מפגש רוטרי עם עו"ד תמי אולמן המספרת על תיקים מרתקים בעבודתה כסנגורית

רוטרי הוא ארגון עסקי, מקצועי, וחברתי הפועל לטובת הקהילה הסובבת אותו. רוטרי הוד הכרמל פועל למען הקהילה החיפאית במגוון פעילויות ותרומות. חיים גרשון, נשיא המועדון הביע את רצונו לראות צעירים מצטרפים קבוצה החשובה הזאת. גרשון הציג את עורכת הדין תמי אולמן, יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, אשר הרצתה על הסנגוריה הפלילית בחיפה

תמי אולמן, סנגורית פלילית מובילה במחוז חיפה ובישראל בכלל. במחוז 9,500 עורכי דין במחוז חיפה. המחוז מנהריה ועד חדרה. מחוז גדול עם מספר רב של עורכי דין יהודים וערבים, החיים בשלום זה עם זה. תמי אולמן מופיעה מדי יום בבית המשפט בחיפה ומופתעת בכל יום מחדש מעוצמת הסיפורים האנושיים ומיצירתיות הפשעים המגוונים הנחשפים בבית המשפט.

תמי אולמן:
כאשר פותחים לנער תיק פלילי, התיק מלווה אותו לכל החיים. זה מקשה עליו בכל עניין, כולל קשיים ביציאה מהארץ, בכניסה למקומות עבודה ועוד.
הבן המאומץ שלי, סמדג'ה, ברח מכמה שוטרים. הם רדפו אחריו בקריית חיים, היכו אותו והוא נעצר. הוא נכבל באזיקים ונפתח לו תיק פלילי. למרבה המזל הוזעקתי לתחנת המשטרה ושחררתי אותו. ברגע שראו אותי השוטרים, הסירו ממנו את האזיקים והציעו לו קפה.
במאמץ רב הצלחתי להסיר את התיק הפלילי. היום הנער מסיים מסלול קרבי של לוחם בצנחנים.

הסיפור של רושרוש
הערב מתפרסם סרט על רושרוש. זהו רוצח שאני מייצגת. הוא רצח נערה מגנוסר. הוא עקר לה ציפרניים והיכה אותה. היא התאשפזה והגישה תלונה. לאחר מכן היא חזרה אליו וסלחה לו שוב ושוב. הוא הואשם ברצח במהלך טיול. היום קל לפענח מקרי רצח כי כל הארץ מרושתת במצלמות. קל למשטרה לפענח צילומים מהמצלמות, להצליב אותם עם איכון הטלפונים ולצייר את תמונת המצב בעת הרצח.
אז רושרוש לקח את חברתו למושבה מגדל. על פי כתב האישום הוא לקח לבנה ורוצץ את גולגלתה. הוא עזב את המקום וחזר לביתו. בחמש בבוקר אמו כיבסה את בגדיו. המשטרה שהגיעה למקום שלפה את הצילומים ממצלמות האבטחה. מייד חשדו בו כמי שביצע את העבירה. המשטרה זיהתה רכב שדומה לרכב שלו ועצרה אותו בבוקר.
אנחנו הגענו להסדר טיעון אשר זיכה אותו מרצח.
ברכבו הייתה מצלמה והמצלמה עבדה. אילו המשטרה הייתה עושה את עבודתה, היא יכלה לקחת את הצילומים מהמצלמה ברכבו של רושרוש. אבל, כשהשוטרים לקחו את רכבו של רושרוש, המצלמה גרסה את הצילומים, שהיוו עדות מרכזית בפרשה.
כשזה קרה, אנחנו טענו המשטרה פגעה במשקל העדות המרכזית.
השוטר שהיה בזירת האירוע, הרים את האבן שכביכול שימשה לרצח והצטלם איתה. כך הוא למעשה קילקל את העדות של כלי הרצח, מכיוון שהשאיר אותה בזירה. כעבור שבועיים המשטרה חזרה לקחת את האבן, שכבר זוהמה ולא יכלה לשמש כראיה.
ברכבו של רושרוש היו כתמי דם של המנוחה. כאשר חקרנו את העד המומחה ושאלנו כיצד הוא קישר בין הרכב לבין רכבו של הנאשם, הוא הסביר כי הוא מצא את זה בגוגל. כך נפסלה גם הראיה הזאת.
בסופו של יום, הפרקליטות הגיעה איתנו להסדר טיעון אתנו באשמה של הריגה.
המשפחה של המנוחה פנתה לבג"ץ נגד הסדר הטיעון ובג"ץ דחה את בקשתם.

תיק של טל מור – הדורס של בנו של השופט שניאור חשין
הדורס זכה ליחס משפיל בעת המעצר. עשו על הדורס עליהום. אזקו אותו, מנעו ממנו אפילו לשים תמונות בתא המעצר והסבירו כי רצו למנוע ממנו להתאבד.
הדורס נידון ל-12 שנות מאסר, למרות שדורס בתיק זהה קיבל 7 שנות מאסר. ברור היה לי כי בגין האירוע התקשורתי הייתה החמרה בענישה.

