(חי פה תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – אחרי שנים שבהן ידע לנסח מסרים עבור אחרים, לנהל מאבקים תקשורתיים ולהיות מאחורי הקלעים של סיפורים גדולים, עידו מינקובסקי בוחר הפעם לדבר בקול שלו. עם אלבום חדש, הכולל שבעה שירים שכתב, הלחין ומבצע, הרבה הומור עצמי וגם לא מעט כאב וחשיפה אישית, הוא עובר מכיסא היועץ האסטרטגי אל קדמת הבמה.
בריאיון מיוחד לחי פה הוא מספר על המוזיקה שהפכה לחלק בלתי נפרד מחייו, על האבהות, האובדן, החלומות, על אתי כרייף ולירון אופיר, שמשתתפים בקליפים ועל הדרך הלא שגרתית להיות כישלון שמצליח לעלות למעלה.
האיש שמאחורי המסרים, הפעם עם סיפור משלו
עידו מינקובסקי, הוא מהאנשים שנכנסים לחדר ואי אפשר להישאר אדישים לנוכחות שלהם. איש תקשורת ואסטרטגיה חד, דעתן, שנון ובעל יכולת יוצאת דופן לזהות סיפור ולדעת כיצד לספר אותו.
מינקובסקי, קרייתי במקור, מוכר היטב גם בזירה החיפאית. ביולי 2012 מונה לתפקיד דובר עיריית חיפה, בתקופת כהונתו של ראש העיר דאז, יונה יהב, לאחר ששימש יועץ תקשורת לשר לביטחון הפנים דאז, יצחק אהרונוביץ'. בינואר 2015, לאחר כשלוש שנים בתפקיד, התפטר והצטרף לצוות הדוברים של מפלגת ״כולנו״ בראשות משה כחלון.
בהמשך ייסד את ״קבוצת מינקובסקי״, משרד לאסטרטגיה ולתקשורת, והמשיך ללוות גופים, אנשי ציבור ומאבקים ציבוריים. בשנת 2019 נשכר כיועץ תקשורת על ידי ועד עובדי עיריית חיפה במהלך מאבקם מול ראשת העיר דאז, עינת קליש רותם, ובהמשך גם מתח ביקורת פומבית על התנהלותה. אבל מאחורי איש האסטרטגיה, שמורגל בבניית סיפורים של אחרים, התפתחה בשנים האחרונות גם עלילה אישית משלו: מוזיקה.
ביום ראשון, 15 בנובמבר, יצא אלבומו החדש, ״הלהיטים הגדולים – חלק א׳״, ובו שבעה שירים שאותם כתב, הלחין ומבצע בעצמו. בשיר המוביל, ״נפל לך הכתר״, משתתפת בקליפ השופטת לשעבר, עו״ד אתי כרייף. בקליפ לשיר ״תהיה גבר״ משתתף הסטנדאפיסט ויוצר התוכן החיפאי לירון אופיר.
הפעם מינקובסקי אינו מנסח מסרים עבור אחרים, אלא חושף את עצמו דרך המילים, הלחנים והקול. וכמו שאפשר לצפות ממנו, גם כאן אין ניסיון להסתתר מאחורי פוזה. יש הומור, יש פרובוקציה, יש חלומות גדולים, אבל בעיקר יש אדם שמביא אל השירים את החיים עצמם.
בריאיון לחי פה הוא מדבר בגילוי לב על המעבר מעולם הדוברות לעולם המוזיקה, על הבחירה לחשוף גם את המקומות הכואבים, על ילדיו, על שיתופי הפעולה ועל החלום להמשיך ליצור.

איך נולד המעבר מעולם הדוברות לסיפור האישי במוזיקה?
שנים אני עובד עם אנשים, מילים וסיפורים. יחצנתי אמנים, ליוויתי אותם, התרגשתי מהיצירה שלהם, ובשלב מסוים הבנתי שכישרון לבדו לא מספיק. הוא אולי עשרה אחוזים מהעניין. את תשעים האחוזים האחרים אני כבר מביא איתי, עם הניסיון שצברתי לאורך השנים.
עצה קטנה, אל תמהרו להכיר את גיבורי הילדות שלכם. אני לא הקשבתי לקלישאה הזאת, והיום אני משלם את המחיר. יש אמנים שאני כבר לא מסוגל להקשיב למוזיקה שלהם.
