חזירים בחיפה – האם הם עלולים להעביר מחלות והאם אתם בכלל מודעים לסיכון בגנים הציבוריים? | ראיונות עם ד"ר רוני קניג ויאיר לוריא

חזיר בר משתין בברכה בגן שמואל ותינוק נוגע במים ומכניס יד לפה…
כך מתחיל אחד מהתרחישים (הרבים), שעלולים להסתיים בתחלואה קשה ממחלה זואונוטית, כאשר חיות בר מתבססות במרחב העירוני…

---

מהן מחלות זואונוטיות?

לפי המרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים, המונח זואונוזה הינו שם כולל למחלות זיהומיות הקיימות בבעלי חיים ומועברות לבני אדם. לרוב, דרכי העברה הן על ידי חרקים ובפרט יתושים, אך גם ע"י מכרסמים ועטלפים. קיימות גם מחלות המועברות על ידי מגע עם נוזלי גוף של חולים, או ע"י הרחת הפרשות מכרסמים. תתכן גם העברה באמצעות עירויי דם ומוצריו ואיברים מושתלים. חלק מהנגיפים הזואונוטיים קיימים בישראל וחלקם מיובאים לארץ על ידי מטיילים החוזרים מחו"ל ואינם קיימים במקור בארץ.

חזירי הבר מסתובבים על הדשאים בחיפה, על המדרכות, בגני משחקים ציבוריים ובחצרות בתים משותפים. מיותר לציין שהחזירים אינם מחוסנים. הם עושים את צרכיהם על הדשא, עליו יושבים בני האדם וגם חיות המחמד – כלבים וחתולים. הם נכנסים לבריכות מים ורוחצים בהן (בגן שמואל וביפה נוף). במידה שהחזיר השתין במקום ואתם יושבים על הדשא, אתם לא תדעו שנגעתם בהפרשות שלו. אם תינוק נגע במי הבריכה הנגועים הוא עלול לחלות. במידה שכלב רחרח ונגע בצואת חזיר בר על הדשא, עלולה להיווצר הדבקה. במידה שנדבקתם במחלה מחזיר, סביר להניח שלא תדעו שזהו המקור, מכיוון שעל פי רוב אין מי שיקשור בין הישיבה על הדשא לבין המחלה שפקדה אתכם, קל וחומר במקרה שלא הגעתם לאשפוז.

עיריית חיפה לא מפרסמת אזהרות לציבור בעניין זה.

הנה סיפור מהחוויה האישית שלי:
לילה אחד, בשנת 2018, בוצע אצלנו דילול חזירים על הדשא שליד הבית. הקבלן ירה והרג שני חזירים שהטרידו מאד את תושבי השכונה. הפגרים נשארו עד הבוקר ועובדי התברואה העמיסו אותם עם מנוף למשאית. במשך זמן רב לאחר מכן, כל מי שהלך על הדשא, קפצו עליו מאות פרעושים וקרציות (מוצצי דם) על הרגלים ועקצו אותו. כלבים לא יכלו להסתובב על הדשא בלי להתכסות בפרעושים. הסיבה היא שברגע שהחיה מתה, כל הטפילים שניזונים מהדם שלה מתפזרים ומחפשים להם נשא אחר. כאשר נחשפתי לטפילים שנותרו על הדשא (ועקצו גם אותי), רק אז הבנתי כמה טפילים יש על החיה הזאת.

---

ראיון עם ד"ר רוני קניג:

(ד"ר רוני קניג הוא וטרינר רשות הטבע והגנים)

---

אילו מחלות החזירים יכולים להעביר וכיצד נוכל לשמור על עצמנו מהם?

אנחנו בודקים נוגדנים בדם של בעלי חיים כדי לראות חשיפה למחלות, זה לא אומר שהם בהכרח מעבירים אותם, סביר להניח שהם חוטפים אותם בעצמם. ויש לנו פרוייקט שבו אנחנו מבצעים את הניטור הזה בנוגע למחלות.

בנוגע לכלבת, אני יכול בינתיים להרגיע קצת ולומר שלא נתקלנו עדיין בישראל במקרים של חזיר עם כלבת. אבל המחלה שכן יש סיכוי קלוש, אך קיים, למצוא בחזיר היא מחלת העכברת, שניתן למצוא אותה גם בחיות אחרות בארץ.
(עכברת היא מחלה קשה הגורמת למגוון של תופעות וביניהן דלקת קרום המוח – ראו פירוט בסוף הכתבה י.כ.).

בשורה התחתונה חזירים יכולים להעביר מחלות שונות וכן יש אפשרות שחזיר כזה יעביר מחלות לבעלי חיים בעיקר, הרבה פחות מהאפשרות שיעביר לאדם, לפי הנתונים שנמצאים אצלנו.

ברור שחזיר אשר רובץ בתוך בריכה או מקור מים, בו בני אדם משתמשים, זה מצב שיכול להוביל להדבקה, בעיקר אם הוא משתין שם, לכן הייתי ממליץ על חיטוי או ניקוז וחיטוי של אותו מקור מים על מנת להימנע מהדבקה או זיהום.

ראיון עם דוד לוריא

(דוד לוריא היה בעבר ראש מנהל התפעול של עיריית חיפה)

---

בחודשי הקיץ החזירים עולים לחפש מים

סכנות של פגיעה באנשים, בילדים, פגיעה בחיות בית, ילדים, סכנת התנגשות, כל הדברים האלו כבר קרו. הדבר הוא שכמות החזירים גדלה בצורה כזו שפשוט אין שליטה, בטבע בדר"כ קיים איזון. יש טורף ויש נטרף והמערכת מאוזנת. ברגע שהאיזון נפגע, מה שקורה הוא שהזן של החזירים הופך להיות זן מתפרץ, מוכר על ידי רשות הטבע והגנים.

