פני הכללית מרחב חיפה וגליל מערבי לאן? ריאיון עם פרופ’ מ”ק חן שפירא

מרחב חדש, תמונת מצב קיימת על התחלואה באזור, שירותים חדשים, הנגשה וקידום בריאות, תוכניות, חזון ופני הכללית מרחב חיפה וגליל מערבי לאן?

 

הכל בראיון בלעדי לחי פה, עם פרופ’ מ”ק חן שפירא, מנהלת מרחב חיפה וגליל מערבי בכללית ומנהלת על של בית חולים כרמל.

צפו בריאיון המלא – 16 דק’ FullHD

 

מודל חדש מיושם לראשונה בכללית באזור חיפה וגליל מערבי

עד לפני כניסתה של פרופ’ מ”ק חן שפירא, לתפקיד מנהלת מרחב חיפה וגליל מערבי בכללית ומנהלת על של בית חולים כרמל. בכללית החלוקה היתה מחולקת לפי מחוזות והמנהל היוצא אינג’ שלמה פרי היה מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית.

09_פרופ_מק_חן_שפירא.jpg
פרופ’ מ”ק חן שפירא

 

פרופ’ שפירא על המודל החדש ועל היתרון של הכללית המשלבת רפואה בבית החולים ובקהילה:

יצירת מרחב זה מבנה חדש, ארגוני, אנחנו מנסים בו למקסם את הטיפול במטופלים שלנו, ולייצר גם מבנה פיזי שתומך גם ברצף הטיפולי. ולכן תחת אותו ניהול יש לנו את הקהילה שהיא המקום שבו המטופל שלנו נמצא רוב חייו, ואת בית החולים – בית חולים כרמל, וכאשר אנחנו באותו מבנה ארגוני, אנחנו למעשה מקטינים עד כמה שניתן את כל המשוכות שבדרך, ממתנים את כל הקשיים של המטופל ובעצם שומרים על הרצף הטיפולי.

במרחב שלנו ניתן למצוא הרבה מאוד מהרופאים הבכירים של בית חולים כרמל, גם במרפאות החוץ שלהם בקהילה, וככה המטופלים שלנו זוכים לקבל טיפול מפרופסורים בקהילה. אותו רופא שראה אותם במרפאה בקהילה או בכל מרפאה יועצת, הוא זה שבמידה והם צריכים את המשך הבירור בבית חולים הוא זה שיראה אותם הלאה במחלקה בין אם זה בדיקה פולשנית, בדיקה אחרת או ניתוח וכך בחזרה לאחר השחרור מבית החולים הם יפגשו הרבה פעמים את אותו רופא או רופא אחר במחלקה ולכך יש יתרון גדול. גם צוותים אחרים שלנו, צוותי סיעוד, צוותים של מקצועות הבריאות: דיאטה, פיזיותרפיה, עבודה סוציאלית, צוותים שנמצאים ברצף שירותי. חלקם עובדים גם בבית החולים וגם במרפאות הקהילה וככה אנחנו ממקסימים את התועלת למטופלים.

ההבדל בין ניהול בית חולים לבין ניהול מרחב:
המרחב זה מקום שהוא לא מוגדר פיזית יש מרחקים גיאוגרפים מאוד גדולים, יש לנו מגזרים שונים, מגדרים שונים, עיר, כפר, דתי, חילוני מצב סוציו אקונומי כזה או אחר והשונות היא אדירה ואתה לא יכול לגעת בה בהכל כל הזמן, ולמעשה אתה כמנהל בקהילה אתה עושה מדיניות של בריאות אתה מנהל את הבריאות וקובע את היעדים והמטרות, בעוד שבית החולים נועד לטפל כעת ועכשיו במצב מחלה.

