ועידת החינוך: “המיצ”ב והבגרויות מעכבים את הלמידה”

הסכמה גורפת בין המנהלים בפאנל על בחינות הבגרות והמיצ"ב והקושי לתת הסבר לכל חצי נקודה שיורדת בשאלון האקלים. מנהל בית הספר למשחקים עין הים ברוך: "מנהלים הם משרתם של הרבה אדונים, וקשה להתמודד עם זה שכל דבר בחינוך הוא מדיד ודורש הסבר מהמנהל"

בוועידת החינוך של ערי ישראל, שנערכה הבוקר בחיפה, נרשמה הסכמה מוחלטת בפאנל שעסק בציוני המיצ”ב והבגרויות. המנהלים סברו שהמבחנים מעכבים למידה, והיה עדיף לו היו מבוטלים. מנהלת בית הספר אחווה מרי סעאדי ח’יל טענה כי אם הציונים במיצ”ב יהיו נמוכים, ההרשמה לכיתות א’ בבית הספר תפגע.

מנכ”ל הריאלי, ד”ר יוסי בן דב, טען כי בריאלי לא נעשה שום מאמץ לקראת המיצ”בים והדגש הוא על למידה מבוססת פרויקטים, גם אם הדבר פוגע בציוני המיצ”ב. מנהל בית הספר הניסויי למשחקים עין הים, ברוך יעקובי, אמר שצריך קודם כל לתת מקום לרגשות של התלמיד ורק אחר כך לבחון אותו ומנכ”ל ליאו באק, הרב אופק מאיר, אמר שמבחינתו המיצ”ב והבגרויות הם כמו עגל הזהב ורק מעכבים למידה ועדיין הוא מחויב להם.

את הפאנל הנחה כתב התחקירים והמגזין של ערוץ 2 יוסי מזרחי.

מנהלת בית הספר אחווה, מרי סעאדי ח’יל, אמרה שאם בית הספר שלה לא יצליח במיצ”ב, ההרשמה לבית הספר תפגע ולאט לאט בית הספר עלול להיסגר:

“מה שיש לילדים בבית הספר זה אותנו. הרמה הסוציו – אקונומית של רבים מהתלמידים לא גבוהה, ובגלל זה אני רוצה הישגיות ומכוונת להצלחה. אם אני לא אפתח בפני התלמידים שלי את כל הדלתות והחלונות ואשבור עבורם את תקרת הזכוכית, אני לא בטוחה שהם יצליחו. ללא ספק, אם בית הספר לא יצליח במבחני המיצ”ב, הרישום לבית הספר ייפגע. זה בא לידי ביטוי, כשיש פחות ופחות תלמידים שרוצים להירשם לכיתה א’, ובסופו של דבר בית הספר כולו עלול להיסגר”.

מנהל בית הספר הניסויי למשחקים עין הים ברוך יעקובי הציג גישה פדגוגית הפוכה:

“אני לא מבין את הטירוף של המיצ”ב והבגרויות. המבחנים האלה מרוקנים מכל תוכן את בתי הספר. אני מאמין בחינוך פלורליסטי. אני שואל את עצמי, מתי מדברים על רגשות בבית הספר? שאלות הזהות הבסיסיות נשכחו לגמרי, בגלל שלומדים למבחנים. מנהלים הם משרתם של הרבה אדונים, משרד החינוך, הרשות העירונית, ההורים ועוד וזה מורכב מאוד. החינוך המדיד, שרואה בכל דבר מספר, הוא מאוד בעייתי. מבחני המיצ”ב מחלקים את בתי הספר לאדומים, ירוקים, צהובים, לא זה צריך להיות מה שמנחה אותנו בעבודה שלנו”.