בדוברות בדרך כלל יודעים מה רוצים להגיד, וכל העבודה היא למצוא את הדרך המדויקת להעביר את המסר. במוזיקה זה עובד קצת אחרת. לפעמים רק אחרי שכותבים שיר, מבינים מה באמת ניסית להגיד בו. מדי פעם היחצ״ן שבי קורא את המילים ושואל את הזמר שבי אם הוא השתגע. למרבה הצער, שניהם מסכימים.
המוזיקה תמיד הייתה חלק משמעותי בחייך?
אם אני אמיתי, כמו כל אחד, גם אני רציתי להיות בריטני ספירס ואקסל רוז יחד. וואלאק, בינתיים לא הלך.
מתי החלטת להוציא אלבום?
הוצאתי ארבעה אלבומים ושבעה סינגלים בשנתיים וחצי על הכביש, רוצה לומר, התוכנית האסטרטגית שלי היא להוציא 200 שירים ואז לראות כמה צריך עוד.
למה ״הלהיטים הגדולים – חלק א׳״?
כי אני יחצ״ן. מה ציפית, שאקרא לו ״שבעה שירים, נקווה לטוב״?
יש בשם הזה הרבה הומור עצמי וגם רשות לחלום בגדול. אני משקיע ביצירה ברצינות, אבל נהנה לצחוק על היומרה שלי. ו״חלק א׳״ זו כבר התחייבות להמשיך. סידרתי לעצמי דדליין בלי שמישהו ביקש.
אני במיאמי עוד שלושה שבועות, משלים את החלק השני אצל עומרי סגל, 69 מורי ורבי, אדמורי, מנטורי וחברי ורעי ואח יקר לי.
עד כמה האלבום הוא יומן אישי?
מאוד. געגוע, אובדן, אבהות, אגו, שטויות ואנשים שאני אוהב.
אני אלמן ואבא לדן ולאיתן, והחיים האלה נמצאים בתוך מי שאני ובתוך הכתיבה שלי. ב״ימי הזוהר״ איתן שר איתי, ופתאום הילד שלי נמצא איתי בתוך היצירה. מבחינתי זה רגע ששום נתון של צפיות לא יכול להשתוות אליו. יבין כל אב ובטח כל אם.
מה הסיפור של ״נפל לך הכתר״ ולמי הוא מוקדש?
זה שיר שפונה למישהי ברגע שבו היא צריכה שיזכירו לה מה היא שווה. הפזמון אומר: ״כולנו טועים, את עשר מעשר כולנו רואים״. מצד אחד, יש משהו במשפט הזה שאני אוהב: אפשר לטעות, להיפגע, לעבור תקופה קשה, ועדיין להיות ראויה לאהבה.
חמלה פרו אקטיבית. זה לא נכתב על אתי כרייף. אבל אין ספק שבלי הרבה השקעה, היא הפכה אותו לשלה.
מה אתי כרייף מביאה לקליפ ולמסר?
אתי מביאה נוכחות חזקה מאוד. היא אישה שהציבור כבר מגיע אליה עם דעה והמפגש שלה עם שיר על נפילה, ערך עצמי וחמלה מוסיף לו משמעות. בעיניי יש כוח בלתת לצופה לפגוש פנים ואדם בתוך כל הרעש הזה. השיר מאפשר לרגע להקשיב ולראות משהו מעבר לכותרת שכבר מכירים.
קל להחליק לכאלה שהם קורבניים, אבל גם בן אדם ספציפי ויוצא מן הכלל טוב, כמו אתי, ראוי לחמלה, אולי לסליחה, אולי לאהדה.
מה המסר של ״תהיה גבר״?
אנחנו שומעים את המשפט הזה מגיל קטן, וכל אחד מעמיס עליו הוראות אחרות: תצליח, תחזיק, אל תישבר, אל תבכה. אני משחק עם הציווי הזה ועם הלחץ שהוא מייצר.
יש בשיר שורה: ״קח את הכאב אל תעביר בירושה״. כאבא לשני בנים, המשפט הזה משמעותי עבורי. אני רוצה שהם יוכלו להרגיש, לדבר ולבקש עזרה. גם זו גבריות.
מה חיפשת בלירון אופיר עבור הקליפ?
לירון הוא אני פי 1000. הוא אחד האנשים הכי חדים שיצא לי לפגוש. ואני אחד שיצא לו לעשות ערב ברדק עם קלינטון.
לירון מביא הומור, תזמון ויכולת להעביר המון במבט. זה מתאים מאוד לשיר שיש בו גם השתוללות וגם מחשבה רצינית מתחתיה. בעיניי, הומור מאפשר לאנשים להיפתח: אתה צוחק, מוריד קצת הגנות ואז פתאום משפט תופס אותך והחיפאיות שלו מוסיפה מבחינתי עוד חיבור טבעי לעולם שאני מכיר ואוהב.
