כנס "בוחרים תקציב חברתי" התקיים בסינמטק

ד"ר עמי וטורי: עובדות ניקיון בישראל מרוויחות כ-4500 ₪ ברוטו בחודש בעוד אותן עובדות ניקיון בשבדיה מרוויחות כ-11,000 שקלים ברוטו. תופעת העובדים העניים בישראל מדאיגה מאד.

כנס "בוחרים תקציב חברתי" התקיים בסינמטק חיפה ביום ראשון השבוע ביוזמת פורום של ארגונים חברתיים ובהשתתפות מומחים בעלי שם מתחומי החינוך, הבריאות, התעסוקה ואיכות הסביבה ומועמדים לכנסת הבאה- עמרם מצנע (התנועה), סתיו שפיר (עבודה), תמר זנדברג (מרצ), ד"ר יעלה רענן (חד"ש) וד"ר עודד סושרד (צדק חברתי). מועמדים לכנסת מטעם הליכוד ביתנו, הבית היהודי, ש"ס ויש עתיד קיבלו גם הם פנייה לקחת חלק בכנס, אך לא שלחו נציג מטעמם.

הכנס עסק בשאלה המטרידה: לאור הודעת הממשלה כי יש לקצץ כ-15 מיליארד שקלים בתקציב המדינה בשנת 2013- כיצד ניתן לעשות זאת מבלי לפגוע באזרחים בתחומי הבריאות, החינוך, והתעסוקה. הכנס הונחה עי גיא פדה, דוקטורנט באונ' חיפה וחבר הועד המנהל במכללה החברתית כלכלית.

ד"ר עמי וטורי, מרצה באונ' חיפה וחבר בארגון "כח לעובדים" התמקד בתופעת העובדים העניים הגדלה והולכת בחברה הישראלית. הבעיה לדברי ד"ר וטורי היא, שחלק גדול מאותם עובדים אינם מאוגדים ולכן לא יכולים להפעיל לחץ. זה משרת את המדינה שעושקת אותם ומקצצת להם במשכורות. כדוגמא הוא השווה בין עובדי ועובדות ניקיון בארץ, שמרוויחים שכר מינימום של בין 430-4500 ₪ ברוטו לחודש, לעומת עובדי ניקיון בשבדיה למשל, שם שכר המינימום עומד על 11 אלף שקלים ברוטו בחודש, לרבות תנאים סוציאליים. "בישראל פועלים באופן שיטתי להחזיק עובדים במעמד של עוני- חוסכים עליהם כסף ומפרידים את הקשר הישיר שבין המעסיקים למועסקים ע"י תופעת עובדי הקבלן", הדגיש וטורי.

הרב עידית לב מעמותת שומרי משפט- רבנים לזכויות אדם וחברה בפורום למיגור העוני אמרה, כי בישראל ישנם 20% עניים וקיימת מגמה עולה של עוני שמשתרש מדור לדור והמדינה לא עושה דבר בעניין. לדבריה אין מוסד לאומי כלשהו או גוף בישראל שלוקח על עצמו את הטיפול באנשים עניים. לשיטתה, יש חמישה תחומים בהם יש להתמקד כדי לצמצם את תופעת העוני: הורדת מימדי העוני ע"י המדינה ב-5% בכל שנה, בניית תוכנית למיגור העוני והשקעת תקציבי מדינה לאותה תכנית, הקמת נציבות למעקב אחר התוכניות האלו, הקמת מנגנון בכנסת שיבדוק את יישום החקיקות השונות בנושא ובניית תוכניות ביחד עם האנשים העניים עצמם. מקורות המימון צריכים להגיע מקצבאות הביטוח הלאומי שהמדינה ניכסה אותם לעצמה בשנים האחרונות.

מעין חיים, מהנדסת סביבתית ורכזת איכות אויר בקואליציה לבריאות הציבור ציינה, כי שליש מהתחלואה בישראל נגרמת מגורמים סביבתיים- זיהום של מים, קרקעות ואוויר. יש לפעול למניעת זיהום האוויר ובכך למנוע תחלואה ולחסוך למדינה כסף רב שיוצא היום על אשפוזים, טיפולים רפואיים ועוד. בנוסף, יש לקדם את "חוק אוויר נקי", שכבר נחקק בכנסת וכבר גובשה תוכנית סביבתית ע"י משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, אך למרבה התסכול משרד האוצר התנגד להקצאת הכספים לביצוע החוק ועקב כך הוגשה עתירה לבג"צ בנושא.

פרופ' נדב דוידוביץ' מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באונ' בן גוריון וחבר ב"רופאים לזכויות אדם", אמר כי קיימת ירידה מדאיגה בהשקעה הציבורית בבריאות. כתוצאה מכך קופות החולים מצויות בגירעון מתמשך ולכן הן גובות תשלום מהציבור עבור הביטוחים המשלימים וההשתתפויות העצמיות. כל זה מביא להפרטת המערכת ולערבוב בין הרפואה הפרטית היקרה, לרפואה הציבורית למי שידו אינה משגת.
פרופ' דוידוביץ' ציין עוד, כי באזור הפריפריה שיעור הרופאים עומד על כמחצית משיעור הרופאים במרכז, כך גם שיעור האחיות ומספר מיטות האשפוז הנמוך כמעט בחצי. התוצאות הקודרות הן בהתאם: הפער בתוחלת החיים בין מי שנולד בפריפריה למי שנולד במרכז יכול להגיע לבין 5-7 שנים (!). באשר למקורות המימון אמר פרופ' דוידוביץ', כי ניתן לגייס כ- 10 מיליארד שקל ע"י החזרת ההוצאה הלאומית בבריאות ל 75% במקום 60%, העלאת מס הבריאות והכנסת שירותים נוספים לתוכו, החזרת מס המעסיקים שבוטל ב-98' והחזרת כל הכסף שקיים בביטוחים המשלימים והפרטיים לטובת הביטוחים הלאומיים, כך שגם הטיפולים הבסיסיים והמשמעותיים יוכלו להיכנס לתוך סל הבריאות הכללי.

