הי, לכל הנשים החביבות שפותחות את הכתבה שלי אודות הרצפה הטמונה בנו.
לפני שנים לא רבות חייתה אישה מופלאה שקראו לה פאולה. היא כתבה ספר על סוד השרירים הטבעתיים. ממנה למדתי, לראשונה, שיש כזה דבר של שליטה על הסוגרים.
בהתחלה, כשקראתי את המילה הזו לא קישרתי אותה לגוף. חשבתי שהיא מדברת על סורגים. ושיש רק טעות בהדפסת המילה.
לאט לאט התחילה לחלחל לקרבי ההבנה שסוגרים יש לכולנו ושהם עובדים נון-סטופ ושבלעדיהם אי אפשר.
היום קוראים להם רצפת אגן. כבר לא מתייחסים לשרירים של הסוגרים אלא יותר לשרירים שביניהם. במקרא הם נקראים "החיץ שבין הנקבים":
זוהי מערכת שרירית מגויידת הנמצאת ברצפת הגוף שנושאת מעליה את המשקל של הגוף כולו ולא רק זה – גם עוצרת מהנוזלים והמוצקים הבלתי
רצויים לצאת מתי שעולה רצון בפניהם, משאירה לנו את הזכות להחליט מתי לשחרר את העודפים הבלתי רצויים האלו.
רצפת האגן היא מערכת שרירים לא טבעתית, אלא אורכית ורוחבית. השרירים ההיקפיים, המשויכים לנקבים הם שרירים שעליהם השליטה הישירה
שלנו מועטה. השרירים בגבם או לפניהם הם השרירים עליהם יש לנו שליטה. מלאה. ברצוננו אנחנו מחליטים מתי לכווץ ומתי לשחרר.
עד כאן לתאוריה. ועכשיו מבחינה מעשית: למה זה חשוב? כי כשאנחנו בהריון רצפת הגוף נושאת במשקל נוסף ולפעמים הוא כבד מאד.
ואז רצפת האגן מתרחבת. אחרי הלידה היא אמורה להתכווץ בחזרה לגודלה הטבעי.
אם הלידה היא טבעית – חזרה למצבנו הטבעי תקרה מהר. אבל אם עברנו חיתוך, השרירים מתאחים להם לאטם ולפעמים אנחנו מודעות
שמשהו לא חזר לעצמו.
ואז אנחנו מתבגרות והשנים החולפות אמנם מגדלות לנו ילדים לתפארת אבל רצפת האגן שלנו הולכת ונחלשת. ויום אחד פתאום אנחנו מוצאות את עצמנו
במצב שצחוק שובב ובלתי נשלט הוציא את הנוזלים שאגרנו ולא חשנו בכך.
זהו איתות שחייבות אנחנו להקשיב לו.
הנה תרגיל קטן שיכול לסייע לחזק בחזרה את הרצפה הטמונה בקרבנו:
בשכיבה על הגב, להעמיד רגלים בפיסוק רחב. להביא את כפות הרגלים ואת כפות הידים להתקרב אלה לאלה, עד שהידים יכולות לאחוז את הקרסוליים
ואז: להוריד ברכיים זו אל זו.
בפעם הבאה שאנחנו מפגישות ברכיים נשים לב לנשימה: נעשה את התנועה בנשיפה.
בפעם הבאה שאנחנו נושפות ומפגישות ברכיים נשים לב האם רצפת האגן נענית לתנועה של הידוק הברכיים.
ואם לא – נהדק אותה אל קרבנו ונחזיק כל משך הנשיפה. וכך נעשה מספר פעמים.
תספרו לי איך היה?
תמר
התתפלאי לדעת שבגופך טמונה רצפה?
כתבות קשורות לנושא זה
7 תגובות
הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף
[quote="חביבה":2pymkms6]האם יש משמעות להתחיל את הפעילות עם רצפת האגן גם אחרי גיל 60?
שלום לחביבה
רצפת האגן ניתנת לאימון בכל גיל. כמובן, אם מתחילים מוקדם – היא מתוחזקת ומחזקת. לגיל אין משמעות. להכרה, למודעות, לנכונות ולרצון להצליח יש.
אשמח לפגוש בך בסטודיו בימי ו' בשעה 9:00 לשעורים.
הכל בטוב
תמר
[quote="אורח":3jbrcaj8]מאיזה גיל כדאי להתחיל לאמן באופן יזום את רצפת האגן?
שלום לאורח
רצפת האגן נדרשת לנו כחלק מאורח החיים שלנו. היא תומכת את משקל הגוף בעמידה ומפעילה את ליבת התנועה של שרירי הגוף עצמו.
אין מצב שאין צורך בה.
היא אמורה להיות חזקה תמיד.
כשחשים חולשה – כדאי להתחיל לפעול כדי לחזק אותה.
זה לא שאלה של גיל.
תמר
[quote="גלית"]שלום תמר
הייתי שמחה לדעת האם יש תרגילים שאני יכולה לעשות בעצמי כדי לחזק לעצמי בחזרה את רצפת האגן.
שלום גלית
התרגיל הטוב ביותר על מנת לחזק לעצמך את רצפת האגן מחדש מתקיים בעודך בשירותים.
כשאנחנו צעירות יש לנו יותר שליטה על הסוגרים ומשם אנחנו נבנה מחדש את חוסן רצפת האגן.
הדבר הפשוט ביותר שאפשר לעשות הוא פשוט לעשות הפסקות בזמן הטלת השתן. לא כשהזרם נחלש
אלא דווקא בשיאו. לנסות ולהגיע ל- 6 הפסקות.
תמר
מה קורה אם מפסיקים לאמן את רצפת האגן?
האם יש משמעות להתחיל את הפעילות עם רצפת האגן גם אחרי גיל 60?
מאיזה גיל כדאי להתחיל לאמן באופן יזום את רצפת האגן?
שלום תמר
אני אישה אחרי 3 לידות. לשמחתי הילדים גדלים והכל בסדר אצלם. אבל אצלי לא תמיד בסדר. הייתי שמחה לדעת האם יש תרגילים שאני יכולה לעשות בעצמי כדי לחזק לעצמי בחזרה את רצפת האגן.
תודה
גלית