התתפלאי לדעת שבגופך טמונה רצפה?

הי, לכל הנשים החביבות שפותחות את הכתבה שלי אודות הרצפה הטמונה בנו.
לפני שנים לא רבות חייתה אישה מופלאה שקראו לה פאולה. היא כתבה ספר על סוד השרירים הטבעתיים. ממנה למדתי, לראשונה, שיש כזה דבר של שליטה על הסוגרים.
בהתחלה, כשקראתי את המילה הזו לא קישרתי אותה לגוף. חשבתי שהיא מדברת על סורגים. ושיש רק טעות בהדפסת המילה.
לאט לאט התחילה לחלחל לקרבי ההבנה שסוגרים יש לכולנו ושהם עובדים נון-סטופ ושבלעדיהם אי אפשר.
היום קוראים להם רצפת אגן. כבר לא מתייחסים לשרירים של הסוגרים אלא יותר לשרירים שביניהם. במקרא הם נקראים "החיץ שבין הנקבים":
זוהי מערכת שרירית מגויידת הנמצאת ברצפת הגוף שנושאת מעליה את המשקל של הגוף כולו ולא רק זה – גם עוצרת מהנוזלים והמוצקים הבלתי
רצויים לצאת מתי שעולה רצון בפניהם, משאירה לנו את הזכות להחליט מתי לשחרר את העודפים הבלתי רצויים האלו.
רצפת האגן היא מערכת שרירים לא טבעתית, אלא אורכית ורוחבית. השרירים ההיקפיים, המשויכים לנקבים הם שרירים שעליהם השליטה הישירה
שלנו מועטה. השרירים בגבם או לפניהם הם השרירים עליהם יש לנו שליטה. מלאה. ברצוננו אנחנו מחליטים מתי לכווץ ומתי לשחרר.
עד כאן לתאוריה. ועכשיו מבחינה מעשית: למה זה חשוב? כי כשאנחנו בהריון רצפת הגוף נושאת במשקל נוסף ולפעמים הוא כבד מאד.
ואז רצפת האגן מתרחבת. אחרי הלידה היא אמורה להתכווץ בחזרה לגודלה הטבעי.
אם הלידה היא טבעית – חזרה למצבנו הטבעי תקרה מהר. אבל אם עברנו חיתוך, השרירים מתאחים להם לאטם ולפעמים אנחנו מודעות
שמשהו לא חזר לעצמו.
ואז אנחנו מתבגרות והשנים החולפות אמנם מגדלות לנו ילדים לתפארת אבל רצפת האגן שלנו הולכת ונחלשת. ויום אחד פתאום אנחנו מוצאות את עצמנו
במצב שצחוק שובב ובלתי נשלט הוציא את הנוזלים שאגרנו ולא חשנו בכך.
זהו איתות שחייבות אנחנו להקשיב לו.
הנה תרגיל קטן שיכול לסייע לחזק בחזרה את הרצפה הטמונה בקרבנו:
בשכיבה על הגב, להעמיד רגלים בפיסוק רחב. להביא את כפות הרגלים ואת כפות הידים להתקרב אלה לאלה, עד שהידים יכולות לאחוז את הקרסוליים
ואז: להוריד ברכיים זו אל זו.
בפעם הבאה שאנחנו מפגישות ברכיים נשים לב לנשימה: נעשה את התנועה בנשיפה.
בפעם הבאה שאנחנו נושפות ומפגישות ברכיים נשים לב האם רצפת האגן נענית לתנועה של הידוק הברכיים.
ואם לא – נהדק אותה אל קרבנו ונחזיק כל משך הנשיפה. וכך נעשה מספר פעמים.
תספרו לי איך היה?
תמר