חיפה – עיר החזירים – קולם של התושבים לא נשמע • פרשנות • ירון חנן

בעיית חזירי הבר לא נוצרה היום, היא רק התעצמה בשנה האחרונה ומה שרואים היום זהו רק הפרומו לעומת מה שצפוי לנו באביב הקרוב 2020!

למעשה מדובר במחדל מתמשך הנובע מחוסר הבנה וחוסר רצון אמיתי של ראשי הערים יונה יהב ועינת קליש להתמודד באמת וברצינות עם המכה הזו, וכבר ממש לא ניתן להתעלם ממנה וממגמת ההחרפה הבולטת שלה. החזירים שולטים, לא רק בלילות אלא גם לאור היום ברחוב החיפאי ובחצרות הבתים של כל שכונות הכרמל והשכונות החופיות במערב חיפה.

לחיפאים אין צורך להסביר זאת, אך לאורח לרגע שמגיע לחיפה, קשה להבין מדוע הגעת חזירי הבר לשכונות המגורים שלנו היא אכן מכה קשה ומפגע כלכלי ובטיחותי המהווה גם סיכון לחיי אדם ונחשבת לאחת הסוגיות הבוערות ביותר מבחינת התושבים.

נזקים כספיים ניכרים לתושבי העיר

אביא דוגמא מייצגת מהמישור האישי שלי, שבאופיה היא די דומה לבעיית חזירי הבר בכל שכונה באזורנו: בגינת הבית המשותף בו אני גר בכרמל המערבי, כבר למעלה מעשור אנו חווים חדירה קבועה של משפחות חזירים כמעט מדי ערב ובמיוחד באביב ובקיץ. כל "ביקור" של עדר חזירים משאיר אחריו נזק רב לגינות, לדשאים, לצמחים ופרחים שנשתלו, למערכת ההשקייה ועוד, וכמעט כל פעם שהם ביקרו אותנו התחייב תיקון הנזקים בעלויות מצטברות של אלפי ש"ח. הגיע המצב לידי כך שבשלב מסוים פשוט הפסקנו לטפל בגינה מרוב ייאוש. מה שתוקן היום ייהרס בוודאות מחר. בסוף נשברנו והקמנו גדר מסיבית ויקרה מאד ופשוט סגרנו לאורך עשרות מטרים כל פינה אפשרית ממנה חזירים יכולים להיכנס לגינה המשותפת הגדולה. זה היה אחד הפרויקטים היקרים שהבית שלנו לקח על עצמו בלית ברירה.

פגיעה בבטחון האישי של תושבי חיפה

בשנים באחרונות החל גם איום לחיי אדם. הפסקתי לספור כמה פעמים שכנים היו מתקשרים אלי בשעות הלילה המוקדמות ושואלים איך אפשר לעבור בשביל הכניסה לבית ששורץ חזירים בכל הגדלים. אחרי כל מיני ניסיונות להבריח את החזירים, בעזרת קולות רמים, סינוור עם פנס וכו', שכמובן לא מזיזים לחייה החכמה הזו, בסוף מצאתי "פטנט" שהצליח להבריח אותם בעזרת צליל חזק שנשמע כמו צרצור מעצבן של קו מתח גבוה.

האיום של נקבת חזיר הבר, שנוהמת בצורה מפחידה ועושה כמה צעדי תקיפה כלפיך, כאשר היא מוקפת בגוריה הקטנים, מוכר לי ולשכני באופן הכי מוחשי ומפחיד

נזקים גדולים בהרבה קורים לגינות הציבוריות בחיפה, אחד הבולטים שבהם – גן היינה ממש ניזוק בסכומים של עשרות אלפי ₪ עקב "מתקפות החזירים" ועוד היד נטויה…
בעבר גם היו תקיפות ממשיות  מצד חזירי בר שהביאו לפציעה קשה באחד המקרים. בעולם מוכרים מקרי מוות אכזריים של בני אדם וכלבים ביתיים שהותקפו ע"י חזירים ליד ביתם.