פרופ_מק_חן_שפירא_וסמר_עודה.jpg
פרופ’ מ”ק חן שפירא וסמר עודה

התוכניות של פרופ’ מ”ק חן שפירא, לשנים הבאות:

כל תוכנית שבונים אותה היא לכמה שנים. כי הרבה מאוד דברים לוקח זמן לבנות אותם. המיקוד שלנו בראש ובראשונה הוא הטיפול במטופל.
1-לתת למטופל את הידיעה וההרגשה שהוא באמת בידיים טובות. וזה מורכב מזה שהטיפול בו, במשפחה שלו הוא טיפול איכותי, הוא טיפול אישי, חם גם זמין ונגיש וגם מותאם למגזרים השונים, ומכך נגזרים הרבה מאוד דברים.
2-לוודא שהעובדים שלנו שבעי רצון לא פחות מהלקוחות שלנו, כי אם העובדים שלנו לא יהיו שבעי רצון יהיה להם קשה לטפל בצורה מיטבית במטופלים שלנו.
3-תוקף היותנו גוף ציבורי אנחנו חייבים להשתמש בצורה מאוד מושכלת במשאבים שהם מאוד מאוד מוגבלים ולפי כך גם מתעדיפים את הדברים.
4-להנגיש לצוותים שלנו מוקד שיעזור להם לנווט למקרה של חולים אונקולוגים, חולים קשים ומורכבים, מוקד שיעזור למרפאות בתאום של תורים לבדיקות מורכבות כמו בדיקת פט סיטי שכאן בצפון הארץ ההמתנה יכולה להגיע לחודשיים ושלושה. וכשמדובר בהתווית המשך טיפול חולה אונקולוגי או התחלת טיפול זה מאוד משמעותי. אנחנו עוזרים למרפאות לתאם חלופות במקומות אחרים.
5-רכישת מכשירי קרינה ודברים נוספים, במקביל לפתיחה של כמה וכמה מרפאות חדשות בחיפה: בקרוב תיפתח ברכס הכרמל מרפאת איינשטיין, אחריה מרפאת אוסקר כשלוחה של דניה, מרפאת רמות הנשיא.
“אנחנו כרגע בהתחדשות רבה בעיר ואני בטוחה שבשנה הבאה אנחנו נזכה ליהנות מכל זה”.

האם נעשתה פניה לרכישת מכשירים כמו פט סיטי ואחרים לאזור חיפה והסביבה?
אנחנו בכללית פנינו מספר פעמים למשרד הבריאות על מנת להציב עוד מכשיר פט למען הקהילה הצפונית ואין לי ספק כי תגבור התשתיות האלה כמו גם מאיצי קרינה שלשמחתי הרבה בית חולים העמק יהיה הנקודה הבאה שבו יהיה מאיץ קרינה. אני מקווה באמת שהדברים האלה ישנו את מצב התורים לבדיקות האלה.

מה הסיבה להמתנה לתורים ארוכים?
למעט מאוד מקצועות או בדיקות יש אורך תור אמיתי, אומרת פרו’ מ”ק חן שפירא, ומוסיפה, אבל אנחנו נורא מפונקים ורוצים ללכת לרופא ספציפי או מסוים אבל הוא עמוס. בבדיקה לרופאים אחרים ניתן למצוא לדוגמה תור לרופא בקריות באותו היום ולמחרת ביוקנעם וכן הלאה שזה מרחק נסיעה מאוד קצר לכן הבעיה האמיתית היא חוסר הגמישות. אם חלילה וחס יש צורך בבדיקה דחופה רופא המשפחה מתאם בעצמו את הבדיקה לרופא שהוא חושב לנכון לשלוח את המטופל אליו ומעבר להכל כמו שאמרתי קודם אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק עם תהליכים שונים, על מנת לאפשר זמינות תורים יותר טובה בין אם זה ע”י תוספת שירותים, ניווט מוקדי זימון, אנחנו מנסים כל פעם למידה וטעות מה הדרך הנכונה. אנחנו הרבה פעמים עושים קבוצות מיקוד שומעים מה אומרים הלקוחות שלנו ומה לדעתם יעשה את השירות יותר טוב ומשתדלים לפעול בהקדם.

