זה מה שנשאר – על חובות שמשאיר אדם שנפטר

אנשים רבים שהולכים לעולמם משאירים אחריהם נכסים וכספים, אך יש גם כאלה שמשאירים חובות והלוואות. מה קורה במצב כזה ומאיפה ישולם הכסף? הנה כל התשובות

לפי נתוני בנק ישראל, יחס החובות של משקי הבית לתוצר עמד ב-2018 על 42%, עוד לפני הקורונה והמשבר הכלכלי שהגיע איתה. כמו כן, מערכת ההוצאה לפועל למשל מנתה נכון ליולי 2018 מעל 576 אלף אזרחים וההשערות הן שגם 2021 תסתיים עם נתונים דומים.

רוב החייבים בהוצאה לפועל הם בגילאי 35-64 וללא הבדל משמעותי בין המינים. מנגד, חלקם היחסי של החייבים הצעירים והחייבים המבוגרים נמוך מאשר באוכלוסייה – בעוד חלקם היחסי של החייבים בגיל הביניים (35-64) דווקא גבוה יותר. כאן, הבעיה היא בין היתר שהחוב לא נעלם כאשר אדם חלילה נפטר.

במילים אחרות, יש אנשים שהולכים לעולמם ומשאירים אחריהם נכסים וכספים, אולם יש כאלה שמשאירים חובות והלוואות. במצבים כאלה, צריך להבין מה קובע החוק ומהן אפשרויות הפעולה המומלצות.

מאיפה משלמים את הכסף?

עזבונו של אדם שהלך לעולמו כולל על פי החוק את כל הזכויות שלו, לרבות נכסים ובהם חשבון בנק, מקרקעין, מניות וכדומה, אך גם את החובות שלו. במידה ובעל החוב מות, אין בכך כדי למנוע את הליכי גביית החוב או להפסיקם. מצד שני, החוק לא מאפשר לחייב את יורשי הנפטר בחובות שהותיר אחריו – למעט במקרים חריגים.

המשמעות היא שאת גביית החוב מבצעים מתוך עזבונו של הנפטר ומה שהוא השאיר אחריו. בפועל, זה אומר שניתן לגבות את החובה רק עד לגובה שווי העיזבון ולא מעבר לכך. מבחינה טכנית, מה שעושים בשלבים המוקדמים הללו על מנת לשלם את החוב זה להפעיל סכומי חיסכון שקיימים אולי בפוליסות ביטוח חיים עם מרכיב ריסק.

חשוב לזכור: במידה והחובות של המנוח גבוהים מהזכויות שלו ולכן העיזבון מצוי בגירעון, עדיין ניתן לפרוע את החובות רק מנכסי העיזבון. אם לעומת זאת נשארת יתרה, מחלקים אותה בין היורשים.

מהם "מקרים חריגים"?

יש כאמור מקרים חריגים שבהם החוק אכן מאפשר לגבות את חובו של הנפטר מבני המשפחה והיורשים שלו. קודם כל, המקרה הכי שכיח הוא כאשר העיזבון חולק בלי שבוצע נוהל הזמנת נושים ובלי שנעשה ניסיון לסלק את חובות הנפטר. במקרה כזה, היורש יהיה אחראי ישירות לתשלום החובות, עד כל שווי העיזבון כפי שנקבע בזמן החלוקה. בשביל להתגונן נגד זה, על היורש להוכיח שלא ידע על החוב – ואז יחייבו אותו בתשלום החוב רק עד שווי החלק הספציפי שלו בעיזבון ביחס לשאר היורשים.

מקרה אחר שבו מטילים את החזר החוב על בני משפחה או יורשים אחרים מתרחש כאשר היורש מנסה לחבל בפירעון או מתעלם מהחובות. במצב כזה, היורש חשוף לפירעון כל החובות הלא מסולקים ועד שוויו של כל העיזבון במועד החלוקה, ולא רק עד לשווי החלק האישי שלו כיורש בירושה.

בכל מקרה, יורש שהעלים את קיומם של החובות או מנע את הסילוק שלהם בדרך זו או אחרת, אחראי באופן אישי לתשלום החובות שלא סולקו ועד הסכום שמגלם את שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה.

המלצות אחרי מות החייב

מומלץ לפרסם את עובדת פטירתו של אדם בעיתונות הכתובה ולפעול לפי החוק כדי לאפשר תקופה מסוימת, שבה הנושים יכולים להגיע ולדרוש זכויות מעיזבונו של הנפטר טרם חלוקתו ליורשים. כמו כן, לא מומלץ להסתיר את החוב ואפשר להתייעץ עם עורך דין.