השולחן העגול בתקופת יונה יהב

בסוף הקדנציה השנייה של יונה יהב כראש עיר נעתרה העירייה לבקשת ארגונים שונים והקימה שולחן עגול לטיפול בבעיית חזירי הבר ביחד עם ארגוני סביבה ארציים: החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים וכן ארגונים להגנה על בעלי החיים. הוצע לי להצטרף כחבר מועצת העיר מטעם "הירוקים של חיפה" שעסק לא מעט בבעיה הזו. להפתעתי לא היה אף אחד במפגשים הללו שהיה אמור לייצג את תושבי העיר שסובלים ממכת חזירי הבר בשכונות והחלטתי לקחת על עצמי את הייצוג שלהם.

קולם של תושבי העיר לא נשמע

בשולחן העגול הארגונים השונים דיברו רוב הזמן ובמידה רבה של צדק על מניעת פגיעה בחזירים ובעיקר נגד הדילול של החזירים (דילול בירי, שמתבצע בחצרות הבתים, בהם התושבים התלוננו) מטעם העירייה. גם היום כמו אז, ראש העירייה נפגשת שוב עם נציגי ארגוני השמירה על בעלי החיים ושוב חוזרת התופעה הזו שקולם של הנפגעים בשכונות לא נשמע כמעט. על מנת להניע תהליך רציני של מציאת פתרונות התעקשתי במפגשים בהם נכחתי להזכיר שיש פה גם תושבים ומבחינתם הם לא דורשים פתרון מסוים דווקא לבעיה ובוודאי יעדיפו פתרונות הומאניים שלא כוללים דילול בירי של חזירים, ובלבד שימצא פתרון הולם ומורגש לכניסת עדרי החזירים מהוואדיות אל השכונות.

לצערי, את הווטרינר העירוני, שניהל את המפגשים, ואשר טען שהחזירים הפסיקו לפחד מבני אדם, עניין רק דבר אחד והוא חזר עליו כמו מנטרה: "צריך לחנך את התושבים, שלא יאכילו חתולים!"

הווטרינר העירוני ומספר פעילים שהיו שם, התעקשו לטעון שחזיר הבר אינו מסוכן וצריך "לחבב את החזירים על הילדים והוריהם", למרות שהם הודו כי היו מקרי תקיפה של חזירים על בני אדם, כולל פציעה קשה לקשיש שכמעט נקרע לגזרים בחיפה מתקיפת חזיר.
התקוממתי נגד גישה שמתעקשת למצוא את הפתרון בקרב אלה שסובלים ממנו וכל הזמן שאלתי: ומה העירייה צריכה לעשות בנוסף?
איזו הגנה העירייה צריכה לספק לתושבים מלבד להאשימם ביצירת הבעיה?
ושוב חזרה מצד הווטרינר וחלק מהנוכחים אותה המנטרה שלא מביאה לכלום.

החלק הטוב במפגשים הללו החל כאשר שמחתי לשמוע מהזואולוג של רט"ג כיצד ערים אחרות בעולם מתמודדות עם בעיה דומה של פלישת חזירי בר לשכונות המגורים ובעקבות זאת גם אני התחלתי לקרוא מה עושים שם (למשל בערים באוסטרליה וגרמניה).
הבעיה נוצרה בעיקר בגלל צמצום שטחי המחיה של החזירים בכרמל עקב בנייה מסיבית שלא לקחה בחשבון השארת מסדרונות גישה לחיות הבר בין הוואדיות בעיר. חיפה סמוכה לפארק הכרמל ושם היה אזור המחיה העיקרי של החזירים, אך כאשר הבנייה בודדה אותם בוואדיות הם נאלצו לחפש מזון בשכונות המגורים במקום בטבע וכך איבדו את הרתיעה הטבעית שהייתה להם מבני אדם.