כמה חשוב לך לשלב כישרונות מחיפה?
אני קרייתי, וזה קל. משלבים חיפאים כי הם הכי מוכשרים. לצערי, רק כשהם יוצאים מחיפה.
איך מרגיש להיות הפעם במרכז הבמה?
אנסה להסביר את התחושה.
אומרים שלפעמים צריך עשרים שנה של כישלונות, אכזבות ועוגמת נפש כדי להפוך להצלחה של לילה אחד. אני מרגיש שהצלחתי לדחוס את כל זה לשלוש שנים, תוך כדי שהחיים עצמם ממשיכים לקרות. אולי לזה קוראים להיכשל למעלה.
אני גם לא חושב שמישהו חייב להקשיב לי רק בגלל שאני מכיר את התקשורת. הלוואי שזה היה עובד ככה. אני מנסה לעזור לאמנים להיכנס לפלייליסטים, ועד היום, אחרי עשרות ניסיונות, עוד לא הצלחתי אפילו פעם אחת. זה חלק מהדרך, ואני לומד לחיות גם עם זה.
אבל כל מי שבוחר להקדיש לי שלוש דקות מזמנו, להקשיב או לקרוא את מה שיש לי לומר, משמח אותי באמת. אני לא לוקח את זה כמובן מאליו. להפך, בכל פעם מחדש אני מופתע ומעריך את זה. אף פעם לא הרגשתי שמישהו חייב לי את תשומת הלב שלו, ובטח שלא שאני ראוי לה רק מעצם זה שיש לי משהו לומר.
האנשים שמכירים אותך מהדוברות יופתעו?
היום כבר לא.
על איזה מיקרופון יהיה לך קשה יותר לוותר?
הסדר בחיים שלי הוא כזה: ילדיי, עסקיי וכל השאר. את המקום הראשון אני שומר לילדיי, אחריו לעשייה העסקית, אבל את המרחב הפנימי, את המחשבות ואת הזמן הפנוי שבראש אני מקדיש למוזיקה. כי המוזיקה היא כבר מזמן לא רק תחביב או ניסיון נוסף בקריירה, אלא מקום אישי שבו אני יכול ליצור, לפרוק, לחלום ובעיקר להיות עצמי.
בין המיקרופון של הדובר למיקרופון של הזמר
יש משהו סמלי במעבר של עידו מינקובסקי, מעולם הדוברות אל עולם המוזיקה. במשך שנים הוא ידע לקחת את הסיפור של אחרים, לחדד אותו, למצוא את המילים הנכונות ולהביא אותו אל הציבור. עכשיו, כשהוא עצמו עומד במרכז, הוא מגלה שלא תמיד צריך ללטש את המסר, ולפעמים דווקא הסדקים הם אלה שהופכים אותו לאמיתי.
מאחורי ההומור, העקיצות והאמירות חסרות הפילטרים, מסתתר גם סיפור של געגוע, אבהות ואובדן. זהו אולי החיבור המעניין ביותר באלבום: בין איש תקשורת שמכיר היטב את כוחן של מילים לבין אדם שמבקש להשתמש בהן כדי לספר את מה שלא תמיד פשוט לומר בקול.
ואם לשפוט לפי התוכנית האסטרטגית שלו, 200 שירים הם רק ההתחלה. כי מינקובסקי אולי החליף את המיקרופון של הדובר במיקרופון של הזמר, אבל דבר אחד נשאר כשהיה: הוא עדיין יודע לייצר סיפור שאי אפשר להישאר אדישים אליו.
והפעם, הסיפור הוא שלו.
מי עוד משתתף באלבום שלי ״הלהיטים הגדולים חלק א״
- מגיש הטלוויזיה והחזאי דני דויטש משתתף בקליפ ״מסתיר לי את הדמעות״.
- אלעד צפני, יוצא ״האח הגדול״, מופיע בקליפ ״סולד אאוט״.
- אוראל שרעבי ממינקובסקי רקורדס, שמנהל את הפרויקט, משתתף ב״ילד סינדרלה״.
- ב״ימי הזוהר״ איתן, הבן של מינקובסקי מצטרף אליו בשירה.
- הזמרת והשחקנית עינת שרוף, משתתפת בקליפ ״היהודים באים״.
- עומרי סגל 69 (Omrizy) הפיק, עיבד ומופקד על הניהול המוזיקלי, המיקס והמאסטר. טאפש מנגן בגיטרות ובכלי המיתר. עמית אנג׳ל צילם, ביים וערך את הקליפים.

