מי הכיר את ליסה? • ליסה פפיש התגוררה בחיפה עד 1938 – אז שבה לאירופה, שם נרצחה

הטרגדיה של ליסה ז"ל • אחייניותיה מחפשות אחר זיכרונות

ליסה פפיש ז"ל חיה בחיפה בין השנים 1932-1938/9 ואף היתה לה כאן אהבה גדולה • כעת מחפשת אחייניתה מידע כלשהו אודותיה, בתקווה למצוא מישהו שאולי הכיר אותה אז, באותם הימים בחיפה.

האחיינית של ליסה פפיש ז"ל, ריקי שפי ורד, לא שכחה את ליסה על אף שנרצחה עוד לפני שהיא עצמה נולדה. לכל אורך חייה, שמעה מאביה מישה פפיש שפי – אחיה של ליסה, על דודתה, האישה המיוחדת והיפה, ולא הפסיקה לדמיין את דמותה ואת קורות חייה.

היום היא מקווה לספר את סיפורה של פפיש ואולי למצוא מישהו שהכיר אותה בשנים בהן התגוררה בחיפה, או אולי הכיר את מי שהיה בן זוגה באותן שנים.

גורלה של ליסה

ליסה פפיש נולדה בשנת 1912 בפינסק פולין, היום בבלרוס והיו לה שני אחים. מילדותה, בלטה מאוד באישיותה וביופייה.

בשנת 1932 עלתה לבדה לארץ. היא הגיעה לחיפה והתאהבה בחיים כאן. ממה שידוע, עבדה פפיש כשרטטת. בסופי שבוע ובחופשות נסעה לסקי בלבנון, לים המלח, ובילתה במסיבות בחיפה ותל אביב. בחיפה הכירה את בן זוגה והייתה ביניהם אהבה גדולה.

הוריה של ליסה דאגו לה מאוד. בשנת 1936 אחיה הצעיר מישה עלה גם הוא לארץ עם סרטיפיקט של סטודנט והחל את לימודיו בחיפה. ליסה השאירה בידי אחיה מישה את חפציה האישיים, כולל אלבומי תמונות; מכתבים, ארנקים וכפפות. האח למד בחיפה כמה שנים ואז עזב את העיר לטובת תל אביב, שם נשא לאישה בת פינסק שהכיר ונולדו להם 3 ילדים. גורלה של ליסה היה שונה.

הוריה של ליסה כתבו לה שוב ושוב כשהם מפצירים בה לשוב לפינסק ולהגיע לבקר אותם. ליסה הסכימה בסופו של דבר, ובשנת 1938 או 1939, נסעה פפיש לבקר את הוריה.

בן זוגה החיפאי היה כותב לה לפחות מכתב אחד בכל שבוע, אך אחיה הבכור היה מגיע אל המכתבים לפני שהגיעו לידיה ומשמיד אותם.

מכתבים מהאהוב

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה ופולין חולקה בין גרמניה וברה״מ. פינסק היתה תחת שלטון ברה״מ עד יולי 1941. הגרמנים נכנסו לפינסק ביולי 1941 ובמהירות הבזק הקימו את הגטו ורצחו אלפי יהודים. ליסה, שבעלה אברהם ליברמן נעלם כבר, חיתה בגטו פינסק עם בנה התינוק עמנואל שנולד ב-1942 ואמה.

סופה הטרגי של ליסה ידוע: ב-29 באוקטובר 1942 ניתנה הוראה להשמיד את כל יהודי גטו פינסק ותוך שלושה ימים נרצחה ליסה פפיש עם משפחה הקטנה ושארית יהודי פינסק ביערות מחוץ לעיר.

לא סלחו לעצמם

אחייניתה של ליסה, ריקי שפי ורד, זוכרת את הסיפורים בבית על ליסה: "לאורך כל השנים אבא שלי, אחיה הצעיר של ליסה ודודי אהרן פפיש אחיה הבוגר, שהוגלה ע״י הרוסים ב-1939 להרי אורל, שם היה עובד כפיה וכך ניצל מגורלם הטרגי של יהודי פינסק,לא סלחו לעצמם ולא הצליחו להתגבר על גורלה הנורא של ליסה. הרי היא כבר הייתה בחיפה, ואם הוריה לא היו קוראים לה לשוב לבלרוס, היא כנראה הייתה נשארת בחיים. יותר מזה, אבא שלי האמין שאם ליסה הייתה מקבלת את המכתבים מבן הזוג שלה, היה סיכוי גדול שלאחר כמה חודשים אצל הוריה, היא הייתה חוזרת אליו לחיפה".
שפי ורד היא היום בשנות ה-70 המוקדמות לחייה. היא נשואה ואימא לשני ילדים בוגרים. ב-30 השנים האחרונות היא מתגוררת בניו יורק, אבל ליבה בארץ, כך היא מספרת.

מסמך יד ושם אודות ליסה פפיש (ליזה) ז"ל

---

התאבלו עד יומם האחרון

"דמותה היפה והטרגית של ליסה, הדודה שמעולם לא פגשתי, ריחפה מעלי כל ילדותי. שמעתי שוב ושוב כמה ליסה הייתה מאושרת בארץ, איזו אהבה גדולה הייתה לה וכמה היא נהנתה כאן כבחורה בשנות ה-20 לחייה. אומרים שהיא הייתה כל כך יפה עד כדי כך שבכל פעם שהייתה נכנסת לאיזה חדר או מגיעה למפגש כלשהו, מיד בלטה ומשכה המון תשומת לב. שני אחיה לא הפסיקו להתאבל עליה ולהזכיר אותה. שניהם כבר נפטרו, אבל אני ואחותי הבכורה מעולם לא שכחנו אותה".

אחייניתה של ליסה גדלה בתל אביב. הוריה שמרו כל השנים על קשר הדוק עם עוד אנשים שגדלו בפינסק. "היתה לכך משמעות עצומה עבורם, להיפגש עם אדם אחר מפינסק, אדם שגדל באותם נופים והכיר את אותם אנשים, זו היתה פשוט משפחה. אימא שלי גם איבדה במלחמת העולם השנייה את כל האחים שלה. הם היו 8 אחים, ורק אחות אחת עלתה לארץ לפני 1939. שאר האחים וקרובי משפחה נוספים נרצחו. ההורים שלי מצד אחד חיו חיים טובים בארץ, הקימו משפחה והצליחו, אבל מצד שני הם לא יכלו להשאיר מאחוריהם את מה שקרה בפינסק ואת האובדן הגדול שלהם".

אולי מישהו הכיר?

"אחותי ואני קיווינו כל השנים שנצליח לשמר את הזיכרון של ליסה. כל השנים רצינו לדעת מי היה האהוב שלה בשנים בהן חיה בחיפה והאם יש בחיפה אנשים שעוד זוכרים את דמותה ויכולים לספר לנו עליה פרטים שלא ידענו. במשפחה תמיד חשבו שלליסה היה קשר עם בחור ערבי, או עם בחור מעדות המזרח, אבל אין לנו באמת מידע. אנחנו מאוד מקוות שהכתבה הזו תגיע למישהו שהכיר או את הבחור או את ליסה וכך נוכל להתוודע לחלק חשוב מחייה של דודתנו האהובה. נשמח לקבל כל מידע על חייה".