מה מסתתר מאחרי התמונה הבאה? 1853
המנזר הקיים היום הוא האחרון בניסיונות להקמת המנזר.
ב-1769 זכו הכרמליתים בפירמאן (רישיון)שבו אישר הסולטאן העות'מאני מוסטפא השלישי חסות צרפתית על האזור ועל אנשי המנזר.
מאז נקרא הרכס וסביבותיו בשם "הכרמל הצרפתי". ..
המנזר קיים עצמו מבחינת אספקת מצרכים וכמובן שימש כאכסניה לצליינים. כן פעל בו בית חולים ולידו בית מרקחת.
בקצה המתחם לכיוון המפרץ ישנם שנים עשר אנדרטאות קטנות ובהם היו חקוקים דמויות הקדושים של מאמיני המנזר, האנדרטאות מציינות את התחנות בהם עבר ישו בוויה דולורוזה בירושלים עד למקום הצליבה. המוסלמים חיבלו בפנים של הדמויות וכיום אין אפשרות להגיע אליהם. בכניסה למנזר אנו רואים מעין אנדרטה בצורת פירמידה ועליה מוצב צלב.
נפוליון שיכן במנזר את חייליו חוליי הדבר. כשנסוג נפוליאון מארץ ישראל הושארו חלק מהחולים במנזר, וככל הנראה נרצחו על ידי חייליו של אחמד אל-ג'זאר. למרות האישור לבניית המבצר המנזר עצמו נהרס בפקודת אל-ג'זאר, והנזירים גורשו ממנו בטענה ששיתפו פעולה עם הצרפתים. האב יוליוס, שחזר למקום ב-1803, אסף את עצמותיהם של 15 חיילים שהיו מפוזרות בחורבות המנזר, וקברן בקבר אחים. לימים הוקמה במקום אנדרטה בצורת פירמידה. ב-1821 פוצץ עבדאללה פאשה, שליט עכו, את שאריות המבנה, והשתמש באבניו על מנת להקים לעצמו בית קיץ. ב-1826 החל האב קאסיני (Cassini), חבר המנזר ואדריכל, לבנות את המנזר מחדש על פי קווי יסוד שהותוו על ידי שארל העשירי מלך צרפת הכנסייה נפתחה ב-1836, והבנייה הושלמה ב-1853. המקום שימש כמנזר, בית חולים ואכסניה. ב-1839 העניק האפיפיור גרגוריוס השישה עשר תואר כבוד של "בזיליקה מינור" לכנסייה, כאות לכך שהיא נחשבת ל"כנסיית האם" של המסדר. עם הנזירים במנזר נמנה שמואל אוסוואלד רופאייזן שנודע בשם "האח דניאל".היה יהודי ניצול שואה שהמיר דתו לנצרות והיה לנזיר. את פרסומו הרב קיבל עקב סירוב משרד הפנים לאשר לו עליה לארץ במסגרת חוק השבות.
בכניסה למנזר ישנו חדר קטן בצד שמאל ובו ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו במקום וכן מיניאטורה של בית לחם. בילדותי ביקרתי במקום, היה נחל שזרם ושיירת גמלים שסבה על מסילה כנראה, ריח קטורת אפף את המקום. כיום חלק מהדברים אינם פועלים אך ניתן לבקר ולהתרשם. הכנסייה עצמה מקושטת הן בפסלים והן בציורים.
כיום נפתחה מסעדה ובית קפה בחלק החניה של המבצר, כדאי לבקר.