רכבל גונדולות מהצ'ק פוסט לטכניון בחיפה

רכבל מהצ'ק-פוסט לטכניון ולאוניברסיטה: קשר תחבורתי – או קצר תכנוני?

א. רכבל מזרחי במחשבה תחילה ולא בתרוצים בסוף

תכנית הרכבל המזרחי כבר זכתה לשבחים ואף לפרסים, עוד בטרם קרונית אחת
נישאת באויר. זו דרכם של פרוייקטים אקזוטיים השובים את הדמיון , אך מרחיקים
אותנו מקרקע המציאות ומפתרונות יותר מעשיים. לכאורה תמוה שדווקא תנועה
ירוקה מוצאת דופי בפרוייקט תחבורתי שכל תכליתו – להעביר תנועה מרכב פרטי
מזהם, לתחבורה ציבורית ידידותית לסביבה.
אולם הירוקים אינם שבויים בתפיסה סביבתית נאיבית, אלא יודעים לבחון באחריות
ובמקצועיות את התמונה המלאה על כל היבטיה: תחבורתי, אורבני, סביבתי, ובעיקר
כלכלי. מבחן כזה טוב שיתבצע ע"י גורם חיצוני בלתי תלוי, ולא ע"י יזמי הפרוייקט,
מנהלי חב' "יפה-נוף" השבויים בקסמיו, ואינם יכולים להתייחס אליו באובייקטיביות.

ב. מתחזית אופטימית למציאות פסימית

תחזית שהוכנה ע"י "יפה-נוף" לקראת שנת 1995, צפתה 1133 נוסעים בשעת
שיא, בקטע שבין הצ'ק-פוסט לטכניון. ואולם בשנת 2000 נערכה תחזית דומה עבור
הטכניון, ע"י חברת "תסקיר" בע"מ מת"א, והיא צפתה 410 עד 500 נוסעים בלבד
בשעת שיא, שהם כ-40% בלבד מתחזית "יפה-נוף"! הטכניון לא ביקש תחזיות לגבי
הקו לאוניברסיטה, אולם אפשר להניח שגם לגביו היה מתגלה פער דומה, באחוזים,
בין שתי התחזיות. מאחר וגם לפי התחזית היותר אופטימית, של "יפה-נוף", הפרוייקט
הוא גבולי מבחינה כלכלית, נשאלת השאלה עד כמה הוא כדאי, אם בכלל, במקרה
שתתאמת דווקא התחזית שהוכנה מטעם הטכניון?
כדאיות כלכלית אינה בנויה רק על הוצאות ההקמה, שאולי יסובסדו בנדיבות ע"י
משרד התחבורה מכל מקור תקציבי אחר מחוץ לעיריה. בעתיד הוצאות התיפעול
והתחזוקה יפלו כנטל, ישיר או עקיף, על העיריה, כמוהן כהוצאות הכרמלית ורכבל
סטלה-מאריס. החסרים אנו אבני ריחיים תקציביות? החסרים אנו פילים לבנים
כדוגמת היכל הקונגרסים? האם לא למדנו דבר מהרפתקת המרינה?

גם אם נאמץ את התחזית האופטימית של "יפה-נוף" לגבי שעת שיא, מה יקרה
בשעות השפל? הלא הסטודנט הכי עייף, שאחר לקום בבוקר, יסיים להגיע לקמפוס
עד תשע. ומה יהיה על הרכבל ביתר שעות היום, ובסופי שבוע וחגים, ובחופשות
הסימסטר? אי אילו נוסעים תמיד יהיו, אך האם די בכך להפוך את הפרוייקט לכלכלי?

בהקשר זה ראוי להזכר בתחזית שהוכנה מטעם "יפה-נוף" כבסיס לשיפוץ הגדול של
הכרמלית לפני מספר שנים, והסתכמה ב-20,000 נוסעים ליום! בפועל ספק אם מגיעים
ל-10% מתחזית זו… בכתבה בעיתון הארץ מיום 26.10.95 , נמסר כי הנהלת הכרמלית
הורתה ליועץ המשפטי שלה לשקול תביעה משפטית נגד עורכי סקר הכדאיות הכלכלית
של שיקום הכרמלית. יו"ר התאגיד עו"ד אבי גולדהמר, התייחס ל"טעויות הגסות
בהערכת מספר הנוסעים היומי, שגרמו לחברה הפסדים גדולים". אינני מציע להפסיק
את פעולתה של הכרמלית, שהוא חיונית ומצדיקה סיבסוד, והיתה מגיע גם לרווחיות,
אילמלא חניון קרית הממשלה, המפתה את באיה להגיע ברכבם. כתוצאה מכך החניון מלא,
והכרמלית ריקה, וגם על כך התרעתי בזמנו מראש, ולא בדיעבד. אולם בניגוד לכרמלית,
רכבל הצ'ק-פוסט עדיין על הנייר, ועדיין אפשר להשאיר אותו שם…