ד"ר ניר מיכאלי, ראש החוג לחינוך בסמינר הקיבוצים אמר,כי יש צורך לעשות רביזיה במשרד החינוך ולהכניס כישורי למידה בעלי ערך, להגדיל את תקציב החינוך הנמוך בהרבה משאר המדינות המפותחות, לשנות את שיטת התקצוב הכמעט אחידה ושווה של המדינה לכלל הרשויות ולעשות זאת בצורה דיפרנציאלית. לדבריו, האוצר דווקא מעוניין להגדיל את אחוז התקציב הדיפרנציאלי (בעולם 20% ובישראל רק 5%), אך משרד החינוך והרשויות החזקות מתנגדות לכך בתוקף והסיבות מבחינתם הן ברורות לצערנו. נושא נוסף לצמצום הפערים נוגע להגברת ההעסקה העקיפה של עובדי הוראה ע"י קבלנים. דבר זה משליך על רמתם של המחנכים, על הניסיון המצטבר שלהם, על משכורתם הנמוכה ועל אי יכולתם להתאגד. "חייבים לחזור להעסקה ישירה ולהסכם קיבוצי-ציבורי משותף" אמר מיכאלי.

בחלקו השני של הכנס התייצבו הפוליטיקאים אל מול הקהל וניסו להתמודד עם השאלה: כיצד אתם מתכוונים לפעול ולהשפיע על תקציב 2013 ולקדם סוגיות חברתיות העוסקות בבריאות, חינוך, תעסוקה וצמצום העוני, בדגש על אזור חיפה והצפון.

ד"ר עודד סושרד ממפלגת צדק חברתי בחר שלא להתייחס לשאלת מקורות התקציב, ואמר כי הוא מבקש שהתקציב יהיה חברת"י (חינוך, בית, רווחה, תשתיות/ תחבורה וירוק) ושכל סטודנט, גמלאי, עובד שכיר ובעל עסק קטן ירגיש כי דואגים לו.

תמר זנדברג, מעמדת לכנסת מטעם מר"צ אמרה, כי השאלה היא לא מהיכן מעבירים כספים זה על חשבון זה, אלא כיצד מחלקים מחדש את העוגה בצורה הוגנת. " אותן ממשלות שמשמרות את המצב המדיני, הן אלה שיותר ויותר מפריטות את השירותים החברתיים וככה אנחנו מגיעים למצב של היום- שכבר ברור שהוא לא השיג את מטרתו. אותה צמיחה שהממשלה מתהדרת בה לא חלחלה למטה ולא הגיעה אלינו. הדרך הראשונה לחלק את התקציב היא להציב יעדים אחרים, חברתיים ולאו דווקא יעדים של אחוזי צמיחה. בהנחה שלא נשב במשלה הבאה, היכולת שלנו להשפיע היא דרך מאבקים ציבוריים, מאבקים משפטיים, הפגנות, כנסים ודוחות שנכתבים.

ד"ר יעלה רענן, מועמדת לכנסת הבאה מטעם מפלגת חד"ש אמרה, כי יש לבצע שינוי בפרדיגמה, שבה כל מי שיכול חוטף וכל מי שיכול- עושק. צריך לחזק את ועדי העובדים כדי שיעמדו טוב יותר על זכויותיהם אל מול המעסיק שלהם ויזכו ממנו ליחס הוגן, יש לחלק את ההון של משאבי המדינה לכלל האזרחים ולא בעיקר לטייקונים, יש לבטל את חוק ההסדרים כדי שיפסיק לקבור חוקים מצוינים ויש להפסיק את תופעת עובדי הקבלן ההופכת את העובדים לחסרי הגנה ומשחררת את המעסיק מאחריותו לעובד. "צריך לפרק את החיבור בין הון-שלטון-עיתון, זה מוביל אותנו לכיוון מדינות עולם שלישי" סיכמה רענן.

עמרם מצנע, ראש עיריית חיפה לשעבר ומועמד מטעם "התנועה" לכנסת אמר, כי תקציב מדינה הוא בדיוק כמו תקציב משפחתי- אם הוא לא מאוזן המשפחה עלולה להיכנס לסחרור ולבור ללא תחתית. לדבריו חייבים לקצץ בתקציב הביטחון שזהו מקור הקיצוץ העיקרי, להפסיק את ההשקעה המאסיבית בשטחים על תשתיות וכבישים שכמעט ולא משתמשים בהם, להגדיל את המיסים הישירים באופן פרוגרסיבי ולהקטין את המיסים העקיפים, ולסיום- נשיאה בנטל של כלל האוכלוסיות במשק שכן ההשתתפות של אזרחי ישראל בשוק העבודה היא מן הנמוכות בעולם המערבי ויותר ידיים עובדות פירושו יותר כסף לקופת המדינה.

סתיו שפיר – מועמדת מפלגת העבודה לכנסת אמרה כי הציבור חייב לקבל שקיפות וחשיפה לתקציב המדינה ולהפסיק להשלים עם העמימות שמפזרת הממשלה בנושא זה. שפיר ציינה גם כי מערכת החינוך צריכה להיות שוויונית לכולם, ללא קשר למצב הסוציו אקונומי של ההורים, ביטול תופעת עובדי הקבלן, ביטול ההפרטה של הרפואה הציבורית, שיפור התחבורה הציבורית בתוך הערים. שפיר לא התייחסה ישירות לשאלה מהיכן ניתן לגייס תקציב עבור הנושאים שהעלתה.