מנכ”ל בית הספר הריאלי העברי ד”ר יוסי בן דב טען שבריאלי לא מייחסים חשיבות לא למיצ”בים ולא להצלחה בבגרויות:

“אנחנו נותנים מקום ללמידה מבוססת פרויקטים בכיתות ד’ עד ט’. מדובר על 15 שעות שבועיות, שזה הרבה מאוד. התוצאה היא שבמבחני המיצ”ב במדעים הכיתה ח’ אנחנו בעשירון השלישי או הרביעי מלמטה וזה לא נורא”.

מנכ”ל חינוך וקהילה ליאו באק הרב אופק מאיר אמר שהמיצ”ב והבגרויות מעכבים למידה:

“הלוואי שלא היה מיצ”ב ובגרויות. המושג של בחינה ושל לבדוק מה מצב הילד זה לא ראוי מבחינה חינוכית. היחיד שלומד בתהליך המבחן הוא המורה, שמחבר את השאלות במבחן. ביהדות אנחנו מדברים על עבודה זרה, כשאמצעי הופך למטרה. מי שרואה, לדוגמא, במזוזה כתכלית הכול ולא מבין שזהו סימן. האבחון הוא רק שלב קטן בתהליך החינוך”

מאיר הוסיף עוד שהבחינות עצמן מנוסחות באופן שפוסל אותן מלהיות משמעותיות עבור התלמידים:

“אני מאוד מאמין בפרשנות. המבחנים לא דורשים העמקה ופרשנות. יש כאן מסר כפול של המערכת, והאחריות מוטלת עלינו. אנחנו חלק ממערכת, וכשהמערכת אומרת שאנחנו נמדדים על המיצ”בים והבגרויות, זה מחייב אותנו ולא משנה עכשיו מה תפיסת העולם שלנו.

הייתה לי הזכות להיות חלק ממקימי בית הספר היסודי שלנו. בבית הספר היסודי הפרטי על ה-34 שעות בכל בית ספר הוספנו 11 שעות שבועיות. הוספנו יוגה, תפילה ישראלית ועוד, ובאו אלינו הורים לשאול למה לא הוספנו אפילו שעה אחת מתמטיקה. אני רוצה תלמידים שהם לא רק עושים קלט-פלט, והמיצ”ב מפריע לי בזה והלוואי שהוא לא היה. האחריות שלי כמנהל היא איזה מסר אני מעביר למנהלים לגבי המיצ”ב והבגרויות”.

ד”ר בן דב הוסיף כי הוא היה רוצה לראות יותר מקום להערכה המעצבת:

“אנחנו צריכים לדעת איך להשתפר, ולכן אנחנו צריכים לדעת מה מצבם של התלמידים. הפרסום של תוצאות המיצ”בים פוגע במערכת החינוך”.

יעקובי טען כי התפיסה של המדידה השתלטה על הכול:

“באים אליי ושואלים אותי למה הציון שלי באחד המדדים במיצ”ב אקלים ירד ב-0.6. מה אני אמור לענות? ילדים צריכים לדעת מה זו בחינה, אבל כחלק מהמון פרקטיקות חינוך אחרות שגורמות ל-well being של התלמיד והמורה. אי אפשר לשחק, כשיש איום של המיצ”ב”.

הרב אופק מאיר הסביר שהוא מאוד מרוצה מה-30% למידה משמעותית בבגרות (70% ציון בחינת הבגרות + 30% עבודת חקר המוערכת בבית הספר), אבל הוא היה רוצה לראות יחס שונה בין הבחינה לעבודה, מבחינתו אפילו הפוך (30% ציון בחינת הבגרות + 70% עבודת חקר):

“ה-30% הם מתנה גדולה ושינוי חיובי מאוד בבתי הספר. המדד היום הוא מי ילך ללמוד באקדמיה, אבל אי אפשר בלי אינסטלטורים. אני עכשיו פותח בתיכון מגמת מדעי הרוח, שתאפשר לעשות עבודת גמר. מבחינתי מבחנים מעכבים למידה, כל המערכת מכוונת לשם ולכן הם מזכירים לי את עגל הזהב”.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.