ג. פארק מדעי על חשבון שטח ירוק? לא צריך להיות מדען כדי להתנגד

בדיון במועצת העיריה התייחס ראש העיר באורך רוח לספקות שהעליתי כמפורט לעיל,
והסביר: "הרכבל לא ישרת רק את הטכניון והאוניברסיטה. אנו מקדמים תכנית גדולה
לפארק מדעי משותף לשני הקמפוסים, בשטח שביניהם. ביצוע הרכבל יקדם את תכנית
הפארק המדעי, והפארק יעניק כדאיות כלכלית לרכבל". תכניתו של ראש העיר לא מפזרת
את הספקות, כי אם הופכת אותן להתנגדות של ממש. איזה בר דעת יחתום על תכנית
לחיסול הריאה הירוקה האיכותית ביותר שנותרה לנו בחיפה? ככל שהשטח הזה חיוני
מבחינה סביבתית, כן הוא בלתי מתאים לפיתוח ולבינוי, גם לא תחת הכותרת המרשימה
"פארק מדעי", המביסה את עצמה, שהרי שום איש מדע אמיתי וערכי לא ייתן ידו לתכנית
נואלת זו. השטח הוא בעייתי ביותר מבחינה טופוגרפית. הבינוי יחייב דרכים סרפנטיניות,
עבודות חפירה ומילוי עצומות, וקירות תמך ענקיים. הפצע הנורא במדרון סטלה-מאריס
שנחצב עבור הקמת בית ספר "שיזף", יתגמד מול השמדת השטח הירוק בין הקמפוסים.
בסופו של יום, ובסופן של חציבות, מעט מאד שטח נטו יישאר לפארק עצמו.
בזמנו הוצעו חלופות עדיפות למיקום פארק המדע. צפונה לטכניון לאורך כביש לח"י, או
בשטח המחצבה באופן שיאפשר שיקומה במקום פתיחת "מחצבה" חדשה. אמנם שטח
זה הוא בתחום העיר נשר, אולם אם חיפה רואה את עצמה כמטרופולין, עליה גם להתנהג
בהתאם, וליזום שת"פים עם שכנותיה, במקום להתקוטט איתן על תמיכות ממשלתיות…
פארקים מדעיים וטכנולוגיים נוספים נמצאים היום בתכנון – ליד חוצות המפרץ, בפאתי
פארק הקישון, ובדרום חיפה. אפשר להסב למטרה זו גם את מיתחם אגד בבת-גלים, סמוך
לתכנית ביה"ח רמב"ם וביה"ס לרפואה, עם קשר מסילתי מעולה למת"מ ולכל הארץ. ניתן
גם להקים לצורך העניין מגדל רב קומות בשטח הטכניון מעל החניון המרכזי, ו/או מעל הגג
הרחב של ספרית האוניברסיטה, היות שסמיכות גיאוגרפית לקמפוסים איננה הכרחית,
והנגישות היום היא יותר אלקטרומגנטית, ופחות פיסית.

ד. בכל זאת כן לרכבל… בתוואי הנכון!

בעקרון הרכבל הינו אמצעי מתקדם ויעיל של תחבורה ציבורית, בתנאי שיוקם בתוואי הנכון.
ספק אם מי מאיתנו נתקע אי פעם בפקק בין הצ'ק-פוסט לטכניון ולאוניברסיטה, בכביש דורי.
ספק גם אם מי מאיתנו לא חווה את פקק פרויד-חורב, התוקע חצי עיר, ומטיל סגר על שכונת
רמת אשכול מדי ערב. אל ישלה איש את עצמו ואותנו, כאילו הירידה מכבביר לחוף תוריד ולו
מכונית אחת משיירות פרויד. אל נפריז גם בתרומתן הצפויה של מינהרות הכרמל לפתרון
הבעיה. מי יסע מרמת גולדה או מרמת אלמוגי מזרחה, לפתח האמצעי של המינהרות ליד
הגרנד קניון, כדי לנסוע אח"כ במינהרה מערבה, ועוד בתשלום? גם נחל עובדיה ונחל נדר
ירדו מהפרק. אין כל הצדקה להשקיע סכומי עתק, ולפגוע בערכי נוף ובאיכות החיים בשכונות
לידם, ולעודד נסיעה ברכב פרטי, בניגוד למדיניות הלאומית המוצהרת, וגם הבינלאומית…
על רכס הכרמל קמו בשנים האחרונות, וצפויות להוסיף ולקום, עוד שכונות מגורים ובהן
אלפי יחידות דיור. במישור החוף קמו, ועוד צפויים לקום, פרוייקטים רבים של תעסוקה ומסחר,
תרבות פנאי, קרית ספורט, קרית חינוך, רובע מגורים חדש בדרום חיפה, מרכזית הרכבת
והאוטובוסים, וחוף הים שתמיד היה שם. שני מחוללי התנועה האלה – שכונות הרכס למעלה,
ומיתחמי הפעילות למטה, מבטיחים כדאיות כלכלית לרכבל בתוואי זה. לאמיתו של דבר הנושא
נבחן ביוזמתי באופן מיקדמי ע"י "יפה-נוף", ונמצאה היתכנות לתוואי המוצע. אין די בכך לקבלת
החלטה אופרטיבית, אך יש ויש בכך כדי להצדיק סקרי כדאיות, ותכנון מתקדם יותר. להערכתי
מסקנתם תהיה חד משמעית: בין שני הרכבלים, המזרחי והמערבי, הרכבל המערבי
חיוני יותר, כלכלי יותר, ודחוף יותר!

הערת מערכת חי פה: רכב לצק פוסט – הדמיה באדיבות עיריית חיפה