תיק שודד הברינקס
כל המדינה שאלה איפה הכסף. עד היום הדבר נותר בגדר תעלומה. אילן לא היה כלל שודד. הוא היה גנב, שגנב מהמעסיק שלו.
התיק החל בבית משפט השלום, כמו כל תיק גניבה. בבית המשפט השלום הוטלו עליו 7 שנות מאסר.
במחוזי אני הופעתי בפני השופט נאמן , בדימוס. במהלך הדיון הציע השופט אולמן כי אם יחזיר החשוד את הכסף, ישקול השופט הקלה בעונש. אני הצעתי ניסוח "את חלקו של הכסף"
אילן הואשם בגניבה של 4,7 מליון ש"ח.
אילן שלח אותי למקום בו היה הכסף. הוא צייר על מפה ואני ניצלתי את כישורי הניווט מהצופים ויצאתי לחפש את הכסף. הצלחתי למצוא את הכסף. לא הצלחתי לסחוב את המטבעות.
הבאתי 700 אלף ש"ח ולא ברחתי עם הכסף. חזרתי לבית המשפט עם הכסף.
הזמנתי את התקשורת למסעדת מקסים להענקת חלק מהסכום. לפתע הגיעו אזרחים והחלו לחפור במקום…
הגעתי עם הכסף לבית המשפט, כאשר נעליי מכוסות בבוץ. בבית המשפט לא היו מוכנים לקחת ממני את הכסף. בבית המשפט התגלתה בעיה חדשה: הפקידים לא הצליחו לספור כמות כזאת גדולה של כסף. אז התקשרו אליי ממשטרת זבולון וביקשו להגיע עם הכסף. אני סירבתי לנוע בדרכים עם סכום שכזה. בנוסף, לא רציתי שיחקרו אותי בנוגע למיקום הכסף. בית המשפט הצדיק אותי.
במקום היה גם דרכון מזוייף, כאילו שאילן הוא עורך דין וחליפה מגוהצת…
אילן לא יצא לחופשות, כי חשש שיחטפו אותו ויכריחו אותו לגלות את מקום הכסף.
אילן ישב במאסר תשע שנים. הוא כבר שוחרר. הוא ניתק מגע מהתקשורת ושומר על אנונימיות.

תיק של סחר בתינוק
משפחה מירושלים רצו ילד. הם פנו לדוד שלהם, שהוא עורך דין. יחד תוו קשר לאימוץ ילד. משטרת ישראל טענה כי קשרו קשר עם בחורה צעירה ממגדל העמק, שנכנסה להיריון בארה"ב. החזירו אותה לישראל, לקחו את התינוק והעבירו אותו למשפחה המאמצת. אם הכסף העבירו, לכאורה, לאפוטרופסית.
כל המעורבים בפרשה נעצרו. המשטרה טענה כי מדובר בכנופייה שסחרה בילדים, תוך מעורבות של דמות פוליטית מרכזית בישראל.
עד היום לא הוגש כתב אישום. התיק פתוח נגד כל המעורבים. בבית המשפט, מי שתובע בעלות על הילד היא אחותו של הבעל, שרוצה את הילד שגדל כנסיך בבית המשפחה המאמצת.
אם כך, זהו תינוק מריבה שמעורר אצלי שביעות רצון על כך שאינני שופטת, מכיוון שיש קושי גדול לפסוק בתיק שכזה.

תיק הרוצחת דלאל דאוד
כל מה שראיתם בטלוויזיה רחוק מלהיות אמת. אני ייצגתי אותה במחוזי.
הסיפור היה שהבחורה נאשמה ברצח בעלה והשלכת גופתו לזבל. המשפחה מצאה את הגופה רגע לפני שנדחסה לאוטו זבל.
המשטרה יצאה מחדר החקירות והשאירה את דלאל ואת הגיס בחדר החקירות. הם התמזמזו בחדר החקירות, לנגד המצלמות.
ואז ד"ר יהודה היס, שהיה שקרן פתולוגי (אמרתי לו את זה בבית המשפט). הוא קבע את שעת המוות ביום ד' אחר הצהריים, אבל שלושה עדי ראייה העידו כי ראו את המנוח ביום שישי.
לכן בית המשפט שחרר את דלאל דאוד.
דאוד נתנה למנוח כדורי שינה וחנקה אותו בשנתו עם כרית.
היא הייתה משוחררת במשך 5 שנים. לאחר מכן היה ערעור בבית המשפט העליון והיא נשלחה למאסר עולם.
אני הייתי משוכנעת שהיא חפה מפשע. לא הצלחתי לישון בלילה ולקחתי חוקר פרטי על חשבוני כדי לברר ראיות נוספות. החוקר אישר לי שהיא רצחה אותו.
גם בכלא היא הביעה חרטה.
לפני כמה שבועות היא יצאה לחופשי.

איומים על עורכי דין
עורך דין שביצע עסקת נדל"ן באזור חיפה זכה לאיומים מקבוצת עבריינים שלא היו מרוצים מהעסקה.
שרפו לאחותו את הגינה, ירו על ביתו והאיש מאויים ללא הפסקה.
כאשר פונה למשטרה, המשטרה מסבירה שזה שום דבר… רק איומים.