נתנו חיים וקיבלו חיים
אשתו של חולה כליות תרמה כליה לגבר זר, ובתמורה, בנו של אותו גבר זר, תרם כליה לבעלה. לדבר זה קוראים בעולם הרפואה השתלה מוצלבת. בישראל התופעה עדיין אינה נפוצה. במקרה של ההשתלות שהתבצעו ברמב"ם ההשתלה הצולבת גם מקרבת בין עמים ועדות
מוחמד אקרט, בן 32 מחיפה ודוד בן יאיר, בן 57 מהקריות, מאושפזים באותו החדר בקריה הרפואית רמב"ם. עד לפני כשבוע הם לא הכירו זה את זה, אולם כיום השניים הללו קשורים זה לזה בקשר שאותו לא ניתן יהיה לנתק אף פעם: קשר החיים.
בניתוח מורכב שכמוהו בוצעו מעטים בארץ, תרמה רעייתו של אקרט, רשא (בת 30) כליה לבן יאיר. בתמורה למעשה הנדיב שהציל את חייו, תרם בנו של בן יאיר, שמואל (34) כליה למוחמד. הפרוצדורה אשר נקראת השתלה צולבת (crossover transplantation), מתבצעת כאשר אין התאמה של סוגי הדם והרקמות בין תורם לקרוב משפחתו, או כאשר יש נוגדנים בגוף החולה אשר מקשים עליו לקבל כליה מקרוב משפחתו. במצב כזה, מחפשים את האיבר, במקרה הזה כליה, באמצעות מנגנון מידע המבוסס על שיתוף פעולה בין בתי החולים. על בסיס ההתאמה הטובה ביותר מפנים תורמים אחרים לאותו המושתל. במקרה של אקרט ובן יאיר נמצא כי בני משפחותיהם מתאימים לתת תרומת כליה באופן צולב (כפי שתואר קודם לכן), כאשר הקשר בין המשפחות נוצר דרך דר' ראוי רמדאן, מנהל היחידה למעקב מושתלי כליה ברמב"ם אשר מלווה אותם. למבצע זה שותפים גופים שונים כמו המערך הסיעודי ברמב"ם והמעבדה לסיווג רקמות שעמלו קשות כדי לאתר זוגות המתאימים מבחינת רקמות.
לדבריו של דר' רמדאן, כאשר עלתה ההצעה להשתלה הצולבת, הארבעה לא היססו לרגע: "אנשים תמיד רוצים להרגיש טוב יותר ולהבריא, על אחת כמה וכמה לחיות", מסביר דר' רמדאן, "להם זה לא משנה מי תרם למי. מבחינתם הם תרמו לקרוב המשפחה שלהם ובזכות התרומה הזו הצילו את חייו".
ביום שלישי שעבר (21.5.13) התקיים הניתוח הדרמטי ברמב"ם, כאשר רשא אקרט ושמואל בן יאיר נכנסו בו זמנית לחדרי הניתוח הסמוכים זה לזה. שם, בניתוח שארך כשלוש שעות, הסירו רופאי רמב"ם את כליותיהם והכינו אותם למצב של השתלה. מיד בתום ניתוח זה, עברו השניים להתאוששות ובמקומם תפסו את חדרי הניתוח מוחמד אקרט ודוד בן יאיר. בניתוח שארך כשלוש שעות וחצי, הושתלו כליות התורמים בשני הגברים בהצלחה.
בניתוח המורכב לקחו חלק: פרופ' סמי ניטצקי, סגן מנהל מחלקת כירורגית כלי דם והשתלות, בניהולו של פרופ' אהרון הופמן, ודר' טוני כראם, מנהל היחידה לכירורגיה אנדו – וסקולרית וגישה לכלי הדם במחלקה, פרופ' משנה קליני אחמד עסליה, סגן מנהל המערך לכירורגיה כללית ומנהל המדור לכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת ובריאטרית בביה"ח, דר' רן שטיינברג, מנהל מחלקת כירורגית ילדים, דר' איימן בוקאעי, ודר' יורי דיקוסט, שניהם רופאים בכירים במחלקת הרדמה, וצוות חדר הניתוח בביה"ח.
בתום הניתוח נפרדו התורמים והמושתלים זה מזה, כאשר רשא ושמואל הועברו למחלקה לכירורגית כלי דם והשתלות, בראשותו של פרופ' אהרון הופמן, ואילו מוחמד ודוד אושפזו בחדר אחד במחלקת נפרולוגיה, בניהולה של דר' סוהיר אסדי. תחת השגחתו של דר' רמדאן התאוששו השניים, שהפכו בינתיים לבלתי נפרדים, והם מיועדים להשתחרר לביתם בימים הקרובים. היום, (יום ה', ה-30.5), הם חוו נקודת שיא נוספת, כשארבעתם-התורמים והמקבלים-נפגשו לראשונה מאז שהעניקו זה לזה את חייהם במתנה. "אנחנו מדברים על הכל, ילדים, משפחה, החיים, על מה שעברנו", מספר דוד, "מוחמד הוא אדם מקסים ואני שמח להכיר אותו. הגורל הפגיש ביננו. התחברנו גם בגוף וגם בנפש". שותפו לחדר של בן יאיר מלא מחמאות אף הוא: "דוד הוא אחלה בנאדם. אנחנו מאוד נהנים ביחד ודואגים זה לזה. אנחנו חלק בלתי נפרד זה מזה עכשיו. ממש משפחה! אין מצב שמתקשרים לשאול עלי ולא שואלים עליו, ולהיפך".
בתוך החדר הקטן במחלקת נפרולוגיה, בו מאושפזים השניים בבידוד, נוצר כור היתוך מרגש על בסיס אמת פשוטה של הצלת חיים. למרות ההבדלים ביניהם, למשפחות אקרט ובן יאיר יש מסר אחד וברור: "מי שמציל חיים זה קודש, לא משנה אם יהודי או ערבי, ברכת האל תבוא עליו", אומר מוחמד. "כאן, במדינה שלנו, ובעולם בכלל, אנחנו צריכים להבין את הכוח שיש לנו להציל אנשים, את כל האנשים", אומר דוד. "תתרמו כמה שאפשר, תעזרו כמה שאפשר", אומרים השניים, "אנחנו קיבלנו עוד צ'אנס. תנו אותו גם לאחרים".
מאות השתלות מוצלחות בישראל
בשנת 1968 בוצעה בקריה הרפואית רמב"ם השתלת הכליה הראשונה בארץ. מאז ועד היום בוצעו בישראל מאות השתלות כליה מוצלחות, מתוכן כ-370 רק ברמב"ם. הקריה הרפואית רמב"ם הפכה ברבות השנים למרכז השתלות הכליה השני בגודלו בישראל.
אסתי כץ, מתאמת השתלות איברים ברמב"ם: "אני עוסקת בתחום כבר 15 שנה ועדיין מתרגשת כל פעם מחדש, כאשר אנשים מקבלים את חייהם בחזרה. בזכות תרומות איברים ונדיבותם של אנשים אחרים, ישנם רבים שקיבלו הזדמנות שניה. אחד התפקידים שלי זה להעלות את המודעות הציבורית לתרומות איברים. אני רואה בחתימה על כרטיס אד"י שליחות וקוראת לכם גם כן לחתום על הכרטיס ולהרחיב את מעגל החיים".