הנתונים החדשים מחייבים אותנו להציב גבולות למסכים. במקביל, ילדים זקוקים להדרכה שתלמד אותם לעבור מגלילה אוטומטית לבחירה, סקרנות ויצירה.
ממצאים חדשים מתוך מחקר HBSC הבין־לאומי מציבים את ישראל במקום הרביעי באירופה בהתמכרות בני נוער לרשתות החברתיות.
שיעור בני הנוער שסווגו כבעלי דפוס שימוש התמכרותי זינק מ־4.1% בשנת 2019 ל־16.3% בשנת 2025. עוד נמצא כי כמעט שליש מבני הנוער מבלים לפחות שש שעות ביום מול מסכים, מחוץ לשעות הלימודים.
הנתונים מדאיגים, אך הם אינם יכולים להסתיים בעוד קריאה להורים לקחת לילדים את הטלפון. גבולות הם חלק חיוני מהמענה. הילדים זקוקים גם למיומנויות שיאפשרו להם לנהל את המסך בעצמם.
מהו אימון דיגיטלי?
אימון דיגיטלי מתחיל בהיכרות עם עולמו של הילד: מה מושך אותו למסך, מה הוא מחפש שם ומתי הוא מתקשה לעצור. מתוך ההיכרות הזאת בונים גבולות שאפשר לעמוד בהם ומפתחים הרגלי שימוש בריאים יותר.
השלב הבא הוא להעביר את הילד בהדרגה מצריכה פסיבית לשימוש פעיל. אותו מסך שמשמש לגלילה יכול להפוך לכלי לצילום, עריכה, למידה, משחק ויצירה. כאשר הילד יוזם, חוקר ומפתח רעיון משלו, היחסים שלו עם הטכנולוגיה משתנים.
המטרה היא לגדל ילדים שיודעים לעצור ולבחור. ילדים שמסוגלים להשתמש בטכנולוגיה כדי להתפתח ולהביא לעולם משהו משלהם.
הורים ובתי ספר זקוקים לתהליך
במשפחה, אימון דיגיטלי מסייע להפחית את המאבקים סביב המסכים, לבנות גבולות שמתאימים לילד ולחזק מחדש את הקשר בין ההורים לילדים.
בבתי הספר, התהליך מעניק לצוות שפה וכלים לעבודה עם תלמידים והורים. הרצאה יכולה לפתוח את הנושא. תהליך מתמשך הופך את הרעיונות להרגלים בבית, בכיתה ובקהילה החינוכית.
המרכז הישראלי למוגנות וצמיחה ברשת מזמין הורים, בתי ספר, רשויות וקהילות לתהליכי אימון דיגיטלי. התהליכים משלבים מוגנות וגבולות עם סקרנות, יצירתיות וצמיחה מול המסכים.
הנתון החדש הוא קריאת השכמה. עכשיו צריך לתת לילדים דרך אחרת.
המטרה היא ילד שמחזיק את המסך ביד — והמסך אינו מחזיק בו.
האם הכתבה עניינה אותך?