הפיספוס הגדול של המכביה • חיפה 'מארחת' – אבל לא באמת מתחברת ◄ דני פסלר

משחקי המכבייה לנוער מתקיימים אומנם בחיפה, אך העיר החמיצה הזדמנות להתחבר

כ-2,700 בני נוער מכ-35 מדינות שונות ומקהילות יהודיות מכל רחבי העולם מתארחים בעיר חיפה למשחקי המכבייה לנוער. העיר קושטה בדגלים, בתי המלון בתפוסה כמעט מלאה, ברחובות העיר נראים בני נוער מטיילים, יושבים בבתי קפה או מסעדות – מנסים להתחבר לעיר.

עיר היא האנשים

יש בעירנו מתקני ספורט משובחים ביותר. אך עיר היא איננה סך המבנים שבה, עיר היא אנשים – בני אדם שיוצרים חיבורים וקשרים. בנקודה זו נראה לי שפספסנו הזדמנות יוצאת מן הכלל לחבר בני נוער מרחבי העולם היהודי לקהילות השונות בעיר חיפה ולבני נוער חיפאים. בתי הספר בפגרת הקיץ, אך אפשר היה להיערך מראש ולערב אותם באירוח. תנועות הנוער, המתנ"סים, המרכזים הקהילתיים, אגודות הספורט השונות, בתי הספר לכדורגל, לכדורסל, לשחייה, 5 מועדוני רוטרי ועוד רבים, היו יכולים לקחת חלק פעיל ומעורב באירוח משתתפי המכבייה.

היכרות ואולי גם חברות

השבוע ישבתי בבית קפה בחוף הים ובשולחן לידנו ישבה קבוצת בני נוער מנבחרת הכדורגל של בריטניה. הם שוחחו על המשחק האחרון בו הפסידו, ויזמנו שיחה איתם. נראה היה שהם שמחו מאד על ההזדמנות לקיים שיח עם מקומיים וקצת להכיר באופן בלתי אמצעי. מפגשים אישיים ותקשורת ישירה יש בהם כדי למנף חיבורים, לבנות בסיס להיכרות ואולי גם חברות.

הנה דוגמה קטנה: הנהלת אכסניית הנוער בחיפה פנתה למועדון רוטרי חיפה בו אני חבר, כדי להציע לצעירי המכבייה המתארחים באכסנייה לבצע עבודה התנדבותית בקהילה. המועדון שמחזיק בחורשה ליד האכסניה מיד נרתם ומספר עשרות בני נוער התגייסו לניקוי וטיפוח החורשה יחד עם חברי מועדון. הייתה זו להם חוויה חיובית מאד.

חיפה החמיצה הזדמנות

מניסיוני רב השנים כמנכ"ל ליאו באק, שנים בהן בניתי עשרות תוכניות בינלאומיות עם קהילות ברחבי העולם, ומעבודתי כמנכ"ל פדרציה יהודית ו-JCC בפנסילבניה, למדתי על העוצמה ועל החשיבות של יצירת קשרים בין אנשים, בבניית גשרים בין תרבויות וקהילות – חיבורים שבונים חברויות לחיים. אלה חייבים יוזמה, ארגון, ניהול ותחזוקה שוטפת, ובאירוע אירוח המכבייה, שמתקיימת אחת לארבע שנים, העיר חיפה החמיצה הזדמנות למנף את כל אלה.

תושביה החמים של חיפה

עיר מארחת צריכה לפתוח לא רק את מתקניה, אלא גם את ליבה הפועם באמצעות תושביה. בתכנון וארגון מראש ועם תשומת לב לחשיבות העניין, אפשר היה לדאוג למשפחות מארחות לארוחת ערב, למשחקי ידידות בין קבוצות שונות לבין נבחרות המכבייה. ליזום מפגשים במגרשי הספורט השכונתיים עם ילדי השכונה ושחקני הנבחרות לאימון ומשחק. לארגן בחוף הים משחקי כדורעף חופים, ליזום מפגשים עם השכבה הבוגרת בתנועות הנוער השונות בעיר חיפה ולקיים אירועים חברתיים, מסיבות משותפות, סיורי טבע ביחד עם נוער חיפאי שמדריך אותם ועוד. עוד הזדמנות שפוספסה על ידי הנהגת העיר.

אמנם נערכה אמש (ד') מסיבת נוער גדולה, עם מופעים ואטרקציות מרהיבות, אך אין באירוע חד פעמי וגדול שכזה כדי להחליף אירוח לאורך תקופת השהות והיכרות ישירה הנרקמת באופן בלתי אמצעי עם אנשי העיר.

לחבק ולהתחבר

העיר, באמצעות העירייה, הייתה צריכה לחבק אירוע בסדר גודל בינלאומי שכזה ולצד משחקי המכבייה שמתארחים בחיפה, לנהל מערך מאורגן של אירוח ביתי, מפגשים בין אישיים ואירועים רבים שמייצרים חיבור בין הצעירים האורחים ותושביה החמים של העיר חיפה.

תהיה לנו הזדמנות נוספת בעוד ארבע שנים ואני מקווה שאירוע כזה ייראה אחרת בעירנו.