יום הלימודים מתקצר – מורים מחיפה נוסעים להפגנה הגדולה

הפגנת המורים הגדולה: עשרות אלפי מורים דורשים שכר הוגן

היום, ב' 30/5/22, מורים מכל רחבי הארץ יגיעו בהסעות לתל אביב ויתאספו ברחבת מוזיאון תל אביב, על מנת להפגין ולמחות על תנאי השכר שלהם.

בהסתדרות המורים החליטו שהיום שני, הלימודים בכל רחבי הארץ יסתיימו בשעה 13:00 כולל החינוך המיוחד, על מנת שהמורים יוכלו להגיע ולהפגין על תנאי ההעסקה ועל העובדה שאין להם הסכם שכר מעל שנתיים. את ההפגנה מארגנת הסתדרות המורים, אבל ייקחו בה חלק גם מורים מארגון המורים. על פי רוב מורים מבית ספר יסודי וחטיבת הביניים שייכים להסתדרות ומורים מהתיכון וגם מחטיבת הביניים שייכים לארגון המורים.

22 שנות ותק, מחנכת במשרה מלאה, 12 אלף נטו

"אני התחלתי ללמד בגיל 24", אומרת ענת שמלמדת בבית ספר שש שנתי באחת הקריות, "למדתי בווינגייט, כי רציתי לעשות משהו עם ספורט וככה מצאתי את עצמי כמורה להתעמלות. בהמשך למדתי מקרא ועכשיו אני מלמדת תנ"ך והתעמלות. זה קצת קטע, כי אימא שלי הייתה 40 שנה מורה לתנ"ך ואף פעם לא העליתי בדעתי, שאני אהיה מורה כמוה, אבל ככה זה יצא. אני במערכת 22 שנה ואני מרוויחה 12 אלף ש"ח נטו. יש לי מזל גדול שבעלי עצמאי ומרוויח הרבה יותר ממני וככה אנחנו מסתדרים. לא קל לנהל משק בית, 3 ילדים עם הרבה מאוד דרישות, שני רכבים כדי להגיע לעבודה ולהסיע את הילדים כל היום ועוד לנסות בכל זה להשחיל איזו חופשה מסכנה פעם בשנה. אני עשיתי כבר את כל ההשתלמויות ואני עובדת גם כמחנכת מה שמוסיף לי 10% לשכר ועדיין זה השכר שלי. אני שומעת הרבה תלונות על זה שאנחנו המורות כל יום בשעה 13 בבית, וזה ממש לא נכון. באופק חדש אנחנו מחויבות ל-36 שעות עבודה".

"מאוד מעצבן אותי גם שהעין של כולם צרה בימי החופש שלנו. אני לא כועסת שמי שעובד בהייטק מרוויח טוב ומקבל מניות. אני לא אומרת כלום על זה שמי שעובד בחברת חשמל לא משלם חשמל או שיש מקומות עבודה שבהם מקבלים אחזקת רכב או רכב. אלה תנאי העבודה שלי והם לא עומדים להשתנות. מי שזה מציק לו, מוזמן להוציא תואר ראשון ותעודת הוראה ולהגיע ללמד. יש מחסור במורים וישמחו לקלוט כל אדם שיש לו יכולת והוכשר לכך. כשאני עשיתי תואר ראשון במקרא ותעודת הוראה, אח שלי למד להיות מהנדס מחשבים בטכניון והוא עובד יותר מ-20 שנה באחת מחברות ההייטק המובילות. הוא מרוויח פי 3 ממני. הוא טוען שזה הכול בועה ושוק ההייטק היום רותח, ואולי הוא צודק.

אני חושבת זה שמאוד חשוב מי המורה, שעומד מול הילד שלך בכיתה. כל הורה רוצה שבכיתה יעמוד המורה הכי אמפטי, הכי נחמד, הכי בעל ידע, שיידע גם לאתגר ולעניין את הילדים וגם להכיל אותם, כשיש איזו בעיה. על איכות של מורים צריך לשלם. כשמורה מתחיל אחרי 4 שנות לימוד לעבוד והוא הולך הביתה עם 5,000 ש"ח מי יבוא להיות מורה?".

