"הילדה מתחרפנת מעל חודש בבית, בגלל החלטה חסרת היגיון!" • ההורים בחיפה זועמים

הכוונה היתה טובה, אבל האם יש בה הגיון?
לא כולם חזרו ללימודים בחיפה…

כפי שפורסם בחי פה בסוף חודש דצמבר 2020, עיריית חיפה פנתה לקבינט הקורונה כדי שיאשר את חלוקת חיפה לחבלים, עפ"י אזוריה השונים, כך שצבעי תוכנית רמזור הקורונה תהיה מותאמת לכל אזור בעיר באופן נפרד, התואם את מצב התחלואה בו, וכעת, כשיש חיסון בהישג יד, גם את מצב המתחסנים.

המטרה היתה טובה, על כך אין ויכוח. לכאורה, הסידור הזה נוצר כדי לאפשר יותר חופש פעולה בשכונות בהן רמת התחלואה נמוכה, ובראש ובראשונה, הכוונה לפתיחת מסגרות החינוך. כל הורה בעיר וכמובן בארץ, שחווה סגר קורונה עם ילדים בבית, ללא מפגשים חברתיים או תעסוקה מסודרת, מכיר את הקושי ואת התסכול. הבעיה אף מקבלת תוקף נוסף, כאשר ההורים הם עובדים חיוניים וצריכים ללכת לעבודה.

למען הסר ספק, כשרמת התחלואה מחייבת זאת, מובן שיש להסתגר ולהימנע מפעילויות חינוכיות, אך אם כבר נעשית חלוקה שכזו, שמטרתה היא להקל במקומות שהדבר מתאפשר, לפחות שתהיה מבוססת על היגיון כלשהו ולא תהיה תחושה כי נעשתה באופן שרירותי.

החלוקה לרבעים

אם כן, כחלק מתהליך פתיחת הסגר וחזרה לשגרה, החליטה עיריית חיפה להשתמש בשיטת הרמזור ולחלק את העיר ל-7 חבלים שונים: קריית חיים ושמואל, עיר תחתית, מערב חיפה, רובע הכרמל, רובע הדר, נווה שאנן ומפרץ חיפה.  

כל חלק ייבחן לגופו, יסומן בצבע עפ"י תוכנית הרמזור, ויוחלט לגביו אם מערכת החינוך הכוללת את כיתות א'-ד' והגנים, יכולה להיפתח. הבעיה היא, שחלוקה זו בוצעה על ידי עיריית חיפה בשנות ה-70. מאז העיר השתנה, נוספו שכונות, האוכלוסייה גדלה והחלוקה הנוכחית, בחלקה, לא רלוונטית.

שני מוקדים עיקריים

עיקר הבעיה נמצאת ב-2 מוקדים: הראשון – שכונות נאות פרס ורמת הנשיא, אשר עומדות על אחוז תחלואה נמוך ואחוז חיסונים גבוה, ומשויכות לחבל מערב העיר, יחד עם שכונות כמו קריית אליעזר, בת גלים ושער העלייה, למרות שאלה רחוקות מהן ואינן עומדות עמן כמקשה אחת.

"קחו אחריות, תדאגו לרשות שלכם"

מורן נוף שפרן, תושבת נאות פרס ואמא לשתיים, זועקת: "אנחנו משויכים לשכונות מפה ועד בת גלים, שהקשר ביננו מקרי בהחלט. עזוב את הארנונה בתעריפים השונים. אנחנו שכונה כל כך מבודדת, יש לנו 3 חולים מאומתים, בסך הכל. כולם רוצים שהילדים ישלחו למסגרות ושנוכל לצאת לעבודה, הרבה פה עובדים בהיי-טק, עובדים חיוניים, קשה לנו לחיות ככה. אני מבינה את הרציונל, אבל צריך להתייחס אלינו אחרת. בדרך כלל אני לא מאלה שעושים רעש, אבל חוסר ההיגיון הזה הוציא אותי מדעתי".

שפרן לא הסתפקה ב"לעשות רעש", אלא גם יצרה עצומה שקוראת לריענון המתווה, שחתומים עליה כבר יותר מ-400 איש. "ברשויות אחרות, יש מאמצים לעשות מפגשים לפי תקן של עד 9 אנשים, כולל הגננת. בואו תנסו לעשות משהו, לבוא לקראתנו. תיערכו לזה. אל תתלו את כל התקוות שלכם במשרד החינוך. קחו אחריות, תדאגו לרשות שלכם".

אבישי לרנר, תושב נאות פרס ואב לשניים (1,5) אומר: "התחושה היא, שכשההחלטות היו ברמה הארצית, שילמנו בסגר בגלל ערים אחרות, וכרגע, נאות פרס משלמת ברמה המוניציפלית, בגלל שכונות אחרות. בגלל החלטה בירוקרטית שרירותית, הילדים שלנו נשארים בבית. אם החלוקה השרירותית הזו הייתה מחברת אותנו עם רמת אשכול, לדוגמה, אז מוסדות החינוך פה היו נפתחים. אחרי סגרים כל כך ארוכים, אנחנו רוצים לחזור לאי קטן של נורמליות, וכשבשכונה שלנו רמת התחלואה כ"כ נמוכה ורמת המתחסנים גבוהה, אין סיבה שלא".

