות – איסור פגיעה בכל חיית בר (למעט מזיק), ובכך לבטל את ההבחנה הקיימת בין "חיית בר מוגנת" לבין חיית בר שהינה "צייד". איסור הפגיעה המוצע הוא הרחבה של "איסור הצידה" הקיים כיום בחוק.
2. ביטול ציד ספורטיבי- ציד הינו לגיטימי אך ורק כאשר הוא מקדם מטרות של שמירת טבע, הגנה על בני אדם ובעלי חיים ומניעת נזקים. מוצע לבטל את מנגנון מתן רישיונות ציד הקיים כיום בחוק, ולאסור ציד חיות בר לכל מטרה שאינה מוגדרת בתיקון המוצע, כגון ציד למטרות ספורט ושעשוע.
3. הרחבת איסורים לגבי ציד – הרחבת השיטות האסורות בציד, על-מנת למנוע עד כמה שניתן סבל לחיות הבר הניצודות וכן למנוע ציד בלתי-חוקי תוך שימוש באמצעים המקלים על ביצועו.
4. איסור על פיזור רעל – איסור מפורש על פיזור רעל. הרעלות בשטחים הפתוחים מהוות את הגורם הראשון במעלה לפגיעה מסיבית באוכלוסיות של חיות בר. לפי החוק החדש –אחריות על הימצאות רעל או חומרי הדברה על מחזיק המקרקעין בו פוזר הרעל.
5. איסור סחר בפרוות חיות בר ואיסור ייבוא חיות בר – החוק כיום מסדיר, באמצעות היתרים, העברה והחזקה של חיות בר, ואת הסחר בהן. כיום, סחר בפרוות של חיות בר, לכל השימושים, הוא אסור אלא בהיתר. התיקון מוסיף איסור על מתן היתר לסחר בפרוות של חיות בר, אלא בחריגים מסוימים. כמו כן התיקון מוסיף כי לא יינתן היתר לייבוא חיות בר אם הוא מהווה סיכון אקולוגי.
6. איסור על העברה ונטישה של בעלי חיים אלה בטבע, אלא בהיתר, כגון למטרות מחקר או השבה מבוקרת לטבע, ולקבוע חזקת אחריות בדבר נטישה או העברה.
7. החמרת הענישה. הקנסות והמאסר המקסימאלי יגדלו, עד שלוש שנות מאסר. יוספו סמכויות לבית המשפט, שיאפשרו להטיל על אדם שהורשע בביצוע עבירה על חוק זה גם קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כתוצאה מביצוע העבירה וכן לאפשר לבית המשפט להורות על פסילה מהחזקת רישיון נהיגה.
8. יעוגן בחוק- איסור על מילוי עורות, אלא בהיתר שיינתן רק לצרכי מחקר, לימוד וחינוך.
רקע
החוק הקיים להגנת חיות הבר שחוקק בשנות ה-50, לא מאפשר כיום הגנה מלאה על חיות הבר ושמירה על האוכלוסיות בבתי הגידול שלהן. שינויים רבים התחוללו בשטחים הפתוחים, המהווים את בתי הגידול ומרחבי הקיום של חיית הבר. מינים רבים סובלים מצמצום הולך וגובר של בתי הגידול שלהם בשל לחצי פיתוח ותשתיות, בינוי ועיור, שטחי חקלאות מודרנית רווית מבנים וטכנולוגיות, ריסוסים בחומרי הדברה, הרעלות מסיביות וציד בלתי מבוקר. בעקבות זאת, יזם השר להגנת הסביבה את התיקון המוצע בחוק הנותן מענה לצורך סביבתי זה – לחזק את ההגנה על חיות הבר באמצעות שיפור האמצעים להתמודדות עם תופעות הולכות וגוברות הפוגעות באוכלוסיותיהן.