הצפון מוביל במחלות לב וכלי דם ולא רק בממאירות:
לשאלה לגבי החידושים בתחום הקרדיולוגי ותמונת מצב של תושבי האזור בעניין, השיבה פרופ’ שפירא: “אנחנו כאן בצפון מובילים בתחלואה של לב וכלי דם יותר מאשר במרכז הארץ. מרפאת לין בחיפה וזבולון בקריות הם מרכזים מובילים בקרדיולוגיה בקהילה”.

 

המחלות האונקולוגיות הפכו להיות מחלות כרוניות בגלל הטיפולים המתקדמים

אין ספק שמחלות ממאירות אצלנו בצפון הארץ היא קצת יותר גבוהה מאשר במקומות אחרים מסיבות שונות שעדיין אין לנו את הכלים להבין במדויק למה. אני מניחה שבזמנים הקרובים המשרדים הממשלתיים האמונים על זה יעדכנו את כל המחקרים שבידיהם. במקביל אנחנו צריכים לזכור שתוחלת החיים הארכה משמעותית וזכינו להיות במדינה שבה תוחלת החיים היא ארוכה אנחנו במקומות הרביעי והשביעי באורך חיים בעולם המערבי, וככל שאנחנו מזדקנים חלק מהמחלות שמופיעות הן המחלות האלה (ממאירות) כמו שאנחנו רואים במקביל גם יותר ויותר תהליכים של דמנציה.

המחלות האונקולגיות בגלל הטיפולים המתקדמים הפכו להיות מחלות כרוניות. בעבר החולים היו הולכים לעולמם אחרי תקופה יחסית קצרה מגילוי המחלה הממאירה, אבל היום עם כל הטכנולוגיות והתרופות החדשות סוגי מחלות שבעבר חיו איתם שלוש – ארבע שנים היום נמצאים בכיוון עשר שנים. זה שינוי משמעותי שבאמת המערכת סופגת אותה, ובהתאם לזה אנחנו נערכנו. היום בקהילה יש לנו את המכון האונקולוגי בלין, המכון האונקולוגי בזבולון ואנחנו ממשיכים האלה בחשיבות והתפתחות קדימה על מנת להיערך עם מתקנים שיתאימו למצב התחלואה וכמות האוכלוסייה שיש לנו, וכרגע אני חושבת שהאתגר שעומד בפני ישראל בכלל והפריפריה הצפונית בפרט היא לגייס את מיטב הרופאים שיסכימו ויבואו להיות איתנו כאן בפריפריה הצפונית.

 

המחלה העיקרית שנמצאת בעלייה היא השמנה והמחלות הנלוות אליה סוכרת/שומנים בדם

המחלה העיקרית שכולנו רואים בשנים האחרונות היא ההשמנה. כולנו צמודים לאוטו לאופניים החשמליים, אוכלים ואנחנו כולנו הולכים ונהיים שמנים. אנחנו רואים את הדור הצעיר שנעשה מילדות שמן וזו הבעיה של העתיד. אנחנו רואים את הסכרת, העלייה בשומני הדם ומחלות רבות ולא פשוטות שנובעות מחוסר פעילות גופנית והתשלום על כך כבד.

אני שמחה לבשר שאנחנו פותחים מרפאה חדשה ביוקנעם שיהיה בה מרכז גדול שיטפל ויוקדש לנושא של ילדים שמנמנים, מלאים עם עודף משקל. מודל דומה לזה שהוקם בבית חולים מאיר. יש לנו שתי רופאות מומחיות ד”ר קורינה הרטמן, וד”ר טלי שחר עם צוות רב מקצועי של מקצועות הבריאות שילווה אותם כל הנושא של מרפאה מקדמת בריאות אנחנו נקים את זה כמודל חדשני ביוקנעם ואין לי ספק שנהיה מובילי בשורה חדשה.