"הילדה מתחרפנת"

גם אולגה טליאנר, תושבת שער העלייה ואמא לילדה בת 7, מצביעה על חוסר ההיגיון. "בית ספר ליאו-בק, שנמצא ברחוב דרך צרפת 90, פתוח, אבל בית הספר של הילדה שלי, בית ספר רמות, ברחוב דרך צרפת 85, כמה מספרים משם, סגור. הילדה שלי, כמו כולם, כבר יושבת למעלה מחודש בבית ומתחרפנת".

המוקד הבעייתי השני, נמצא ברובע נווה שאנן, שכולל בתוכו, משום מה, גם את השכונות רמות ספיר, רמת חן, רמת אלון ורמז, בהם אחוז התחלואה נמוך, אך בגלל השייכות לנווה שאנן, שמאכלסת לא מעט חרדים, נצבע הרובע באדום וגנים בשכונת רמות ספיר, נשארו סגורים.

האחים הגדולים הולכים לביה"ס כשהגן של הקטנים – סגור!

מליסה טוביאס, תושבת שכונת רמות ספיר ואמא לשתי בנות הנמצאות בגן השכונתי, משחררת את התסכול: "אתמול הודיעו שבתי ספר פיכמן והבונים נפתחים, ומי הולך לשם? תושבי רמות ספיר ורמז. גם גן אדמונית, שנמצא בתוך בית ספר הבונים, נפתח. אבל מה? הגנים ברמות ספיר סגורים. הילדים שהולכים לאותם בתי הספר הפתוחים, הם האחים של אלה שנשארים בבית. מה ההיגיון? התקשרתי לעירייה וביקשתי הסבר על הדבר, אמרו לי שהקב"טים של השכונות ישבו לעשות הערכת מצב והסבירו שבגלל השיוך לנווה שאנן הכתומה, אנחנו גם צריכים להיות סגורים".

ברמות רמז יש לימודים וברמות ספיר אין!

נווה שאנן מחולקת לתתי רבעים – נווה שאנן הוותיקה וזו החדשה, הכוללת את מרכז זיו, רמת אלון, קריית הטכניון, רמות ספיר, רמת חן ורמות רמז.

"רמות רמז יחד עם רמות ספיר, אז איך יכול להיות שיש לימודים ברמות רמז וברמות ספיר אין? אם פתחתם שני בתי ספר, שיש שם הרבה יותר ילדים מאשר בגנים, איך ייתכן שהאחים הקטנים לא יכולים ללכת לגן? אני לא מבינה את זה. הגננות עצמן מוכנות לפתוח, רק צריך שהעירייה תיתן את האישור".

מפת השכונות וצבעי הרמזור שלהן

תגובת עיריית חיפה:

עיריית חיפה פנתה ל"מגן ישראל" בניהולו של פרופ' אש בבקשה לאפשר גמישות באישור לימודים:
בבקשה שהועברה ביוזמת ראש העיר עינת קליש רותם, מוסבר כי חיפה חולקה כעיר גדולה לשבע גזרות ב"המלצת מגן ישראל", במטרה לבודד אזורים ברשות גדולה כחיפה, במידה ורמת התחלואה בהם גוברת.

חיתוך צבעי הרמזור לצרכי לימודים, גזר השבוע את מצב העיר חיפה ביום שני בערב (8/2/21), עפ"י התחלואה שהייתה קיימת ביום זה בכל אחת משבע הגזרות העירוניות.
הצבע ניתן לכל חבל בנפרד על פי היחס שבין מספר החולים למספר התושבים. עובדה זו יוצרת מצב בו התושבים בשכונות "ירוקות" הנמצאות בחבל כתום, אינם יכולים לשלוח את הילדים אל בית הספר והגנים בשל צבע החבל בו הם מתגוררים.

בעיה נוספת המתעוררת כתוצאה מהחלוקה לחבלים גדולים, היא שקבוצות אוכלוסייה גדולות שהתחסנו אינן נהנות מיתרון זה בשל מגוון המגזרים בכל חבל נתון.

לעיריית חיפה קיימת אפשרות להחמיר את החלטות הממשלה בתת שכונות אדומות, אך אין בסמכותה להקל על שכונות ירוקות הנמצאות כאמור בחבלים כתומים או אדומים.

לאור כל אלה מבקשת העירייה אישור לניהול גמיש במערכת החינוך, כך שתוכל לפתוח בתי ספר על פי מצב התחלואה בשכונה ולא על פי חיתוך מצב שרירותי, בהתאם ליום אחד בשבוע והשתייכות לחבל גדול שאינו משפיע על שכונה ספציפית