"בחודשים יולי-אוגוסט המצב מחמיר כי אין מים והחזירים עולים לחפש מים, הם יכולים לנקב את מערכות ההשקיה. אנו צפויים לראות נזקים למערכות השקיה, גינון, חצרות גם ציבוריות וגם פרטיות. אני לא המצאתי", אומר לוריא, "אנחנו אספנו נתונים על ציר הזמן במשך מספר שנים וראינו מה קורה. מזה גזרנו את הפעולות שהיה צריך לעשות".

"הדילול שעשינו היה דילול אל מול גרף שאני קראתי לו גרף נסבל. נוכחות נסבלת של חזירים שלא מהווים הפרעה לציבור והיכן שהם היוו הפרעה לציבור באופן נקודתי, בוצע הדילול. לאחר שהדילול נעצר כמות החזירים והמפגשים בין החזיר לתושבי חיפה גדלו, כל אוהבי בעלי החיות והחזירים תרמו במו ידיהם לכך שאם ייעשה דילול לפתור את הבעיה הוא יהיה מסיבי".

אודות מחלת העכברת

(מתוך אתר משרד הבריאות)

לפטוספירוזיס, הידועה גם בשם "עכברת", היא מחלה של בעלי חיים שבה גם בני אדם עלולים להדבק.
החיידק מחולל המחלה הוא לפטוספירה (Leptospira) וקיימים 10 זנים הגורמים תחלואה.
המחלה מופיעה בטבע בבעלי חיים, כולל נברנים (חולדות ועכברים), כלבים, צאן, בקר וחזירי בר.

אופן ההדבקה

חיידק הלפטוספירה מופרש בשתן של בעל חיים חולים. החיידק שורד שבועות ואף חודשים במים ובקרקע שזוהמו. בני אדם יכולים להידבק בחיידק בחשיפה להפרשות: ממגע עם שתן המכיל את החיידק, בליעת או מגע עם מים המזוהמים בשתן, דרך פצעים או ריריות הגוף. מכיוון שההדבקה היא בחשיפה להפרשות, בעיקר לשתן, הסכנה בהדבקה בין אדם לאדם למעשה אינה קיימת.
הסיכון להדבקה מוגבר במים עומדים או כאלו הזורמים לאט.
עכברת היא מחלה תעסוקתית בעיקרה. הנחשפים אליה הם בדרך כלל וטרינרים או עובדי משק שעובדים עם בעלי חיים, ועובדים המטפלים במערכות ביוב ושפכים. עם זאת, בשנים האחרונות ישנם דיווחים על תחלואה הקשורה לתיירות במקורות מים (המכילים הפרשות בעלי חיים).

סימני מחלת העכברת

סימני מחלת העברת נעים בין מחלה א-סימפטומטית (ללא סימנים) לבין תחלואה קשה.
רוב האנשים שנחשפים לחיידק הלפטוספירה לא יפתחו כלל את מחלת העכברת. ואילו אלו שיפתחו את המחלה, יחוו בדרך כלל תסמינים קלים. מחלת עכברת קשה כוללת חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, דימום בלחמית העין, כאבי בטן, שלשולים והקאות. פעמים רבות התסמינים מזכירים שפעת.
בחלק קטן מהחולים המחלה עלולה להסתבך ולהוביל לפגיעה בכבד, אי-ספיקת כליות, דלקת קרום המוח ואי-ספיקה נשימתית.
על פי רוב, התסמינים מופיעים בין שבוע לשבועיים לאחר החשיפה לחיידק. במקרים חריגים התסמינים יכולים להופיע לאחר שלושה ימים, או עד שלושה שבועות.

אבחון מחלת העכברת

החשד למחלות העכברת עולה משילוב של תסמיני המחלה וחשיפה למקור זיהום.
ישנן בדיקות כלליות התומכות באבחנה, ואבחון מעבדתי ספציפי המאמת את האבחנה.

דרכי הטיפול במחלת העכברת

הטיפול במחלת העכברת מתבצע באמצעות אנטיביוטיקה וניתן בכדורים או דרך הווריד.
אין חובת אשפוז בכל המקרים וניתן לקבל טיפול ולהשתחרר הביתה.

שכיחות המחלה

עכברת היא מחלה כלל עולמית, אך היא שכיחה יותר באזורים טרופים וסוב-טרופיים.

עכברת בישראל

עכברת היא מחלה הידועה בבעלי חיים בישראל למעלה מעשור.
באופן היסטורי, תחלואה בבני אדם בעכברת בישראל הייתה נדירה, כחמישה עד 10 מקרים בשנה, רובם כתוצאה מהדבקה בחו"ל.

בקיץ 2018 חלה התפרצות גדולה של למעלה מ-700 חולים, שנדבקו בנחלי מים מתוקים בגליל וברמת הגולן. בקיץ 2020 אירעה התפרצות נוספת בה דווחו כ- 85 מקרים שמקור החשיפה היה רחצה בנחלי מים מתוקים בצפון הארץ.
בעלי חיים חולים בעכברת הנמצאים בקרבת הנחלים, עלולים לגרום לזיהום המים ולהדבקת המתרחצים במחלה.
משרד הבריאות קורא לציבור להיות ערני לאזהרות המתפרסמות באתר המשרד ועל ידי המשרד להגנת הסביבה, לגבי מקורות מים בהם המים אינם בטוחים לרחצה , ולפנות לרופא מטפל בעת עולה חשד, תוך יידועו את פרטי החשיפה האפשריים.