בכללית נאוה זוארץ, אחות בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, הרצתה בכנס סיגמה בסקוטלנד, בנושא התאמה תרבותית בארגון בריאות.
אוכלוסיית ישראל מורכבת מעולים מארצות רבות והינה רב תרבותית ומגוונת. רב תרבותיות בישראל באה לידי ביטוי בתחומים רבים, כמו מנהגים, אוכל, מוסיקה ועוד, וכחברה עלינו לשאוף, לצד הזהות הישראלית, לשמר ולכבד אורחות חיים שונים ומגוונים. בכללית רואים חשיבות רבה בהתאמת השרות והמענה הרפואי למטופל עפ"י צרכיו האישיים. במחוז חיפה וגליל מערבי של כללית מעניקים שירותים למגוון רחב של מטופלים המגיעים מתרבויות שונות ומגוונות ועוסקים באופן תמידי בשיפור איכות השירות ושדרוג השירותים הרפואיים.
נאוה זוארץ, אחות קשר בין בית חולים בני ציון למחוז חיפה וג"מ, מסבירה:
"מתן שירות רפואי מותאם אוכלוסייה הוא צורך חשוב שגבר במהלך השנים בשל העלייה במספר המטופלים המקבלים שירות במחוז. עם השנים הבנו את החשיבות הרבה בהעלאת המודעות לרגישות תרבותית והבנה תרבותית, הנדרשות בעת מתן טיפול רפואי. התחלנו בלמידת הנושא וכיום אנו עורכים הדרכות בנושא שיפור מיומנויות תקשורתיות בין האנשים המגיעים מרקע תרבותי שונה, העלאת המודעות ומתן מענה מותאם".
זוארץ אף הציגה נושא חשוב זה בכנס סיגמה בסקוטלנד, בו דיברה על הקשר בין התרבויות ועל רגישות תרבותית ודרכים בהן ניתן לשפר את רמת הרגישות על ידי הכרת מושגים תרבותיים. "רגישות בין תרבותית איננה באה בטבעיות בכל תרבות, יש לפתח יכולת זו ולבנות גישה חדשה ומודעת יותר מבחינה זו", מסכמת נאווה.
בעתיד מתכננת זוארץ לערוך פעילויות רב-תרבותיות ייחודיות למדריכים קליניים במחוז חיפה וג"מ בכללית, בנושא של כשירות תרבותית וחשיבותה בהדרכה קלינית.
את זה קראתי, אבל דוגמה אחת לא מצאתי.
ברשותך,
ערבים?
להט"ב?
על איזו תרבות ספציפית שרלוונטית רק לתפיסת העולם שלך את מדברת,
ומה בכוונתך להתאים עבורה?
הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות , הרב תרבותיות זה שם אחר למתן לגיטימציה לתרבות אחרת , שהיא בדרך כלל פרועה יותר אלימה יותר ואינה מוכנה לקבל את התרבות הבסיסית במדינה כבסיס . כאשר בישראל יתחילו לדבר רק עברית ולא שום שפה פערי התרבות יעלמו ולא נצטרך לשלם בכפילות מערכות
מסכים 1000%
באף מדינה באירופה לא נכנסים לבתי חולים ורואים שלטים מבלבלים ב-4 שפות
אצלנו כל דבר מתרגמים פה לרוסית ואמהרית. יש גבול לא?? שילמדו עברית
אחרת מה התמריץ להשתלב במדינה? ככה אין תמריץ.
קיים פער עמוק בין הגישה התרבותית המוצגת בהרצאות חו"ל לבין המציאות בתוך בתי החולים בישראל, בעיקר בפריפריה.