10 שנות ותק, תואר שני, 8,500 ש"ח נטו

"אני לא הגעתי להוראה מיד אחרי האוניברסיטה", מספרת שירה, שעובדת 10 שנים כמורה בחטיבת הביניים בחיפה, "סיימתי את האוניברסיטה עם תואר שני ותעודת הוראה, אבל לא הייתה לי שום כוונה להיות מורה. 15 שנה באמת עבדתי בדברים אחרים, ואז הגעתי למסקנה, שאני רוצה להיות חלק ממערכת מסודרת, וככה מצאתי את עצמי כמורה. אני גם רכזת מקצוע וגם מחנכת ואני הולכת הביתה עם 8,500 ש"ח נטו בסוף כל חודש. כמובן, מורות אחרות בגילי מרוויחות יותר, כי יש להן הרבה יותר ותק, אבל אני לא מתחרטת. ממה שאני רואה בחדר המורים התמודדות של 20 שנה בכיתה הופכת את המורות לעיתים לשחוקות ועייפות מהעבודה. אני עדיין מרגישה בתחילת הדרך שלי, למרות שאני מתקרבת לגיל 50".

"אחת הבעיות של המורות היא שלא תמיד בית הספר נותן להן משרה מלאה. ראיתי באיזה מקום, שמורה מתחיל מרוויח 6,800 ש"ח ברוטו. מה שאני לא רואה בשום מקום זה כמה מורים עובדים במשרה מלאה. אני חושבת שרק חצי מהמורות מקבלות בהתחלה משרה מלאה, ולאחרות יש 70%-80% משרה ואפילו פחות. זה פוגש אותך שוב גם בפנסיה, כי אתה מקבל פנסיה יותר נמוכה בסוף, כי לא כל השנים עבדת במשרה מלאה. אני כל הזמן רואה בפייסבוק הצעות של הורים ואנשים מה כדאי לעשות איתנו המורות, אם אנחנו רוצות להרוויח יותר וזה מגוחך בעיניי. לא יהיה שום שינוי בימי החופש. אף מורה לא תבוא לעבוד בחודש יולי, וגם לא נראה לי שתלמידים יתלהבו ללמוד בחופש. זה מצחיק שלכל אחד יש רעיון מה לעשות איתנו, אבל תנאי העבודה שלנו לא פתוחים למשא ומתן. המשמעות של העלאת שכר היא שמקבלים יותר כסף על אותה עבודה, אחרת זה לא העלאת שכר".

"ברור לי שהוראה זה מקצוע של נשים, ומכאן נגזר חוסר הכבוד כלפינו, אבל היחס למורות הוא מחפיר. פועל יוצא מהיחס של ההורים זה היחס של התלמידים. כשההורה מדבר בצורה לא מכבד כלפי המחנכת של הילד, הילד מבין את זה טוב מאוד ומתנהג ככה בכיתה. הייתי רוצה לראות את כל ההורים שיש להם כל כך הרבה ביקורת כלפי המורים מתמודדים בכיתה, ואז הם היו מדברים אחרת. אני רואה לא פעם הורים שמרימים קול על הילדים שלהם ומתנהגים בצורה לא ראויה כלפי הילד שלהם, ואז באים להעביר ביקורת על מורה שמתמודדת עם 35 תלמידים".

סטודנטית להוראה

"אני בשנה האחרונה של התואר שלי", מספרת נופר, "ואני אמורה עכשיו לחפש סטאז' לשנת הלימודים הבאה ואני לא מצליחה להכין את קורות החיים שלי ולהתחיל לשלוח. השנה אני בשנה האחרונה בלימודים ויומיים בשבוע אני מגיעה לבית ספר ויושבת בשיעורים ורואה מה קורה. כל הזמן המורה המאמנת שלי שואלת אותי האם התחלתי לשלוח קורות חיים ואני לא יודעת מה לענות לה. אני רואה את העבודה הקשה של המורים בבית הספר, ואני לא בטוחה שבא לי לעשות את זה. הילדים פשוט לא מכבדים את המורים, יש מקרים שממש נראה לי שהם לא סופרים אותם. אני רואה המון אלימות וחוצפה ולא בא לי לחוות את זה בעצמי. אני גם רואה את מה שקורה בחדר מורים ונרתעת. אבל מה שהכי בעייתי בעיניי הוא שכרגע אני עובדת בקניון ליד הבית כמוכרת בגדים. אם אני אעבוד במשרה מלאה כמוכרת אני ארוויח בדיוק על השקל כמו מורה בשנה ראשונה. הלקוחות בחנות שלי הן הנשים הכי נחמדות, יש אווירה מאוד טובה, ואני שואלת את עצמי בשביל מה בכלל ללכת להיות מורה. יותר מזה, יש לי חברות שהתחילו לעבוד כמורות, הן כבר במערכת שנה או שנתיים והן מזועזעות. מהיחס, מהמשכורת מחוסר התמיכה של המורות האחרות וההנהלה. הן אומרות לי שבשביל השכר הזעום שהן מקבלות, לא ייאמן כמה שעות הן יושבות בבית מכינות שיעורים ובודקות בחינות. אז בינתיים אני מחכה עם קורות החיים שלי, נראה מה יהיה".