ברגע הראשון זה נשמע קצת קריפי, אבל כשהפסיכיאטרית ד"ר פאינה פל מתחילה להסביר את הרציונל מאחורי המפגשים, זה מתחיל להישמע מאוד הגיוני. לטענת ד"ר פל, ככל שנשלים מוקדם יותר עם המוות שלנו, נוכל להירגע ולחיות חיים מלאי משמעות.
התנועה החלה בשנת 2011 בבריטניה, שם הוקמה הקבוצה הראשונה. גם אצלנו הוקמו קבוצות לשיחה על המוות בכל רחבי המדינה. הפסיכיאטרית ד"ר פאינה פל התחילה לנהל את הקבוצה החיפאית במאי 2020.
להשלים עם המוות
בתחילה המפגשים התנהלו בביתה של פאינה, כך שמספר המשתתפים היה צריך להתאים לגודל הסלון. ככל שהמפגשים תפסו תאוצה, הם החלו להתקיים באוויר הפתוח. הרעיון מאחורי השיחות על המוות, הוא שהמוות הוא אירוע קשה בחיים שלנו ובלתי נמנע, ואם בשלב מוקדם יחסית בחיים נשלים איתו, נוכל לחיות חיים משמעותיים, כי המוות, או העובדה שהחיים אינם אינסופיים, זה מה שנותן משמעות לחיים. או במילים אחרות, אם לא היינו מתים, והיו לנו אלפי שנים לפנינו, לא היה בשביל מה למהר ולקום מהמיטה, כל דבר אפשר היה לעשות גם מחר או בעוד שנה, כשמחכים לנו חיי נצח.
חיים עם משמעות
ד"ר פל מסבירה שגם לה עצמה לא היה קל להשלים עם המוות. "הייתי צריכה להשלים את המוות שלי, שזה כבר קשה, אבל אחרי זה עוד יותר קשה להשלים עם המוות של הילדים והנכדים. מגיעים אלינו אנשים לקבוצה מגיל 18 עד 120. לפעמים הם אחרי התמודדות עם מוות של אדם אהוב, לפעמים הם פשוט רוצים להפסיק לפחד מהפחד של עצמם. חיים של שלווה אדם יכול לחיות רק אם הוא משלים עם המוות שלו וממלא את החיים במשמעות. בשביל יש את הקבוצות".
לא חייבים לסבול
פל מדגישה שלא מדובר בקבוצת פסיכותרפיה. "אני מנחה את המפגשים, אבל כל מה שאני עושה זה לוודא שלא סוטים מהנושא עליו באנו לדבר. אנשים מבינים, אחרי מפגשים בקבוצה, שהמוות הוא נושא חשוב, שליווה אותם כל החיים, אבל הם אף פעם לא דיברו עליו. יש טאבו על נושא המוות, לא נעים לדבר על זה. אבל אנשים מגלים שברגע שהם מקבלים את המוות כחלק מהחיים ומשלימים איתו, איכות החיים שלהם עולה, הם מקבלים את השלווה שכל כך נכספו אליה. אחד הדברים המעניינים שעולים במפגשים, הוא כשהרבה אנשים מאמינים שצריך לסבול לפני המוות, וזה לא תמיד נכון".
עוד אנשים מרגישים כמוך
פל עוסקת בנושא המוות כבר כמה שנים. היא מספרת שכפסיכיאטרית עם ותק של 50 שנה בתחום בריאות הנפש, היא ראתה הרבה אנשים במצבים קיצוניים וזה גם קירב אותה לעיסוק במוות. כיום היא בפנסיה. "בשנה וחצי האחרונות, מאז שנכנסה הקורונה לחיינו, נושא המחלה עולה גם כן בפגישות שלנו, כי הרבה משתתפים חוששים לחלות ולמות מקורונה, או שזה יקרה ליקיריהם. גם על זה אנחנו מדברים בקבוצה, זה טוב שיש מקום לשתף בפחדים שלך ולראות שעוד אנשים מרגישים כמוך".
המפגשים נערכים פעם בשבועיים, הכניסה ללא תשלום. בחודש ספטמבר לא יערכו מפגשים בשל החגים והפעילות תתחדש בחודש אוקטובר 2021.
תודה על תגובות
למעוניינים הרוצים להשתתף במפגשים נא לצור קשר דרך האימייל:[email protected]
יש על מה לחשוב, יש על מה לדבר. שחרור מפחד מות יעשה חיים טובים יותר, אשרים יותר. מפגשים אלו חייבים להתקיים. תודה לדייר פל על היוזמה שלה.
ד"ר פאינה פל מחיפה, מנחה את קבוצת השיח החיפאית על מוות, בסגנון רגוע, סבלני ושומרת על גבלות שיח ענייני, רגשי, וכנה.
להרגשתי היא עוסקת בנושא החשוב הזה של הדיבור הפתוח על המוות – מתוך הבנה וידע מעמיקים על ההיבטים הפסיכולוגיים, הנפשיים, והפילוסופיים של הנושא.
מי שמסוגלים לפתוח את נפשם, לשתף, ולהקשיב בסבלנות לזולתם, ישפרו מאוד את השיח הפנימי שלהם עם עצמם, אם נופלת עליהם חרדת מוות, כיליון, או אובדן משמעות.
נושא חשוב, בנפשנו גם כבודדים, וגם כחברה ישראלית החייה עם המוות ועם אובדנים – באופן אינטנסיבי כבר עשרות שנים.
הכתבה מעניינת ביותר
אשמח לשמוע על התחלת הפעילות אחרי החגים, ואשמח לקבל טרמפ ממרכז הכרמל. בנתיים חג שמח לכולם ובריאות.תודה עירית.
אנשים אכן בורחים מזה. אין ממש עם מי לדבר בנושא המפחיד הזה שנקרא: מוות! אנחנו כולנו יודעים שיגיע היום הארור הזה שנקרא סוף החיים. זכו אלו שמתו בשנתם אבל הם בודדים. הפחד הזה שיום יבוא ויגיע הרופא/ה לבשר ש.. זהו, נגמר הסרט מפחיד עד מאד! שיום לפני עוד הכל היה טוב! אשמח להשתתף!
נושא חשוב עד מאוד.
אשמח להיצטרף ולנסות.
כתובת ותאריך יתקבלו בברכה?
מכיוון שידוע מעט מאד על פעילות המוח, דעת הפסיכיאטרים והפסיכולוגים—–פסולה לחלוטין.
לגבי המוות, מכיוון שתבוא —עם או בלי רצונינו—אין שום טעם לדיון בנושא כזה.
יש מספיק נושאים הקשורים ב…חיים…..שיש לדון בם.
נשמע נורא מרתק וחשוב. איפה הפגישות ומתי הפגישה הבאה?
לאור כמות הגופות המרקיבות שנמצאים בחיפה בתקופה האחרונה הגיוני לנהל שיח כזה בחיפה. עם ישלבו אותו יחד עם משילות חזירים בחיפה זה ממש מושלם
הם יכולים לדבר על החיים בחיפה זה גם סוג של מוות ?
שאלה למה קוראים לו "מלאך המוות".
האם לא צריך לשלול ממנו את התואר מלאך?
ואיך יודעים שזה הוא ולא היא? אולי המוות זו נקבה – שעושות את המוות..
התורה של היהודים נותנת משמעות בדיוק לשאלה הזו איזהו הגיבור המיתגבר על יצרו גיבןר כארי וקל כצבי לעשות מעשים אדם שעשה בחיו מת בשלווה והשלמה ומי שלא פוחד מהמוות כי לא הספיק למצוא משמעות לחייו.