ה"נאוטילוס" הפליגה מנמל חיפה לחקור את קרקעית הים
*ספינת המחקר החדישה של פרופ' בוב באלרד, שמצא את הטיטאניק, יוצאת למסע לחקר קרקעית הים שמול מדינת ישראל כשמי שמוביל אותה הם חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני של אוניברסיטת חיפה בראשותו של ראש בית הספר וחתן פרס ישראל פרופ' צבי בן-אברהם*
בפרויקט ייחודי וראשון מסוגו בארץ הפליגה היום (יום ו') "הנאוטילוס", ספינת המחקר של פרופ' בוב באלרד, האיש שמצא את הטיטאניק, מנמל חיפה לחקור את קרקעית הים שמול חופי ישראל בשטח שבו לישראל יש זכויות (כולל מעבר למים הטריטוריאליים) כשמי שיוביל הפעם את המחקר הם חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני של אוניברסיטת חיפה.
ה"נאוטילוס" היא ספינת מחקר המצוידת בטכנולוגיה החדישה ביותר לחקר קרקעית הים והיא כוללת רובוטים-צוללים, חדרי בקרה משוכללים ועוד. מי שיחליף את באלרד כקפטן הספינה בהפלגה זו הוא חתן פרס ישראל פרופ' צבי בן-אברהם, ראש בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני של אוניברסיטת חיפה שיוביל את הספינה בשבועיים וחצי הקרובים, בו היא תחקור את קרקעית הים. פרופ' בן-אברהם יחד עם שאר חוקרי בית הספר היו אלה שתכננו את כל הצד המדעי של הפלגה זו.
"שיתוף פעולה ייחודי זה ממשיך בדגש המרכזי שהחליטה אוניברסיטת חיפה לתת לחקר הים, המשאב שטומן בחובו תגליות רבות בשלל תחומים: כלכלה, רפואה, אנרגיה, ביולוגיה ועוד. העתיד נמצא בים והפלגה זו היא צעד ראשון להבנת המסתורין של שטח שכה קרוב אלינו מצד אחד, אבל עדיין רחוק ובלתי ידוע", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' אהרון בן זאב.
בתמונה: חברי הנהלת אוניברסיטת חיפה מקבלים הדרכה על הרובוטים של הנאוטילוס
קרדיט תמונה: אריק בלטינשטר
בתמונה: הנהלת האוניברסיטה על רקע הנאוטילוס(מימין): סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים עמוס גבר, הרקטור הנכנס פרופ' דוד פרג'י, ראש בית הספר למדעי הים פרופ' צבי בן-אברהם, נשיא האוניברסיטה פרופ' אהרון בן-זאב, רקטור האוניברסיטה פרופ' יוסי בן-ארצי
קרדיט תמונה: אריק בלטינשטר
שוניות של אלמוגי עומק התגלו לראשונה בהפלגת ספינת הנאוטילוס מול חופי ישראל
*"זה כמו למצוא את 'עין-גדי' באמצע המדבר", אמר ד"ר יצחק מקובסקי, מנהל מרכז הבקרה של הפרויקט*
אזור של שוניות אלמוגי עומק התגלה לראשונה מול חופי ישראל בהפלגה של ספינת המחקר ה"נאוטליוס", ששבה לחוף לאחר הפלגת מחקר של שבועיים וחצי כשעליה חוקרי בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה. "לא ציפינו, לא ידענו ולא העלנו על דעתנו שנמצא את שוניות האלמוגים ועוד בהיקף כזה. זה כמו למצוא את 'עין-גדי' באמצע המדבר", אמר ד"ר יצחק מקובסקי מנהל מרכז הבקרה של הפרויקט.
בתום שבועיים וחצי בלב ים, כשהרובוטים של הספינה מגיעים לעיתים גם לעומקים של כשני קילומטרים, שבה ה"נאוטילוס" לחוף כשצוות המחקר המשולב של פרופ' בוב בלארד ובית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה בהנהגת פרופ' צבי בן-אברהם מתחילים לבדוק את הממצאים הרבים שנמצאו. כאמור, הממצא המשמעותי והמפתיע ביותר שנמצא במהלך ההפלגה היה שוניות אלמוגי עומק המשתרעות כנראה על מספר קילומטרים בעומק של כ-700 מטרים בשפך של "הפרעת פלמחים", כ-30-40 ק"מ מול חופי תל-אביב. מדובר בשוניות העומק הראשונות שנמצאות באזור הימי שמול חופי ישראל. לדברי החוקרים, אזור זה של הים התיכון – האזור הדרום מזרחי – הוא אזור עני בחיים ולמעשה הגילוי הנוכחי שקול למציאת "נווה מדבר" באמצע הישימון. חשיבות נוספת של אלמוגי עומק נובעת ממשך הזמן האיטי שלוקח להם להתפתח ולכן הם מהווים "מכשיר הקלטה" לגבי תהליכים ביולוגים שאירעו בקרקעית הים במאות שנים אלה, ומכאן חשיבותם המדעית.
"בהפלגה זו דגמנו את האזור הימי שלנו רק 'על קצה המזלג'. מציאה זו ממחישה את פוטנציאל ההפתעות שעדין גלום באזור זה. משמעות מיידית היא שיש צורך דחוף בהגדרת אזור זה כשמורה ימית עמוקה, כנהוג לגבי שוניות אלמוגים עמוקות בעולם", אמר ד"ר מקובסקי.
ממצאים נוספים שעליהם כבר ניתן לדווח, לפני המחקר המעמיק של דגימות הקרקע שנלקחו, הם שתי ספינות טרופות – ככל הנראה ספינות דיג מודרניות בנות כמה עשרות שנים – דגים וסרטנים שצולמו בפעם הראשונה בסביבתם הטבעית, מאות מטרים מתחת לפני המים.
אחד הדגים המעניינים שצולמו במצלמות ה"נאוטילוס" היה דג ממשפחת "כרישי הרפאים". הדג שנמצא נקרא כימרה-מונסטרוסא (chimera monstrosa) והוא שייך למשפחת דגים שהתפצלה ממשפחת הכרישים לפני כ-400 מיליון שנה.
עוד נמצא ותועד סרטן באורך של כ-10 ס"מ, שהתחבא בתוך גומחה בסלע ולכן התקשו החוקרים לזהות אותו. כמו האחרים, גם סרטן זה תועד, הודות ליכולות הטכנולוגיות של ה"נאוטילוס", בפעם הראשונה בעומקים כאלה.