יש להתמודד עם התופעה בעיקר בבתי הגידול שלהם

מסתבר שאין פתרון קסם, ובוודאי שהעסקת קבלן "דילול" איננה הפתרון שיפחית באופן משמעותי את הבעיה, וכך גם כל הפעולות "לחינוך" התושבים לא יועילו כשלעצמן. בחבילת הפתרונות שצריכה להתקיים במקביל ובעקבות ניסיונות שנעשו באותן ערים נמצא כי לא צריך לחכות לחזירים בשכונות ויש להתמודד עם התופעה בעיקר בבתי הגידול שלהם, קרי בטבע. כיום יש הבנה מקצועית ברורה כי רק צמצום ההמלטה המרובה שמאפיינת את חזירי הבר היא זו שתביא לפתרון שיורגש היטב.

הורמונים שמצמצמים את הפוריות

באוסטרליה נערך ניסוי מוצלח במסגרתו צוותים נשלחו אל בתי הגידול של חזירי הבר, בעזרת חיצי הרדמה הוחלט להזריק לכשליש מנקבות החזיר הורמונים שמצמצמים את הפוריות של החזירים. התוצאה הייתה מאד משמעותית. נכון, יש צורך לחזור על פעולת המניעה הזו 3-4 פעמים בשנה אבל זהו אחד מהפתרונות היעילים ברמה מוכחת.
נציגי העירייה דחו מיד על הסף כל פתרון שבו נשלחים צוותים אל הואדיות!
הסיבה: זה עולה כסף.
כנ"ל כל פעולה שדרשנו לגידור חלקי או מיצוק בגובה 1-1.5 מ' של נתיבי כניסה ידועים של חזירי בר לתוך השכונות, שגם הוא יוסיף לצמצום התופעה, שוב נדחה על הסף מאותה סיבה.

הזואולוגים התנגדו ליעילות של האכלה בואדיות

דובר גם על האכלת והשקיית חזירי בר בוואדיות. הזואולוגים התנגדו ליעילות של האכלה בואדיות והם טוענים כי האכלה דווקא תביא לריבוי ההמלטות והגדלה דרמטית של אוכלוסיית החזירים, הם הסכימו שבקיץ חשוב לתת לחזירים אפשרות לשתות בשוקת עם מים בקצה כל ואדי וזה יביא גם לתרומה נוספת לצמצום הבעיה.
העירייה הבטיחה לבצע זאת, אך בפועל לא עשתה כן.

קליש החמירה את המצב

בקיצור, דבר לא השתנה, העירייה הן בתקופת יונה יהב והן בזמנה של עינת קליש, שהשקיעה כל שנה מאות אלפי ₪ בדילול חזירים, לא הסכימה לקחת את הסכום הזה ולעגל אותו לסדר גודל של מיליון- מיליון וחצי ₪ בשנה (סכום זניח יחסית לגודל הבעיה), ולהתחיל לפתור את הבעיה בכמה מישורים בו זמנית. קליש אף החמירה את המצב, היא גם הפסיקה את הדילול אף את התקציב שהוקדש לנושא היא חיסלה כמעט והשאירה סכום קטן יחסית לעריכת סקר חזירי בר בואדיות, שלדעתי רק יחזק את מה שאנו יודעים כבר בלאו הכי- כמות החזירים רק גדלה בקצב מסחרר.

לערב את הממשלה בתקצוב

שאלתי אם נעשה ניסיון לערב את הממשלה בתקצוב הנושא ולא קיבלתי אף פעם תשובה רצינית וכך אנשי העירייה גם לא עושים שום דבר אפקטיבי נגד מכת החזירים הנוראית שמציקה לרבבות תושבים ברמה יומיומית וגם לא משתלים לרכז את כל הגורמים שיכולים היו לממן ולהשתתף בקידום הפתרונות.

בברלין, במלבורן ובלונדון ידעו לעשות זאת, כי שם נבחרי הציבור מבינים שעבור זה הם נבחרו – לשפר את איכות חיי התושבים, גם כשזה נוגע לממשק בין בני אדם לבעלי חיים, אך בחיפה אנשים שנבחרו על ידי תושבים עוד לא הבינו שזה בדיוק תפקידם, לפני כל דבר אחר!

לכן, עד שבעירייה לא יחשבו מסלול מחדש, היכונו למתקפה שתגיע בגדול באביב הקרוב ותשכחו ממה שראיתם עד כה!!