 

חיפה עיר מקדמת בריאות

האם הכללית משתפת פעולה עם מערכת החינוך והרשות המקומית בנושא השמנה?
אנחנו חלק מפרויקט ערים בריאות. חיפה עיר מקדמת בריאות, ואנחנו בשותפות הדוקה עם העירייה אנחנו נכנסים כמעט לכל בתי הספר, לחלק מהמתנ”סים. אין ספק שחינוך וקידום בריאות בגיל הצעיר מגיל הגן ועד בית הספר הוא זה שיניב פירות.

חינוך לבריאות בקרב מבוגרים ורפואה מונעת:
בכללית מקפידים להעלות את המודעות לרפואה מונעת ופותחים את הלב למבוטחים, ומעודדים את הקהל לעשות פעילות גופנית וללכת, לא לעשן, לנסוע בזהירות, להקפיד על המשקל, להיזהר מהשמש, לשמור על הילדים הקטנים, להיזהר מתאונות בית, רפואה מונעת, לבצע בדיקות תקופתיות ולהגיע בזמן לבדיקות כמו, ממוגרפיה ובדיקות אחרות לאיתור מוקדם של מחלות. והכי חשוב להגיע לבדיקה שמוזמן אליה גם אדם בריא.

חינוך לבריאות מתחיל משלב הזחילה של התינוק:
החינוך לבריאות מתחיל למעשה מהרגע שהתינוק מתחיל לזחול לשבת ולהסתכל מסביבו. היום אנחנו יושבים עם הילדים שהתנועה הכי גדולה שלהם זה הטאץ’ (מגע) שזו הפעילות הגופנית היחידה שהם מבצעים. הילדים לא לומדים לטפס על סולמות, לא יוצאים לגני שעשועים כמו קודם ומתרוצצים ולא נחשפים כמו קודם לדברים שונים וכתוצאה מכך אנחנו מזהים בעיות ביציבות וחוסר שיווי משקל. כל הדברים הקטנים של מוטוריקה עדינה וגסה, ילד שמטפס על סולם, רץ אחרי חבר שקופץ ורץ מפתח את השרירים והוא הופך להיות פחות מלא שומן אלא יותר שרירי, ילדים כאלה גם לא מנשנשים שטויות כי הם פעילים, הם מגיעים הביתה ואוכלים ארוחות באופן סדיר זה נקרא חינוך לבריאות. צריך גם להבין שקידום בריאות זה שלשמש לא יוצאים סתם ככה אלא מעל לבגד ים שמים חולצה טריקו עם שרוול קצר וכשנועלים את הסנדלים שמים קרם הגנה, שמים כובע ומשקפי שמש כל הדברים האלה זה חינוך לבריאות.

הפסקת העישון זה חלק מקידום הבריאות: הסדנאות שלנו בכללית מעניקים תמיכה למבוטחים שרוצים להפסיק לעשן והסדנא מועברת ע”י מומחים שעברו הדרכה מאוד יסודית והקבוצה ביחד עוברת את כל התהליך יחד עם תמיכה של כדורים, של מדבקות וכל מה שמחלטים שצריך על מנת לשפר את הסיכויים ולעבור את התקופה הלא פשוטה של העדר העישון. אני יכולה להגיד מיד ראשונה שההרגשה שאתה בן אדם חופשי, אני לא מכור, אני לא צריך יותר את הסיגרייה זו הרגשה מדהימה.

 

בחיפה יש מיליון דברים שאיתם אפשר לקדם בריאות

חינוך לבריאות זה כשאנחנו עושים את צעדת הבוקר שלנו במסלולי ההליכה או על שפת הים לוקחים את הילדים ועוצרים במתקנים ועושים קצת פעילות, חינוך לבריאות זה כשהולכים בקניון עושים את ההליכה הנורדית או ההליכה עם העגלות לאימהות או לעשות קייט סרפינג. יש לנו בחיפה ים מדהים, חוף, טיילת מדהימה וגם אפשר ללכת לטייל בנחל שיח, מיליון דברים שאפשר לעשות שהם קידום בריאות פרופר כאן אצלנו בחיפה.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.